סמס לפני יום כיפור: "תזכורת לתפילין והדלקת נרות"
ביום שישי האחרון נשלחו הודעות לישראלים רבים שבהן הצעה: להירשם לשירות תזכורות להדלקת נרות ("סמסי 'אור'") ולהנחת תפילין ("סמס 'כח'"). בהודעות, שנשלחו על-ידי רב, בשם חב"ד (בתנועה מכחישים כל קשר ואף מגנים את התופעה), לא צוינה אפשרות להיות מוסר מרשימת התפוצה. המועצה לצרכנות: "כנראה לא ספאם, אך עשוי להיחשב הטרדה"
יום שישי, 3 באוקטובר. עם ישראל מתכונן ליום הכיפורים. בשעה 14:45 הגיעה אלינו ההודעה הראשונה עם הכותרת: "יום כיפור". תוכנה: "מניח תפילין? מדליקה נר לפני שבת? יש תזכורת חינם מחב"ד. להצטרפות לתזכורת נר שבת, סמסי את המילה אור. לתפילין, סמס את המילה כח". שלומי קיבל את ההודעה הזאת מעט מאוחר יותר וקובי, קיבל אותה ב-14:31.
קרה גם לכם? כיתבו לנו
ב-15:11 הגיעה אלינו הודעה נוספת. "שנה טובה!! רוצים לקבל החלטה טובה לשנה החדשה? נשמח לעזור בתזכורת סמס חינם. לקבלת זמן הדלקת נר שבת מדי שבוע – סמסי 'אור'. חתימה טובה!".
סמס שלישי הגיע ב-15:52 "שנה טובה!! רוצים לקבל החלטה טובה לשנה החדשה? נשמח לעזור בתזכורת סמס חינם. לקבלת זמן הדלקת נר שבת מדי שבוע – סמסי 'אור'. חתימה טובה!".
ב-17:28 הגיעה הודעה אחרונה, כי בכל זאת, עוד רגע ארוחה מפסקת: "יום כיפור! מניח תפילין? נשמח לעזור לך בתזכורת סמס חינם! להצטרפות סמס את המילה 'כח'".
הכוונה טובה ההצקה - קצת פחות
ההודעות האלה, שנשלחו ממספר הטלפון, 0557000179, לא הגיעו רק אלינו, אלא גם לחברים ולבני זוג ולמכרים וגם בפייסבוק התלוננו עליהן כמה וכמה אנשים. יש שקיבלו 2 הודעות, יש שקיבלו הודעה אחת ויש כמונו שזכו בארבע הודעות. היו שהתעלמו, היו ששמחו והיו שראו בזה הצקה.
בסך הכל, נראה שכוונת השולח טובה: לשלוח הודעה על שירות תזכורות המיועד למי שמעוניין להניח תפילין או להדליק נרות שבת, רק שלא כל מי שקיבל את ההודעה הזאת מעוניין בהודעה הזאת, בטח לא 4 פעמים. בנוסף, לא כל מי שקיבל את ההודעה, מעוניין להניח תפילין או להדליק נרות שבת. חלקנו חילונים כידוע. גם מי שכן מניח תפילין ומדליקה נרות שבת - לא בהכרח מעוניין לקבל הודעה כזאת על שירות תזכורות, למספר טלפון הסלולרי האישי שלו. בהמשך לכך, לא ברור מתוכן ההודעה, איך מקבל ההודעות יכול להסיר עצמו מרשימת התפוצה, שכן לא ניתנה שום הצהרה בנושא "הסרה" בהודעה.
"חב"ד בישראל מעולם לא נקטה בדרכי פרסום חודרניים"
מי עומד מאחורי ההודעות? בחב"ד מוסרים שלמרות ששם התנועה הוזכר, לא מדובר בהודעות מטעמם: "תנועת חב"ד איננה פועלת בדרכים האמורות ומאמינה בזכותו של כל אדם לכבוד ולפרטיות בסיסית. לצערנו, אחד הספיחים של התפתחות הטכנולוגיה הוא הכלים שהיא מעניקה לאנשים וגורמים פרטיים להציע את מרכולתם בדרכים אגרסיביות ואף להתהדר בתארים מטעים, כאילו הם מייצגים מישהו או משהו רשמי.
