"רציתי לשכנע את אבי שהיתה שואה ארמנית"
התחקיר לסרט "החתך" הביא את הבמאי הגרמני-טורקי פאטי אקין עד לסוריה, רגע לפני מלחמת האזרחים, אך המסע הקשה יותר היה להוריו שמתכחשים לשואה הארמנית. "אבי עדיין לא מאמין שהיה רצח עם, אך הבין שהטורקים עשו דברים נוראים", הוא מספר בראיון לקראת ההקרנה בפסטיבל חיפה
עוד לפני הקרנת הבכורה החגיגית בפסטיבל ונציה של סרטו החדש "החתך", החל הבמאי הטורקי-גרמני פאטי אקין לקבל איומים על חייו. העובדה שסרטו עוסק בשואה הארמנית, הצליחה לקומם עליו חוגים קיצוניים שקראו לאסור את כניסתו לטורקיה, וכמובן דרשו להחרים את סרטו. "בשביל אמנות שווה למות", הכריז אקין. "הכנתי את עצמי במשך שנים לתגובות לסרט הזה, ולכן התגובות הללו לא מפתיעות אותי. בואו לא נעשה עניין גדול מזה. מדובר בקבוצה קטנה של אנשים שמאיימת עלי. לעומת זאת, בעיתון טורקי רב השפעה דווקא פרשן פוליטי חשוב כתב שאין לו בעיה אם הסרט יוצג בטורקיה".
למעשה, אקין היה יותר מוטרד מהתגובה של הוריו - מהגרים טורקים שהגיעו לעבוד בגרמניה ב-1965, וכמו רבים מבני עמם בחרו להכחיש את האירוע הטרגי, שהתרחש בראשית המאה הקודמת. הם לא טרחו לספר לצאצאים שלהם על הפרק השחור הזה בהיסטוריה של עמם. אקין הבן התוודע לשואה הארמנית, רק כשהוא היה נער בתיכון גרמני.
"חשבתי על אבי בזמן שכתבתי את התסריט של 'החתך'", התוודה אקין בראיון שנערך איתו במהלך פסטיבל הקולנוע בציריך, שוויץ. "אבי הוא אדם מאוד מתוחכם ואינטליגנט והכי נפלא בעולם אבל הוא ממעמד הפועלים, והוא אדם לאומני. הוא מכחיש את העובדה שהיתה שואה ארמנית. אז תהיתי איך אני עושה סרט שישכנע אותו? זו היתה מחשבתי הראשונה.
"הדבר השני שחשבתי עליו הוא איך אני גורם לאדם ארמני לומר: 'כן, זהו סרט שמדבר על השואה הארמנית'. זה מאוד קשה לקלוע לשני קהלי היעד. לא רציתי גם לחנך ולהטיף, רציתי לעורר הזדהות. והתלבטתי גם לגבי הצגת האלימות. אני לא מעריץ גדול של צילום אלימות. העדפתי לצלם את הזוועות ממרחק מסוים".
ואיך הוריך הגיבו למראה "החתך"?
"דבר מאוד מפתיע קרה, הורי ממש אהבו את הסרט. הם חשבו שזה סרטי הטוב ביותר. הם למשל לא כל כך אוהבים את 'עם הראש בקיר', וחושבים שהיה בו יותר מדי מין".
הטריילר של "החתך"
הצלחת לשכנע את אביך להודות בקיום השואה הארמנית?
"לא הצלחתי לגרום לו להודות בשואה, אבל הוא הצליח להאמין למעשים שהתרחשו בסרט. הוא הבין שהטורקים עשו דברים ומעשים כמו המעשים שהופיעו בסרט. כמעט לא נעשו עד כה סרטים על השואה הארמנית, וכאשר יש סרט שאתה יכול לשנות אתו את החברה, וזה לא דבר שקורה לעיתים קרובות, אז זהו דבר חשוב. התנועה האזרחית שפועלת בשנים האחרונות בטורקיה להכרה ברצח העם הארמני הגיעה סוף סוף לקולנוע".
מאז הקרנת הבכורה של "החתך" בפסטיבל ונציה, אקין נמצא בעיצומו של סבב פסטיבלים מרשים וחובק עולם, כולל ציריך. בעיר השוויצרית הוא גם העביר בשבוע שעבר כיתת אמן. לפסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-30 של חיפה, שייפתח בחמישי הקרוב, אקין רצה להגיע, אבל זה לא הסתדר עם לוחות הזמנים הצפופים שלו, והוא הסתפק בלשלוח עותק של "החתך". (הסרט יוקרן פעמים בחיפה - שישי הקרוב בשעה 10:00, ראשון בשעה 19:00).
