ביהמ"ש לחב' איפור: קרדיט לא פוטר מתשלום

מאפרת, שעבדה בתמורה לקרדיט וללא תשלום - תקבל ממעסיקיה שכר עבודה בגובה שכר מינימום והפרשות סוציאליות, בגובה של כ-47 אלף שקל. כך פסק לאחרונה בית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב בתביעה שהוגשה בנושא.

• לכתבות נוספות בערוץ קריירה
  

המאפרת החלה לעבוד בבית הספר לאיפור "נטאשה דנונה מייק אפ סטודיו" בשנת 2010 בתפקיד מנהלת משרד, אולם זמן קצר לאחר מכן עברה לשמש בתפקיד מדריכה ומאפרת. בתקופה זו התלוותה להפקות וימי צילום, אך היא נחשבה למתלמדת ולא שולמה לה תמורה כספית. כל שקיבלה, היה קרדיט בדמות פרסום שמה כחלק מצוות המאפרים של ההפקה.

לאחר תום תקופת העסקתה, הוגשה תביעה דו צדדית. מצד אחד, בית הספר לאיפור ובעליו תבעו את המאפרת בטענה כי ביצעה עבודות פרטיות עם ספקים ואנשי קשר שלהם ללא הסכמתם וכי עם סיום העבודה, הפרה את זכויות היוצרים שלהם בכך שהעלתה לרשת סרטוני הדרכה עם שיטות שהועתקו מהם.

הנתבעת הגישה תביעה נגדית באמצעות עו"ד אורן בס, לתשלום שכר עבודה וזכויות סוציאליות שונות, הנובעות מתקופת העסקתה וסיומה, בהם שעות נוספות, פיצויי בגין אי הנפקת תלושי שכר, פיצויי פיטורים, החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, הפרשות לפנסיה ועוד. בנוסף היא דרשה פיצוי עבור פגיעה בשמה הטוב.

יש יחסי עובד-מעביד

בית הדין קיבל ברובה את התביעה של המאפרת וקבע, כי אכן התקיימו יחסי עובד ומעביד במהלך התקופה שנחשבה כהתלמדות. נפסק, כי החברה היתה מחויבת בתשלום שכר מינימום לעובדת - גם אם היא ויתרה עליו מרצונה. "פרסום שמה של העובדת כעוזרת מאפרת אינו בבחינת תשלום שכר לעובד בהתאם להוראות חוק הגנת השכר ומשכך זכאית העובדת לתשלום שכר בגין עבודתה" צוין בהחלטה.

בתוך כך פורט, כי "חוק שכר מינימום הינו חוק קוגנטי. סעיף 12 לחוק קובע: 'זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור'. איסור הוויתור על שכר מינימום תכליתו להגן על העובדת או העובד מפני עצמה/ו. ישנם מקרים בהם העובדת כה זקוקה לעבודה או מצבה כה ירוד, שתסכים לקבל עבודה בפחות משכר מינימום.

"בנסיבות העניין, אף אם התובעת אכן ביצעה הכשרה אישית לנתבעת אין בכך כדי לשנות מהתוצאה בדבר תשלום שכר מינימום לנתבעת עבור תקופת ההתלמדות. פרסום שמה של הנתבעת כעוזרת מאפרת אינו בבחינת תשלום שכר לעובד בהתאם להוראות חוק הגנת השכר ומשכך הנתבעת זכאית לתשלום שכר בגין עבודתה באותם ימים". טענות העובדת בדבר לשון הרע נדחו.

פיצוי של 47 אלף שקל

טענות החברה התקבלו בחלקן. בתוך כך, הטענות לביצוע עבודות פרטיות עם ספקים או אנשי קשר של החברה ללא ידיעתה - נדחו. עם זאת נקבע, כי המאפרת עשתה שימוש בתכנים מאתר האינטרנט של החברה לצורך עריכת קורות החיים שלה ולצורך תיאור קורס האיפור הפרטי שהיא מעבירה ותוכנו, ובכך הפרה את זכויות היוצרים של התובעים.

לבסוף נפסק, כי על החברה לפצות את האפרת בעבור תקופת עבודתה. בתוך כך נפסק כי על החברה לשלם לה שכר מינימום, פיצויי פיטורין, החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה, פדיון חופשה והפרשות לפנסיה, בסכום כולל של כ-47 אלף שקל. במקביל נפסק, כי המאפרת תפצה את החברה בכ-20 אלף שקל בגין הפרת חוק זכויות יוצרים וחובות הנאמנות, תום לב ואמון אישי.  

כמו כן נפסק, כי החברה תישא בהוצאות התביעה שהגישה המאפרת, בסכום של כ-1,500 שקל, וכן בשכר טרחת בא כוחה, בסכום של כ-6,500 שקל.

עו"ד שושנה גביש מומחית לדיני עבודה ושותפה במשרד ש. הורוביץ, מסרה כי "העובד הוא בן חורין להחליט איזה שימוש לעשות בשכר שהוא מקבל עבור עבודתו – חירות אשר נשללת ממנו אם המעסיק מכתיב תשלום באמצעים אחרים.

"הזכות לקבל שכר מינימום במזומן היא זכות שהעובד אינו יכול לוותר עליה. כמו כן, גם אם העובד מוותר על המשכורת, הוויתור לא תופס ולא ימנע ממנו לתבוע. מדובר בפסיקה מבורכת שתיטיב העובדים בתחומים בהם קרדיט נתפס כמתן תשלום".