איחוד עם בת ים? למה לא עם ר"ג וגבעתיים

נולדתי ביפו וכל חיי הבוגרים חייתי ועבדתי בתל-אביב - ומעולם לא חשבתי לעבור לגור בעיר אחרת או באזור אחר בארץ. תל-אביב היא מחוז ילדותי ושנות נעוריי ובה נולדו ילדיי. למרות שהמשרד שלי עוסק בשיווק דירות ברמת גן-גבעתיים, מעולם לא חשבתי שזו סיבה מספקת לעזוב את תל-אביב. רק לפני כ-4 שנים, מסיבות אישיות, עברתי לגור ברמת גן בשכונת עלית, היושבת על צומת 3 הערים - תל-אביב, רמת גן וגבעתיים.

עוד על איחוד בת ים עם ת"א בערוץ הנדל"ן :

• הוקמה ועדה לבחינת איחוד ת"א עם בת-ים
• בת ים: 'איחוד עם ת"א יוריד רמת החיים בעיר'
• עיריית בת ים: לא ניכנע לאיום האיחוד עם ת"א
  

מתחת לבית שאליו עברתי, מצאתי מכולת שכונתית מקסימה, עם יחס חם ופתוח ושכנים נחמדים שאומרים בוקר טוב. המעבר היה מפחיד עבורי, כי הייתי רגיל מדי בוקר לשתות קפה בכיכר מסריק במרכז תל-אביב (הרגלים, אתם יודעים). עד שבוקר אחד מחוסר זמן, עצרתי לשתות קפה בבית קפה מקומי בגבעתיים - וגיליתי שלא פחות נחמד לי שם.

בזמן לגימת הקפה, הרהרתי בדברים האלה ושאלתי את עצמי מדוע קיימת ההפרדה הזו בין תל-אביב, גבעתיים, רמת גן ועוד ערים מערי המרכז; ואיך אפשר היה להביא לשנוי מהותי במחירי הדירות ובהתנהלות שלהן, אילו היה להן ניהול משותף ויעיל לרווחת התושבים.

בימים אלה כולנו עסוקים בנדל"ן - דירות למגורים, דירות לזוגות צעירים ודירות להשקעה - בעוד מחירי הדירות בתל-אביב מאמירים והופכים את קניית או השכרת הדירה בעיר לכמעט בלתי אפשרית לרוב האוכלוסייה. אלא שבמרחק 5 דקות רכיבה על אופניים נמצאות שתי ערים איכותיות, שמחירי הדיור בהן עדיין שפויים.

רמת גן. נושקת לתל-אביב(צילום: גלעד מורג)

בהיבט הכלכלי, רכישת דירה ברמת גן או דירה בגבעתיים היא השקעה כלכלית טובה, ועם זאת עבור רבים ממי שעובר לגור ברמת גן ובגבעתיים מדובר בפשרה. הם מעדיפים את תל-אביב, משום שהעיר נחשבת תוססת יותר ובשל תדמיתה הצעירה - אלא שמדובר בחלוקה מלאכותית וארכאית.

בעסק גדול - חושבים בגדול

באחרונה עתרה עיריית בת ים נגד משרד הפנים על הההצעה לאחד את בת ים עם תל-אביב. אמנם שר הפנים גדעון סער פרש, בטרם ניתנו מסקנות ועדת החקירה לבחינת האיחוד בין שתי הערים; אך סביר להניח שכאשר הוועדה תגיש את מסקנותיה, ספק אם האיחוד יתממש בעתיד הנראה לעין על רקע ההתנגדות של בת ים.

לשר העתידי כדאי לדעת: אמנם בישראל קיימת רתיעה, בעיקר מצד עסקנים מקומיים, מפני איחוד רשויות; אולם נדמה שדווקא במקרה זה, במוקדם או במאוחר, לא יהיה מנוס מאיחוד הרשויות דווקא של תל-אביב עם רמת גן וגבעתיים. האיחוד הזה יביא לשיפור מהותי בתחומי התכנון, הבנייה, התחבורה הציבורית, הכבישים, החניה ואיכות הסביבה.

הנה דוגמא: תמ"א 38/2 (מסלול פינוי-בינוי) בקושי יוצא לפועל ב-3 ערים אלה. ועדה משותפת ל-3 הערים יכולה לגבש נהלים קבועים וברורים לקידום פרויקטים בתחום תמ"א 38, ולזרז תוספת של דירות. כיום אין אחידות בנושא, וכל יזם וכישוריו או קשריו יכול להשיג או לא להשיג אישורים כאלה ואחרים של אחוזי בנייה, חניה, שטחי גינון ועוד.

ועדה מקצועית משותפת להתחדשות עירונית יכולה לבצע בקרת על על מתחמים בערים אלו, ולדאוג שבתמורה לאחוזי בנייה, יחויבו היזמים בפיתוח סביבה, תשתיות וגנים ציבוריים; ומהצד הציבורי, יכולה להיות השקעה משותפת בתשתיות, כגון תחבורה, שבילי אופניים, מוסדות חינוך ועוד.

חיבור של 3 ערים בסדר גודל הזה יהפוך את המטרופולין לעסק גדול - ובעסק גדול חושבים גדול ועושים דברים גדולים, ויש אפשרויות להביט רחוק. לדעתי, לניהול מטרופולין בסדר גודל הזה יגיעו האנשים הטובים ביותר, כי אין איש מקצוע רציני שלא ירצה להיות שותף לפרויקטים בסדר הגודל הזה. קחו דוגמא מניו-יורק, שם עשו עבודה נפלאה בהתחדשות עירונית.

אנו נמצאים בתקופה של התעוררות חברתית, הקוראת לשינוי ערכי החברה האזרחית וההתנהלות הכלכלית במדינת ישראל. גם בתחום הנדל"ן, מעורבות חברתית תביא לשינוי בחשיבה של נבחרי הציבור, החיים את נוחות ההרגל והקיים ואינם מסתכלים על העתיד ממקום רחב יותר. לכן הם אינם רואים את היתרונות של שיתוף הפעולה בין 3 הערים הנושקות האחת לשנייה. איחוד רשויות, בתכנון מסודר בכל התחומים המוניציפליים, יהיה לטובת תושבי כל הערים האלה. אז קדימה, בואו נרחיב את תל-אביב.

הכותב הוא זכיין רימקס פרימיום בגבעתיים רמת גן