"החתך" השאפתני ורחב היריעה, משלב מגוון השפעות מהתנ"ך והקולנוע האילם ועד האפוסים של אקירה קורסוואה ומערבוני הספגטי של סרג'יו ליאונה, מז'אן לוק גודאר ועד סטנלי קיובריק. עלילתו עוסק בנפח ארמני (השחקן הצרפתי טהאר ראחים), ניצול של הטבח. אחרי ששרד את עבודות פרך בשירות הצבא הטורקי, הוא ניצל-נאסף על ידי יצרן סבונים סורי (מכרם חורי). הנפח מגלה ששתי בנותיו הצליחו לשרוד את הרצח העם, ופוצח במסע חוצה אוקיאנוסים בניסיון לאתר אותן.
"עבדתי על 'החתך' כל יום במשך ארבע שנים ונהייתי גם אבא בתקופה הזאת", מספר אקין. "בשנים הללו, ערכתי תחקיר ומקיף ועשיתי את המסלול, שהגיבור של הסרט עושה. אפילו חציתי את הגבול לסוריה, חצי שנה לפני פרוץ מלחמת האזרחים - ביקרתי בראס אל עין, לא היו שם בתי מלון רק בתי זונות, אז נאלצתי לישון במנזרים נוצריים שהיו קיימים במשך מאות שנים, והיום כבר לא קיימים בגלל מלחמת האזרחים. בלבנון ביקרתי בבית יתומים שהוקם על ידי אישה דנית ובו גדלו ניצולי הטבח. חיפשתי ארמנים גם בהוואנה ובארצות הברית, לשם הם גלו. וזה לא מפתיע שזה ריתק אותי - סרטי הרי תמיד עוסקים במהגרים".
הנוכחות של שתי דמויות טורקיות חיוביות בסרט שלך, היא חלק מהניסיון להגניב את המסר פנימה, ולהקל על הצפייה לקהל הטורקי?
"הייתי צריך לפחות דמות אחת חיובית. זה היה המינימום. אבל כשביצעתי מחקר בשביל הסרט, נסעתי לארמניה, הלכתי למצבת הזיכרון ופגשתי את מנהל המקום וסיפרתי לו על תוכניתי לעשות את הסרט, והוא אמר: 'אסור לשכוח, ולא מחנכים ומלמדים את הארמנים לדעת זאת, שהרבה ארמנים שרדו בזכות טורקים'. מסתבר שזו חלק מההיסטוריה של השואה. זה לא אדם או שתיים, ולא כמה אנשים בשוליים כמו בשואה היהודית בגרמניה.
"כן, היו לא מעט טורקים שעזרו לארמנים - הרבה ילדים ניתנו על ידי הארמנים לטורקים כדי שיחביאו אותם. אגב, השואה לא נגמרת ברציחות, היא נמשכת בהישרדות ובחיפוש אחר הניצולים. החיפוש הזה נמשך עד היום. היום יש פייסבוק שעוזר מאוד לאנשים לאתר את הקרובים שלהם"
"החתך" חותם את הטרילוגיה של אקין, הכוללת גם את "עם הראש בקיר" (זוכה דב הזהב בפסטיבל ברלין 2004) ו"בקצה גן עדן" (פרס התסריט בפסטיבל קאן 2007). "כשהתחלתי את הטרילוגיה, ניסיתי למצוא סוג של משוואה מתמטית שמסבירה בני אדם. על מה בנוי האדם? אהבה? מוות? אהבה היא מקור החיים ותחילתו. כשהעולם נוצר מפיצוץ, הפיצוץ נוצר מאהבה, והיא היתה אולי הכוח שגרם לזה. ולאהבה יש סוף, והסוף הזה הוא המוות. אז המוות נוכח תמיד.
"אבל המוות לא בהכרח צריך להיות הסוף, אולי הוא רק מעבר. אז אני מאמין שהטוב יכול להפוך לרוע, לשטן, והשטן יכול להפוך לטוב. בני אדם מוכנים ומסוגלים להרוג אנשים, ומצד שני אותו אדם יכול לבוא לעזרת מישהו. זהו סיפורו של האדם. אבל זה לא הכל, ושלושה סרטים אינם מספיקים כדי להסביר את האנושות. אבל אתה יכול לומר שאהבה, מוות ושטן הם היחס שלי לטורקיה, השקפתי עליה".
מהי באמת עמדתך בסוגיית רג'פ טאיפ ארדואן שליט טורקיה, שיש הרואים בו דיקטטור?
"זה יהיה בסדר אם לא אדבר על ארדואן?", הוא חומק בחינניות ומנסה לא להסתבך סופית עם שלטונות אנקרה.
ומה אתה חושב על איך שהוא חירב את מערכת היחסים עם ישראל?
"זה יהיה בסדר אם לא אדבר על היחסים בין ישראל לטורקיה?", הוא אומר ונפרד לשלום.
