אופטיקנה תשיק משקפיים חכמים שיתחרו בגוגל
ענף המחשוב הלביש הישראלי בתנופה: כלכליסט חושף את אימג'ן הישראלית, שמפתחת משקפי מציאות רבודה, וחתמה על הסכם עם MRK הסינית להשקעת עד 100 מיליון דולר
מותג גוגל גלאס, המשקפיים החכמים של גוגל , צפוי להתמודד עם מתחרה חדש - רשת חנויות המשקפיים אופטיקנה . הרשת הישראלית שותפה בחברת המשקפיים החכמים הישראלית אימג'ן (5%) הפועלת מזה שנתיים. החברה, שהוקמה בידי פרופ' גבי סרוסי והממציא דניאל גרינברג, חתמה בשנה שעברה על הסכם מימון ומסחור ארוך טווח עם ענקית התוכנה הסינית MRK, השקעה שבעקבותיה פתחה סניף בפארק התעשייה הישראלי־סיני בבייג'ינג. החברה הסינית המחזיקה כעת ב־50% מהחברה, תשקיע 5 מיליון דולר בפיתוח המשקפיים בשלב הראשון ועד 100 מיליון דולר בסך הכל בפעילות החברה.
כתבות נוספות בערוץ כלכלה
המשקפיים יכללו בשלב הראשון עדשות של חברת Lumus הישראלית (שבעצמה מייצרת משקפיים חכמים), ויוכלו לזהות גם מקומות ועצמים ויציגו עליהם מידע ספציפי להם. כמו כן, הם יזהו את תנועת כף היד ויאפשרו אינטראקציה עם העצם הוירטואלי באמצעות היד - בדומה לשימוש במסך מגע בסמארטפון. כך, למשל, המשקפיים יוכלו להציג תרגום וירטואלי על גבי טקסט מודפס, לזהות את המכונית מכיסא הנהג ולהציג מפה וירטואלית או תחזית מזג אוויר. בנוסף, המשקפיים יכילו מחשב שיופעל על ידי פקודות קוליות, בדומה לסירי של אפל.
"יתרון בולט על גוגל גלאס"
המתחרות הבולטות של Theia הן Meta האמריקאית־ישראלית ו־Vumix, המאפשרות גם הן שליטה באובייקטים וירטואליים באמצעות אצבעות כף היד. היכולות של גוגל גלאס, לעומתן, פחותות בהרבה - הן לא מאפשרות שילוב של עצמים וירטואליים במציאות, ומציגות רק מידע מבוסס מיקום.
אימג'ן חתומה על מספר פטנטים רשומים של אלגוריתמים מתמטיים המסוגלים להעניק למשקפיים ביצועים מפותחים, בהם קיבוע תמונה וירטואלית במרחב, שיאפשר למשתמש להסתובב ולראות את המציאות הווירטואלית באופן יציב. בנוסף המשקפיים החכמים יכילו עדשות אופטיות לקצרי רואי, תכונה שאינה קיימת ברוב המשקפיים החכמים. בחברה מתכוונים לייצר בטווח הארוך את כל חלקי המשקפיים, ובכללם רכיבי החומרה, האלגוריתמיקה והתוכנה.
רשימת המעורבים בחברה כוללת את המנכ"ל והמייסד דניאל גרינברג (16.8%), שכיהן לפני זה כמנכ"ל CommuNet ומנהל חברת המו"פ של אינטרנט זהב; המייסד פרופ' גבי סרוסי (16.8%), שאינו מעורב כיום באופן פעיל בחברה ומשמש בה חבר דירקטוריון בלבד; מייסדי אופטיקנה מאיר ושרית רסין, שמשקיעים גם במיזמי טכנולוגיה נוספים כמו מערכת זיהוי לארגונים המתבססת על זיהוי דפוסי התנהגות אנושית; ז'אנג זי, נציגה של MRK; ועמי־רם שור (11%), מוותיקי תעשיית התוכנה, שייסד את קבוצת התוכנה מלל ואת קרן ההון סיכון אינוונטק, ומשמש כחבר נשיאות התאחדות התעשיינים ובאיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. שור, המכהן גם כיועץ במשרד המדע של מדינת גואנגזו, הוא שחיבר בין אימג'ן לסינים.
באימג'ן בחרו שלא להתראיין לכתבה, אך סרוסי התראיין לפני כשנה לבלוג אלכסון, שבו שטח את החזון שלו לתחום שבו הוא פועל: "התחום הולך לכיוון של טכנולוגיה ללא רכיבים אלקטרוניים, כזו שתהיה דומה יותר למכונות ביולוגיות בעולם החי והצומח. חסל סדר חוטים ומעבדים וכפתורים שתופסים נפח ומשקל רב. הכיוון הוא טכנולוגיה שתפעל על בסיס תקשורת בין חומרים שונים שקיימים בטבע, מולקולות שבפעולותיהן אנחנו נשלוט דרך ננו רכיבים מלאכותיים".
סרוסי הוסיף כי "המשקפיים שאנו מפתחים כיום (במסגרת האקדמיה - א"ג) הם דוגמא להתקן ללא רכיבים אלקטרוניים שתוך שימוש בעקרונות פיזיקליים בסיסיים, מסוגלים למלא פונקציות שיעצימו את חוש הראייה. בעתיד אלו עשויות אף להיות עדשות ראיה, ואני מאמין שרכיבים מהסוג הזה יאפשרו גם לראות למרחק רב, להבחין בצבעים בחושך, ואף לראות דרך חומרים מסוימים שבעין בלתי מזוינת נדמים אטומים".
ישראל נחשבת לאחד המוקדים המרכזיים לפיתוח משקפיים חכמות וכל מה שנלווה אליהן, לרבות ייצור תוכנה למשקפיים - תחום שבו בולטת WakingApp, שפיתחה מערכת שמאפשרת לבנות תוכנות מציאות רבודה למשקפיים חכמים בתוך שעות ספורות. החברה גייסה מיליון דולר מקרן אינימיטי, ומאפשרת החברה לפתח תוכנה עבור משקפי גוגל גלאס ו־Vumix, בין היתר.
הקרדיט לבולטות הישראלית בתחום המשקפיים החכמים מגיע לתעשייה הביטחונית. אלביט שולטת כיום בכ־95% מהשוק העולמי של קסדות חכמות במטוסים צבאיים. הן מייסד לומוס יעקב אמיתי והן מייסדי אימג'ן גבי סרוסי, שימשו בתפקידי ניהול בכירים באלאופ ובאלביט, שפיתחו את הקסדות החכמות עבור טייסי חיל האויר הישראלי והאמריקאי.
לומוס עצמה מספקת כבר שנים ציוד אופטי למשקפיים חכמים צבעוניות למטוסים בצבא ארה"ב בשיתוף עם חברת ג'נטס, ומכניסה מכך מיליוני דולרים בשנה, לפי הערכות. הון זה מאפשר לה לפתח את המשקפיים האזרחיים, ולהימנע מגיוס הון מקרנות הון סיכון.
לפנייה לכתב/ת 
