אל תפסיקו את תל אביב
כדי להמשיך ולממש את החזון האורבני של ציץ' ולהפוך את תל אביב לעיר עצמאית וחזקה, יש להסדיר בחוק את יחסי השלטון המרכזי והעיריות
בשנת 2009, במקביל להכנות לקראת שנת המאה לתל אביב, פגשתי את שלמה להט (ציץ') בנעלי בית בביתו שבאפקה בצפון תל אביב. מלאו לו אז 82 והוא שב מירושלים לאחר שנכח בתדריך לקראת טקס הדלקת המשואות השנתי ביום העצמאות בהר הרצל.
להט היה אז נרגש מהמעמד הלאומי שלה זכתה העיר העברית הראשונה בשנת המאה שלה, עיר שמעולם לא הייתה חלק מהאתוס הציוני החלוצי שראה בהתיישבות החקלאית העובדת ערך ובז לעיר ולמה שהיא מייצגת. 16 שנים לאחר שעזב את משרדו בקומה ה-12 של בניין העירייה ניכר היה שהעיר תל אביב עדיין יקרה ללבו מאוד. בפגישתנו, שארכה כמה שעות, הוא לא הרבה במילים. להט מעולם לא היה דברן גדול. הוא התמקד בעשייה, והיא הייתה מרובת פעלים.
עוד בערוץ הדעות של ynet
משטרת המחשבות הישראלית / גבי לסקי
עוני מדכא / אריאנה מלמד
כל ראשי העיר תל אביב לפניו תרמו משהו להתפתחותה האורבנית המואצת של העיר. מאיר דיזנגוף ייסד, ישראל רוקח הרחיב וסיפח שטחים, חיים לבנון בנה אוניברסיטה, מרדכי נמיר טיהר את חוף הים והקים חברות משותפות עם הממשלה לקידום העיר, יהושע רבינוביץ' דאג לריאה הירוקה בפארק הירקון. שלמה להט, לעומתם, ותרומת כולם הייתה חשובה ללא ספק, הקפיץ את העיר מדרגה. הוא קיבל לידיו בשנת 1974 עיר מרופטת, מזדקנת ומתבלה, עיר שסבלה בשנות השישים ממשבר אורבני שבשיאו נרשמה נטישת תושבים לטובת הפריפריה הקרובה בעיקר (חולון ובת ים). להט פעל לשכלול הטיילת ושיפץ אותה לכל אורכה, הוא עודד את שיפוץ השכונות הדרומיות והמזרחיות המוזנחות של העיר, כולל שכונת התקווה שלא הייתה בה עד אז שום תקווה ונווה צדק המתקלפת שלא בצדק.
בתקופת כהונתו נחנך בתל אביב הסינמטק, הוקמו פסלי חוצות והופקו אירועי תרבות רבים ומגוונים. אבל יותר מכל יצר להט את התל אביביות החדשה. הוא העביר את תל אביב לפאזה עירונית אחרת. בשנת 1986 ציינה תל אביב שמונים לייסודה והסיסמה "עיר בלי הפסקה" הצליחה להעביר יפה את המסר החדש שביקש להט לקבע ש"החיים האמיתיים מתרחשים בתל אביב וכאן מתממשת המהות הישראלית במובן הכי נהנתני של החיים", כפי שנכתב אז ב"עיתון תל אביב".
להט רצה לראות את ניו יורק בתל אביב, במובן מסוים להגשים את חזונו של עקיבא אריה וייס, מייסד שכונת אחוזת בית שהפכה לתל אביב, שכבר בשנת 1906 קבע כי תל אביב של העתיד תהיה "ניו יורק הארץ ישראלית". להט, שבערוב ימיו התנגד נחרצות להקמת המגדלים במרכז העיר, תרם רבות להפיכתה של תל אביב לעיר שאף פעם לא הולכת לישון. העירייה בראשותו אימצה את הסיסמה "עיר ללא הפסקה" והיא שימשה כותרת למדיניות עירונית חדשה שצבעה את העיר מחדש לאחר שהעיר הלכה והאפירה בשנות החמישים והשישים. פתיחת עסקים ברציפות באזורים המיועדים לכך, למשל, הייתה חלק ממדיניות זו של להט שראה כיצד מתנהלים כרכים גדולים בעולם ורצה שגם תל אביב תסגל לעצמה התנהגות מודרנית דומה.
בפגישתו בשנת המאה לעיר נזהר ציץ' במילותיו והתנסח בזהירות כשדיבר על המדיניות האורבנית של רון חולדאי, ראש העירייה הנוכחי. "הוא בסדר. אני מרגיש שאכפת לו והוא לוקח את העניין ללב", אמר. ומצד שני טען כי העשייה עדיין לא הושלמה. הוא הצהיר כי הוא מצטער מאוד שפרויקט הרכבת התחתית לא יצא לפועל בתקופת כהונתו. הוא דיבר בדאגה על מצוקת החניה בעיר ועוד יותר כאב את הפיכתה של תל אביב ל"עיר נדל"ן", כך במילותיו. "הייתי רוצה לראות יותר גינות ציבוריות בעיר. יותר ירק. אני לא חושב שכל המגדלים האלה טובים לעיר. זה לא טוב לעיר כי עיר צריכה לשמור על צביון שקט ועל נועם, לא שאנשים יגורו באיזה שלושים קומות, זה מנתק את התושבים מהסביבה ולא בריא", אמר לי בנימת ביקורת.
חולדאי, שמיתג את העיר בהצלחה פחותה כ"עיר עולם" אולם משמר כמיטב יכולתו את ה"תל אביביות" של ציץ' ואת תל אביב כמרכז תרבות ובילוי הוא ממשיך דרכו אבל ידיו כבולות משום שהיחסים בין העיריות לבין הממשל המרכזי בישראל מעולם לא הוסדרו. במדינת ישראל, בניגוד למצב ברוב מדינות אירופה למשל, אין חוק או מסמך חוקתי המסדיר את מעמדו של השלטון המקומי ואת מיקומו ביחסים שבין נדבכי השלטון השונים.
הצורך בחוקת עיריות מסודרת הולך וגובר ככל שההתפתחות האורבנית הישראלית הולכת וגדלה, אולם כל הניסיונות לרפורמה בשלטון המקומי נשארו כטיוטות בלבד ומעולם לא קיבלו מעמד סטטוטורי. טוב תעשה ישראל אם תגבש תפישה מוניציפלית כוללת שבין היתר גם תממש את החזון האורבני של ציץ' ותהפוך את תל אביב לעיר עצמאית וחזקה, מודרנית, חילונית, עיר שבה נוסעת רכבת תחתית מתחת לאדמה והחנויות פתוחות גם בשבתות, עיר שהיא באמת ללא הפסקה.
ערן אלדר הוא פרופסור אורח באוניברסיטת קלגרי, קנדה. ספרו "בכוחותיה העצמיים - ההתפתחות האורבנית של תל אביב בשלהי תקופת המנדט ובעשורי המדינה הראשונים", ראה אור בהוצאת רסלינג
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