"המקרה האמור ידוע לנו על גלגוליו השונים כבר מזה מספר שנים, ואנחנו יכולים רק להביע את צערנו בפני האנשים שחשו פגועים מקבלת המסרונים, ומהצעד שששרבב את שמה של חסידות חב"ד לעניין. תנועת חב"ד מאמינה תמידית בהנגשתה של היהדות לציבור הישראלי העכשווי בדרכי נועם והכלה בלבד, ומתנערת מכל ניסיון לחצות את הקו העדין הזה.
"יוברר בצורה שאיננה משתמעת לשני פנים כי תנועת חב"ד בישראל מעולם לא נקטה בדרכי פרסום חודרניים לתוך מכשיריהם הסלולריים של אזרחים, ומציעה שלל פתרונות נגישים אחרים כמו אתר אינטרנט רשמי, דף פייסבוק ומוקד טלפוני, אליהם יכול לפנות מי שמעוניין בכך".
הרב אסולין:"הקשר שלי לסיפור לא חשוב או רלוונטי"
לפי מידע שהגיע ל-ynet, מי שהזמין את ההודעות מחברת הסלולר המשמשת כאגריגטור, זה רב בשם ישראל אסולין. ב-2011 כתבו באתר 'כיכר השבת' על פרויקט דומה שלו, המכונה 'מבצע תפילין'. או: 'SMS תפילין', שמאפשר לכל יהודי לקבל הודעת SMS יומית בשעה שהוא בוחר עם "מסר יהודי מלהיב יחד עם תזכורת להניח תפילין, חינם". נכתב כי: "מדובר בהודעה יומית שמתחדשת כל בוקר וכתובה בסגנון ישראלי אנרגטי, המאפשר למסרים יהודים להתקבל גם בקרב קהלים הנחשבים לרחוקים מאוד וגם בקרב צעירים בני טובים שצריכים חיזוק".
הרב ישראל אסולין מסר ל-ynet בתגובה שהוא לא מאשר ולא מכחיש אם יש לו קשר למשלוח הנוכחי: "גם אני קיבלתי את ההודעה. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד יפה. אם יש לי קשר ומה מידת הקשר אני מעדיף לא להתייחס לזה. הקשר שלי לסיפור לא חשוב או רלוונטי. אני אוהב אדם ואת עם ישראל במיוחד, בכל ליבי".
מה אומר החוק? כנראה שזה לא ספאם
במועצה לצרכנות מסרו פרשנות: "לרגל אירועים שונים, שולחים כל מיני גורמי לצרכנים הודעות באמצעות הסלולאר ולמשל הודעות SMS' MMS וכו'. בחלק מהמקרים מדובר בהצעות לקבלת ברכות או הבטחה על רקע דתי, בקשת תרומות של וכיוצ"ב. מאחר ומדובר בהודעות שלעיתים מטרידות את המקבלים, יש לבחון כיצד ניתן להתמודד עם התופעה.
"החוק שזכה לכינוי 'חוק הספאם' המאפשר לצרכנים לתבוע, כמעט אוטומטית, ללא צורך בהוכחת כל נזק כלכלי, לא חל על פניות מסוג זה, שכן החוק אוסר על משלוח 'דבר פרסומת' ומשלוח הודעות שאינן נופלות תחת הגדרת פרסומת אינה ניתנת לאכיפה בדרך זו.
"החוק מגדיר דבר פרסומת כ'מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת'.
"ככל הנראה, כוונת המחוקק הייתה למנוע שימושים מסחריים באמצעות משלוח הודעות. בקשת תרומות או הצעה לקבל ברכה אינם נופלים לגדר זה על אף כי טרם התקבלה הכרעת ביהמ"ש בשאלה היא אותה 'הוצאת כספים בדרך אחרת' העשויה להתפרש כחלה גם לגבי תרומות וכיוצ"ב. לכן, ככל הנראה, לא ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק.
האם זו בכל זאת התנהלות אסורה?
"השאלה היא האם התנהלות זו אסורה והאם ניתן לתבוע פיצוי כל שהוא בגין הטרדה טלפונית? האם קיימת התייחסות להטרדה טלפונית בחוק?
"סעיף 30 לחוק התקשורת ( בזק ושידורים) קובע: ''המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים'.
