מסע מצולם: בתי כנסת בני אלפיים שנה
זה שנבנה ונחרב שלוש פעמים, זה שחשף מתחתיו בית כנסת קדום עוד יותר, זה שהתגלו בו מוטיבים נוצריים - וזה ששרד מימי המקדש. הצטרפו לסיור השנתי בעשרת בתי הכנסת העתיקים והיפים בישראל, במסגרת התחרות הבינלאומית לצילום אתרי מורשת בעולם שעורכת "ויקיפדיה"
לא פחות מ-52 מדינות (גם ביבשת אנטרטיקה) משתתפות בתחרות הבינלאומית לצילום אתרי מורשת בעולם, שעורכת "ויקיפדיה" זו השנה הרביעית. כבר שלוש שנים שישראל חוברת למיזם מבית אנציקלופדיית התוכן האינטרנטית הגדולה בעולם - ובמשך 30 יום מוזמן הקהל להעלות תמונות של אתרי מורשת ל"ויקישיתוף" - מאגר התמונות וקבצי המדיה של "ויקיפדיה".
הכי יפים - זו השנה השביעית:
- סיורים וירטואליים, התשע"ד
- בחירות החיילים, התשע"ג
- בחירות הידוענים, התשע"ב
- בחירות החזנים, התשעא
- המלצות הגולשים, התש"ע
- המלצות האדריכלים, התשס"ט
השנה בחר צוות התחרות בארץ להכניס לקטגוריית אתרי המורשת את בתי הכנסת העתיקים והיפים בישראל, 28 במספר. בוויקיפדיה בחרו לקחת את המיזם העתיקים צעד נוסף קדימה, והם מזמינים את הקהל הרחב לביקור באתרים – הכרוך בתשלום בשאר ימות השנה – ללא כל תשלום במשך חודש התחרות, הנופל, שימו לב, על תקופת החגים (עד ל-24/10).
<< טיפים לצום קל, הלכות וצ'ופר להדפסה. היכנסו >>
ההשתתפות בפרוייקט פשוטה: המבקרים מעלים תמונות מהאתרים לאתר - ושלוש התמונות הזוכות גורפות פרסים כספיים בסך 5,000 שקלים, 3,500 שקלים ו-1,500 שקלים. התמונות הנבחרות יעלו לתחרות הבינלאומית, והגביע הקדוש עשוי לנחות, אולי, בחיקה של ישראל (שבשנה שעברה תרמה לא פחות מ-7,000 תמונות לפרויקט) – לאחר שבשנה שעברה גרפה שווייץ את המקום הראשון.
אבל אם בית הכנסת היחידי שתפקדו השנה יהיה זה שמתחת לבית ביום הכיפורים – הצטרפו לסיור שלנו, בעשרת הנבחרי שנו: בתי הכנסת העתיקים והיפים ביותר בישראל, חלקם עוד מתקופת בית המקדש השני, מתוך התחרות הוויקיפדית. וכל שנותר לכם הוא ללכת לבקר, לחוות, ובעיקר לצלם.
מעוז חיים: התגלה באקראי
איפה? קיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן.
בית הכנסת בקיבוץ מעוז חיים התגלה בכלל באקראי בשנות ה-70, עם הקמת מוצב בסמוך לקיבוץ שבעמק בית שאן. הוא נבנה כפי הנראה עם תחילת המאה הרביעית לספירה, ושימש את את הקהילה של היישוב הקדום "באלה" במשך יותר מ-300 שנה. בית הכנסת נבנה ונחרב שלוש פעמים.
