עדויות אגרנט: "להאשים מזרחים - גסות רוח"
בוגרי יחידת ההאזנה במודיעין נדהמו מהשמצותיו בוועדת אגרנט של המפקד, אל"מ יואל בן פורת. "עם ישראל חב להם חוב גדול. הודות להם ניתן היה להיערך נכון למלחמה, אך למרות זאת התגבשה באמ"ן מחקר הערכה שגויה"
אחד מהכשלים - גיוס המזרחים. דבריו של אל"מ יואל בן פורת, מפקד יחידת ההאזנה 848 בזמן מלחמת יום הכיפורים, שפורסמו הבוקר (א') עם חשיפת פרוטוקולים מוועדת אגרנט, עוררו זעם בקרב יוצאי היחידה. בן פורת דיבר בגנותם של המזרחים ששירתו ביחידה: "לקחנו מאזינים מזרחים, בעלי אינטליגנציה נמוכה". ד"ר חיים נסים, ראש ענף שהיה אחראי על האלחוטנים וכיום ערביסט ומתרגם, אמר כי האשמת המזרחים היא "גסות רוח".
בימיה הראשונים של יחידת ההאזנה 848 היא התבססה בעיקר על מאות עולים ממדינות ערב שידעו את השפה הערבית על בוריה. אולם ככל שחלפו השנים וכשעלה הצורך בעוד דוברי ערבית, גייסו ליחידה גם צעירים שהערבית לא הייתה שגורה בפיהם.
בתחילת שנות ה-60 נפתחו באגף המודיעין קורסים לפני צבא (קל"צ) ללימוד ערבית, ובהם השתתפו גם צעירים שלא היה ביכולתם לקבל תעודת בגרות או כאלה שהיו להם קשיים חברתיים וכלכליים בבית. לאחר לימוד השפה, עברו החיילים קורסים מקצועיים כדוגמת אלחוטנות, דבר שמבחינת חיל המודיעין שילב גם תרומה לחברה.
אבי לחיאני, ששירת במגוון תפקידי פיקוד והדרכה בבית הספר למקצועות המודיעין, סיפר כי נדהם לקרוא את דבריו של בן פורת. "באופן אישי הערכתי אותו מאוד, ולדעתי אם אנשי 8200 היו יודעים שזה מה שהוא אמר בוועדה, הוא לא היה זוכה לתהילה ולכבוד שהוא קיבל. אני בהלם, הדברים הפתיעו אותי ואת חבריי מאוד".
לאורך השנים כמפקד בקורס האלחוטנים, כך מצהיר לחיאני, הוא גילה כי דווקא יוצאי מדינות ספרד והמזרח היוו את הגרעין האיכותי של היחידה. "אותם חיילים המשיכו לשרת במשך שנים רבות אחרי המלחמה והיוו את השלד שלה. אלו אותם קצינים ונגדים שהמשיכו לשרת יותר מ-20 שנה, והכשירו את הדורות שבאו אחריהם".
נסים, ששירת ביחידה בזמן מלחמת יום הכיפורים אמר: "דבריו של בן פורת פוגעים בתרומתם רבת השנים של בוגרי הקד"צ, שעם ישראל חב להם חוב גדול. הודות להם ניתן היה להיערך נכון למלחמה, אך למרות זאת התגבשה באמ"ן מחקר הערכה שגויה". דבריו מתכתבים עם עדותו של בן פורת, לפיה יחידה 848 סיפקה לגורמים המוסמכים מודיעין איכותי שלא תורגם להתראה: "היו ידיעות מספיקות, בכמות ובאיכות, כדי לתת לצה"ל התראה במועד. היחידה סיפקה ידיעות בכמות ובאיכות מספיקה שנתנו תמונה על היערכותו ונכונותו של הצבא המצרי והסורי, לא הייתה סיבה והצדקה שנופתע".
נסים הדגיש: "להאשים את המזרחים זה גסות רוח. ידיעת ערבית הייתה מאז ומתמיד חיונית. צריך לזכור כי ידיעת השפה של בוגרי תיכון דוברי עברית הייתה ונותרה מוגבלת, גם אם הם גאונים מלידה".
תא"ל (מיל') אפרים לפיד, לשעבר דובר צה"ל וקצין בכיר ב-8200 ובאמ"ן, אמר כי "הדברים של בן פורת נאמרו בתקופה שהוא היה במצוקה נפשית כבדה מאוד, אחרי כל המשקעים של המלחמה".
לפיד, ששירת עשרות שנים בחיל המודיעין, סיפר על קורסי ההכשרות לפני הגיוס (קד"צ): "זאת הייתה מסגרת חשובה שפעלה במשך 40 שנה ברחבי הארץ. בקורסים האלה אותם צעירים למדו ערבית והוכשרו להיות אלחוטנים. הם עשו עבודה מצוינת. למרות שחלקם ידעו ערבית מהבית, הם לא היו ברמה הנדרשת לעבודת המודיעין ולכן היו צריכים ללמוד את השפה מחדש. החשיבות של הקורסים היא גם בהעצמה של הבוגרים מבחינה חברתית".
לפנייה לכתב/ת 