"בהתאם, אדם המשתמש במתקן בזק (טלפון) באופן שיש בו כדי להטריד אדם אחר, עובר עבירה פלילית אשר דינה מאסר שלוש שנים. כמובן, הפרת החוק מקנה לנפגע עילה לתביעת פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. כמו בכל תביעה בנזיקין, על התובע להוכיח את ההפרה – ההטרדה והיקפה – ואת היקף הפגיעה".
האם בית המשפט הגדיר מה היא הטרדה בטלפון? מה מטרת החוק?
"בית-המשפט העליון הגדיר את המונח 'הטרדה' על פי סעיף 30 לעיל, וקבע כי יש לבחון ביחד את תוכן המסר ואת תכיפותם: 'פעמים יהיה התוכן בולט, ואזי תהא חשיבות מועטה יותר למספר הפעמים שבהן נעשית ההטרדה, ופעמים תהא הצורה בולטת, וכמותה תגבר על תוכן שאיננו מטריד כשלעצמו'. במילים אחרות, לאור הלשון הרחבה של הסעיף לעתים הדבר יחשב כהטרדה בשל התוכן המטריד, והדבר יחשב כהטרדה בשל כמות הפניות הטלפוניות.
"בית המשפט אף התייחס לתכלית החוק - 'להגן על הזכות לשלוות נפש שהיא חלק מהזכות החוקתית לפרטיות ולכבוד האדם, ו'למנוע שימוש לרעה באפשרויות הטכנולוגיות הטמונות במתקני בזק, אפשרויות הכוללות לא רק את השימוש הטכני במכשיר אלא אף את המסרים המועברים בו'.
השאלה היא האם התנהלות החברה מהווה "הטרדה" כאמור בסעיף 30 לעיל?
"האם עמותה שלא למטרת רווח יכולה לפנות לאזרחים ולשלוח הודעות טקסט מספר פעמים באותו היום או לעתים תכופות כדי להציע שירותי דת? האם הדבר עלול להיחשב הטרדה טלפונית על פי החוק? בית-המשפט יבחן את נסיבות העניין: ברור כי תוכן המסר הטלפוני – הצעה לשירותי תזכורות חינם – אינו מהווה לכשעצמו 'הטרדה' אולם, כאשר עמותה שלוחת מספר הודעות תוך זמן קצר, מבלי שניתנת אפשרות למקבל להסיר את פרטיו מהמאגר יכול להוות פגיעה בפרטיותו ובשלוות נפשו של האזרח, והדבר עלול להיחשב כהטרדה אסורה על פי החוק, על פי שיקול דעת בית-המשפט".
האם לצרכן ה"מוטרד" לכאורה, קיימת עילה לתביעת פיצויים?
במקרה שבו בית המשפט יקבע כי הטענות מוכחות ומצביעות על הטרדה בטלפון בניגוד להוראות סעיף 30 לחוק התקשורת – בזק ושידורים, הרי שהתנהלות העמותה מהווה הפרת חובה חקוקה המקימה לנפגע עילה לתביעת פיצוי בגין הנזק שנגרם לו. השופט יקבע את גובה הפיצוי בין היתר בהתאם לנזק שנגרם, להיקף ההטרדה, ולהתנהלות העמותה/החברה ששולחת את ההודעות.
עמדת המועצה לצרכנות: "לעמדת המועצה לצרכנות, לצרכן הזכות הבסיסית להימנע מפרסומות ומפניות עמותות, והיא קוראת לציבור לפעול ולעמוד על זכות זו בכל תוקף.
"טיפים: המועצה לצרכנות ממליצה לכל צרכן המוטרד על ידי חברה מסחרית או עמותה, לשלוח לה מכתב רשום בו פרטי הצרכן ( שם ומספר הטלפון בו החברה עושה שימוש) ולדרוש את מחיקת פרטיו מהמאגרים שלה, והפסקת פניות טלפוניות. כמו כן מומלץ מאד לתעד במכתב את התנהלות החברה: מספר וקצב הפניות הטלפוניות, שמות הנציגים, השעות בהן הנציגים מתקשרים, או צילומי מסך של הודעות הטקסט הלא רצויות, היינו כל פרט המעיד על הטרדה".
לפנייה לכתב/ת 