פסיפס מעוטר במוטיבים יהודיים מובהקים(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
ארכיטקטורה על קצה המזלג: המבנה בנוי בצורה מלבנית פשוטה, ומרוצף אבן. על השלד הקדום הוקם בהמשך מבנה מפואר יותר במתווה בזיליקה (מבנה מלבני המחולק בעמודים) עם אפסיס (גומחא חצי מעגלית) הפונה לכיוון ירושלים, מרוצף פסיפס מעוטר במוטיבים יהודיים מובהקים. בשלב השלישי הותקנו ספסלים ובימה, והונחה רצפת פסיפס חדשה. הארכיאולוג צבי אילן מציין כי זהו "המקום היחיד בארץ, שאפשר לעקוב בו אחרי התפתחות בתי הכנסת לאורך תקופה כה ארוכה".
בית שאן - סכותא: מהמאה הרביעית
איפה? צפון בית שאן.
גם הוא התגלה כקודמו, במקרה, כאשר חפרו במקום ברכות חמצון. באתר נחשפו שלושה שלבי בנייה: מסוף המאה ה-4 לספירה ועד למאה ה-6 לספירה.
עדויות לכך שהמקום היווה מרכז שומרוני חשוב(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
ארכיטקטורה על קצה המזלג: האולם המרכזי של בית הכנסת רוצף בפסיפס מרשים, שחלקו מעוטר בארון קודש, מנורות, מחתה ושופר. פסיפס זה מוצג במוזיאון ישראל. בבית הכנסת נמצאה כתובת בכתב שומרוני שממנה ניסו החוקרים להסיק כי המבנה שימש את הקהילה השומרונית, אלא שסימוכין נוספים לכך לא אותרו. לפני כשלוש שנים דווח כי רשות העתיקות חשפה בדרום-מערב בית שאן בית כנסת שומרוני בן 1,500 שנים, גילוי המוכיח כי העיר היוותה מרכז שומרוני חשוב באותם ימים.
בית אלפא: על שם הקיבוץ הסמוך
איפה? קיבוץ חפציבה, לרגלי הגלבוע.
שמו של בית הכנסת ניתן לו רק במאה האחרונה. מאחר שלא נמצאו סימוכין ליישוב יהודי באזור, בחרו ברשות העתיקות לקרא לו על שם הקיבוץ השכן בית אלפא. בית הכנסת התגלה בשנת 1928 על ידי חברי קיבוץ חפציבה, ונחפר על ידי הארכיאולוג ליפא סוקניק שנה אחר כך.
גלגל המזלות, עקדת יצחק וכלי המקדש. הכל בפסיפס אחד(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
ארכיטקטורה על קצה המזלג: רצפת הפסיפס שנחשפה היא מן היפות והחשובות שנמצאו בארץ ישראל, ומחולקת לשלושה: בראשון מתוארת עקידת יצחק, בשני גלגל המזלות ובשלישי ארון הקודש, מנורות וכלי המקדש. כתובת מציינת כי את הפסיפס התקינו מריאנוס וחנינא בנו, בימיו של יוסטינוס הראשון (517-528 לספירה).
בחפירה ובחשיפת רצפת הפסיפס התגלו שרידים של מבנה בית כנסת קדום עוד יותר, כנראה מן המאה החמישית לספירה, עם שרידי ריצוף פסיפס קדומים. הערכת החופרים הייתה כי בית הכנסת המאוחר יותר, מן המאה ה-6 לספירה, נחרב ברעידת אדמה בשנת 749 לספירה, או אף מוקדם יותר. בנס לא ניזוקה הריצפה הנדירה, מאחר שחלקי המבנה שנפלו, הגנו עליה מבליה.
ציפורי: פסיפס מרשים
איפה? בגליל התחתון, 5 ק"מ מצפון-מערב לנצרת.
בציפורי הייתה עיר יהודית כבר בתקופת החשמונאים, במאה ה-2 לפני הספירה, והמקורות מספרים על לא פחות מ-18 בתי כנסת באתר. אך רק בשנת 1994 ערכה האוניברסיטה העברית חפירות בצפון האתר העתיק, וגילתה את מבנה בית הכנסת הגדול, שתוארך לתחילת המאה ה-5. עיר זו לא נהרסה, מפני שלא מרדה ברומאים.
