שמירת לחץ / מליניאק על מכבי ת"א
הצהובים ממשיכים להילחץ מאיבוד תארים לא ממש חשובים. ואיך בדיוק הפכה נטלי רוט לז'אן דארק של שרף ואייזנברג. מליניאק ברביעי
אוהדי פלמנגו, שפרצו לפרקט בריו בגמר הגביע הביניבשתי, הזכירו את החגיגה של אוהדי מכבי ת"א אחרי זכיות בגביעי אירופה. אני משער שהברזילאים שרו משהו בסגנון: "כולם יודעים שהעולם אדום", אבל העולם לא אדום, כמו שאירופה לא הייתה אף פעם צהובה. בעולם ובאירופה לא שמעו בכלל על המשחקים האלה.
פלמנגו ניצחה קבוצה שלא מסוגלת כרגע אפילו לקחת גביע ווינר, ולמזלה לא נתקלה בברצלונה או בריאל מדריד, שהיו מפרקות אותה 20 הפרש במחצית. לשמוח מותר, אפילו מומלץ. "הגביע העולמי לקבוצות" שלא משתתפות בו קבוצות מארצות הברית, אסיה, אפריקה, אוקיאניה, הוא עוד גחמה של עסקנים. מישהו שאל אתכם שלשום בבוקר כמה יצאה מכבי בברזיל? מי ידע על המשחק הזה בכלל?
מכבי הפסידה כבר שני "תארים" כי היא עושה עניין מגביע ווינר, שזה בסך הכל "טורניר בנדל" משודרג. הכנה לליגה. אפשר להבין למה ירושלים חגגה זכייה בגביע ווינר. אין להם יותר מדי גביעים בארון, וניצחון על מכבי ת"א באולם החדש הוא בהחלט אירוע. אבל מכבי ת"א חופרת לעצמה בורות, נופלת לתוכם ונכנסת ללחץ. הלו, תירגעו.
הגיבורה החדשה של סיעת עוז
נטלי, אשתו של מורן רוט, נפגשה עם ראשי סיעת "עוז" באיגוד הכדורסל וזכתה למחמאות. כפי שפורסם, שאול אייזנברג וצביקה שרף הציעו או יציעו לה להצטרף לסיעה. "התנהלותה של נטלי רוט בפרשת בעלה מעוררת התלהבות", הדגיש אייזנברג, "ואין ספק שכזו אישה יכולה לתרום גם לקידום מעמד הנשים בכדורסל. ב'עוז' אנחנו דוגלים בתגבור הנהלת האיגוד בנשים איכותיות ונשמח שנטלי תצטרף אלינו".
אגיד לכם במה "עוז" דוגלים, בבלגן שיפריע לנהל את הכדורסל בישראל. הגברת רוט הפכה לגיבורה בעיניהם, רק בגלל שעשתה אמבוש מכוער למאמן נבחרת ישראל, כמו שאייזנברג עשה בזמנו לדן חלוץ. רק לפני 20 ימים סיעת "עוז" דרשה מיו"ר איגוד הכדורסל שלא יעשה שום הסכם עם אלכס טיוס ומורן רוט, שלא הופיעו לאימוני ומשחקי הנבחרת במסגרת קמפיין מוקדמות אליפות אירופה. פתאום הגברת רוט, שהגנה על בעלה שעשה דין לעצמו, הפכה בעיניהם לז'אן דארק.
איזה כישורים יש לגברת רוט להיות מועמדת ראויה להנהלת איגוד הכדורסל? היא מעורה בכדורסל הנשים? היא שיחקה, אימנה או ניהלה קבוצה? עשתה בלגן באיגוד, וזה כנראה הקריטריון לקבלה לסיעת "עוז".
מי שמפליא אותי זה צביקה שרף, מאמן ותיק ו"ציוני נלהב", שבמהלך השנים סירב בעצמו לשחרר עשרות שחקנים מנבחרות בכל הגילאים, ובצדק. במקום לעמוד לצידו של המאמן הלאומי, הוא מצדיק בת זוג של שחקן, ששפכה על המאמן הלאומי את דלי הביוב שלה. לגברת רוט היה מזל אחד, שהיא לא התנפלה כך על צביקה שרף. הוא לא היה שותק כמו ארז אדלשטיין.
ולעניין השחרור מהנבחרת. שום שחקן לא מגיע לפגרה רענן. לכולם יש משפחות, תוכניות, מתיחות שרירים ולחץ נפשי. ארז אדלשטיין הוא "מאמן של שחקנים", קידם רבים מהם, ולא חייב להיות נחמד עם כולם. אם ישחרר כל שחקן שמותש פיזית או מנטלית, הוא יישאר לשחק אחד־על־אחד עם מנהל הנבחרת מומו לוצקי. רופא הנבחרת או יו"ר איגוד הכדורסל צריכים לקחת אחריות ולשחרר את מי שפצוע או מותש.
למה הדיון נדחה בחודשיים? למה רוט וטיוס הועמדו לדין יחד? למתאזרח יש גם חובות. לא רוצה להופיע בנבחרת, שישחק במעמד זר. ג'ים בוטרייט זצ"ל היה מספיק הגון לנסוע עם הנבחרת לאליפות אירופה בצ'כוסלובקיה 1981, משם המשיך לארה"ב ולא חזר.
שחקנים לוחמים על מקומם בנבחרת כשזה מקדם את הקריירה שלהם, אבל כשהם יושבים על חוזה טוב הם "מתעייפים". אם הגברת רוט הייתה יכולה "להביא אישור בשתי שניות", למה לא הביאה אותו? בשביל מה הייתה כל הדרמה המיותרת.
לא שמעתי מישהו שמכפיש את מורן, ולעובדה שאין לו עדיין קבוצה אין קשר להעמדתו לדין. עובדה שמכבי ת"א לא ויתרה על טיוס שרצה לעזוב, למרות שידעו שיורחק. היו למורן הצעות במאות אלפי שקלים והוא דחה אותן. מי שאחראי לכך שהוא עדיין ללא קבוצה זה הוא והמנהלת האישית שלו. כאבי גב או לחץ נפשי לא נראים כלפי חוץ, אבל לא ראיתי שום דבר שהפריע למורן עד לסיום העונה הפנטסטי במכבי חיפה. חבל בשבילו על פספוס הזדמנות לקמפיין ענק בנבחרת שחסרה רכז מחליף, ושיחקה בסגנון שמתאים לו בול. זה היה גם מסדר לו חוזה מצוין. הכי קל להוציא את העצבים על אדלשטיין, מאשר לקחת אחריות לטעויות של עצמך.
בלי קרובי משפחה
אני שייך כנראה לדור אחר. בנבחרת הנוער שיחקתי עם איתמר מרזל, אולי הפליימייקר הגדול אי־פעם. במרץ 1968 איתמר קם לפנות בוקר לעבודה
בקיבוץ, ניסה לחמם מים למקלחת וניכווה קשה מפיצוץ מיכל הנפט. אחרי האימונים היינו נוסעים לבקר אותו ברמב"ם. כעבור שלושה חודשים הוא הצטרף לאימונים עם תחבושות. באוגוסט, פחות מחצי שנה אחרי הפציעה, מרזל שיחק עם טי שירט מתחת לגופיית המשחק, ועשה בית ספר לכל הגדולים באירופה.
איתמר נפצע גם בהכנות לאליפות אירופה ב־1979. מוטי ארואסטי, אביגדור מוסקוביץ' ובארי ליבוביץ' היו הרכזים בטורינו. איתמר נכח בכל האימונים ונסע כשחקן 13 לעודד מהספסל. מרזל לא הרוויח 250 אלף דולר בעונה, וגם לא בכל הקריירה כולה. נכון שנבחרת זה לא מילואים, אבל אנחנו חיים במציאות שמח"ט גולני בורח מבית החולים לחזור לקרב בעזה. אז תפסיקו לבלבל את המוח עם פתקים מרופא.
הכי חשוב: רשימת השחקנים שקרובי משפחה הרסו להם את הקריירה היא ארוכה. היתרון של סוכן טוב, שהוא לא מעורב רגשית. החלטות צריכות להתקבל בהגיון. מתסכל לראות את הנבחרת מצליחה בלעדיך ואתה עדיין בלי קבוצה. ההתנפלות של גברת רוט על ארז אדלשטיין משאירה רושם, שהיא מנסה להפיל על אחרים את רגשי האשמה שלה. אל תתנו לקרובי משפחה לנהל לכם את העניינים.
לפנייה לכתב/ת 