לא מרדו ברומאים, והשתמרו(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
ארכיטקטורה על קצה המזלג: בבית הכנסת - אולם באורך 15 מטרים, ארוך וצר, וגולת הכותרת היא רצפת הפסיפס המיוחדת שהשתמרה באופן מרשים.
ארבל: הכניסה ממזרח
איפה? מושב ארבל, בגליל התחתון.
כמו ציפורי, גם בארבל התקיים יישוב יהודי עוד בתקופה החשמונאית, אלא שלהבדיל ממנה נכבשה ארבל על ידי הרומאים במהלך המרד, והתושבים הסתתרו במערות בהר. על פי המסורת, ניתאי הארבלי שחי במאה השנייה לספירה התגורר במקום. מהעיר העתיקה כמעט ולא נותרו שרידים, מלבד אלה של בית הכנסת העתיק המתוארך למאה השנייה עד הרביעית לספירה.
ויש גם שני מקוואות טהרה במקום(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
בית הכנסת התגלה כבר בשנת 1875, ומיקומו מהווה תצפית מרהיבה למצוקי הארבל והר ניתאי ממזרח, ולבקעת ארבל ממערב.
ארכיטקטורה על קצה המזלג: חלק מבית הכנסת בנוי, וחלק חצוב בסלע. ייחודו של המבנה הוא במיקום פתח הכניסה שלו החצוב מאבן, וממוקם במזרח, להבדיל משאר בתי הכנסת הגליליים שבהם הכניסה היא מדרום. במקום נמצאה גומחה מעוגלת לארון הקודש ושני מקוואות טהרה סמוכים.
חמת גדר: לעשירי קדם
איפה? אתר חמת גדר שבעמק הירמוך.
מרחצאות המרפא שבחמת גדר פעלו כבר בעת הקדומה, והמתרחצים הנרפאים שהגיעו לשהייה ארוכה - תרמו לבניית בית הכנסת הקבוע במקום. הוא נחשף בשנת 1932, שנתיים אחרי בית הכנסת "בית אלפא", ועל פי הערכות החוקרים נבנה במספר שלבים מן המאה ה-4 ועד למאה ה-6 לספירה.
במיקום הכי גבוה, כמו שדורשת ההלכה(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
ארכיטקטורה על קצה המזלג: שרידי בית הכנסת נמצאו בגבעה במרכז האתר - ב"גובהה של עיר" - בהתאם למסורת. בבית הכנסת הייתה רצפת פסיפס עם כתובות אחדות. אחת מהן, הנושאת שמות של אנשים בני משפחה אחת, מלמדת כי במקום פעלה אוכלוסייה יהודית בעלת אמצעים.
כורזים: הכל בזלת
איפה? 4 ק"מ צפונית לכפר נחום.
בית כנסת זה הוא אחד היפים שהתגלו בישראל, וזוהה לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון, בשנת 1869. ככל הנראה הוא הוקם ממש עם תחילת הספירה, ועמד על תלו עד המאה השביעית לספירה.
12 עמודי הבזלת תמכו את הגג(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
ארכיטקטורה על קצה המזלג: חורבות בית הכנסת - כולן מאבני בזלת (כולל הרצפה), עם עיטורים מדוייקים המעידים על יוצריהם שהיו אמני סיתות ממדרגה ראשונה, משום שקשיותה של הבזלת מחייבת דיוק מוחלט בעבודה, ושגיאה שנעשתה, אין אפשרות לתקנה.
היוצרים - אמני סיתות בזלת ממדרגה ראשונה(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
בית הכנסת היה במרכזה של העיר, ואולם התפילה המרכזי בו ניצב על 12 עמודים מרכזיים, שנועדו להחזיק את הגג. לאורך שלושת הקירות הושמו ספסלים מדורגים. פריטים יוצאי דופן: "כיסא משה" המופיע בברית החדשה, עם כתובת הקדשה בארמית, וכן עמוד אבן שמזכיר את "עמוד שליח הציבור" של ימינו, אלא שבמקום להניח עליו ספר, הניח הדרשן-חזן את ידיו.
גמלא: עוד מימי המקדש
איפה? שמורת הטבע גמלא שבגולן
גמלא הייתה עיר ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול, בסוף ימי הבית השני. אם היא מוכרת לכם, זה מכתביו של יוסף בן מתתיהו. חפירות נרחבות התקיימו בגמלא מ-1976 ועד 1991. כשהתגלה בית הכנסת, הבינו הארכיאולוגים כי לפניהם ממצא ייחודי: בית הכנסת הראשון שנחשף מהתקופה ההרודיאנית - שבה עדיין היה קיים בית המקדש בירושלים. בית הכנסת המפואר עמד בסמוך לכניסה לעיר.
הרצפה - כוסתה במחצלות(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
ארכיטקטורה על קצה המזלג: המבנה מחולק לאולם ראשי ומעברים מקומרים, על ידי ארבעה טורי עמודים בעלי כותרות מקושטות ועיטורים, ועוד אחד החוצה את האולם הראשי לשניים. רצפתו של האולם המרכזי לא הייתה מרוצפת, וככל הנראה כוסתה בשטיחים או במחצלות.
קצרין: בית הכנסת של שמאי
איפה? אתר העתיקות מזרחית לעיר קצרין
בית הכנסת נוסד במאה השלישית לספירה, נחרב ברעידת אדמה בשנת 551, והתגלה בשנת 1968. הוא השתמר יפה, ונערכים בו עד היום טקסים יהודיים, מפעם לפעם. מלבד בית הכנסת, שוחזר גם חלק מן הכפר היהודי שהיה במקום, שמנה - על פי הערכת החוקר צבי מעוז - 75 משפחות וכ-300 נפש.
מהתקופה הביזנטית(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
בסמוך לבית הכנסת יש מבנה מוזולאום המיוחס לשמאי ולאשתו, שמשך עולי רגל לאורך הדורות. בכפר נמצאו אבנים מעוטרות נוספות, והחוקרים סבורים כי היה במקום מבנה ציבורי נוסף, אולי בית מדרש.
ארכיטקטורה על קצה המזלג: בית הכנסת הוא מהתקופה הביזנטית, אז היו בתי כנסת רבים בגולן, ומבטא את עושרה של ההתיישבות היהודית באותה תקופה. לבניין היו שתי קומות. שער הכניסה גדול יחסית, ופתחו לכיוון צפון. ליד הבימה נמצא חדרון קטן, שאולי שימש כגניזה.
מזרעת כנף: יוצא דופן
איפה? מושב כנף - רמת הגולן ליד מעלה גמלא
שרידיו של כפר ערבי מכסים חורבה קדומה של יישוב יהודי, ובפסגה, משקיף על הכינרת, בית הכנסת. לימים (בסוף המאה ה-19) הוקם על שרידיו מבנה בזלת ששימש למחסן תבואות. באתר נתגלו גם קמיעות מנחושת שעליהן השבעות ארמיות, ובהן משולבות ברכות בעברית.
במקום נמצאו קמעות בארמית ובעברית(צילום: יעל אלף, רשות העתיקות )
ארכיטקטורה על קצה המזלג: בחלקו הפנימי של המבנה שרדו רק יסודות העמודים ללא הרצפה המקורית, והשתמרו חלק מקירותיו החיצוניים שנבנו מאבני בזלת. רמת סיתות קירות בית הכנסת היא מהגבוהות מבין בתי הכנסת העתיקים בישראל. גם הפתח המרכזי המעוטר בדגמים מיוחדים, יוצא דופן.
פורסם לראשונה 02/10/2014 18:22
בית הכנסת הגדול בציפורי - אחד מ-18 שהיו בעיר
צילום: יעל אלף, רשות העתיקות
מומלצים
