בדקנו: הכמויות המוגזמות של הנתרן בחטיפי הילדים

האם לתת לילדים קטנים חטיפים – כן או לא? אנחנו רואים זאת כל יום: פעוטות בגינה מסתובבים עם חטיפים, יושבים בעגלה ואוכלים חטיף. ובקיצור – ה"חטפת" חוגגת בגילאים הצעירים כבר.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

מצד שני, נושא הבריאות אשר מעסיק כל הורה וחשוב לכל הורה. שכן, מי אינו רוצה שילדו יהיה בריא ולא יסבול מבעיות כמו השמנה. אז בואו נתחיל עם האמת הקשה: מדוע בכלל ילדים אוהבים חטיפים?

הם אוהבים כי אנחנו מרגילים אותם לזה. ילד לא נולד עם אהבה לחטיף - ילדים אוהבים את מה שנותנים להם ולכן חשוב שנבין שלעיתים את הנזק אנחנו בעצמנו מייצרים בעצמנו.

אם נשכיל להבין שיש בחטיפים הללו דברים שכדאי להימנע מהם אולי נבין שלא צריך להרגיל להם אלא לדברים אחרים. אז מה כדאי לתת כחטיף ובאיזה מינונים ואולי בכלל כדאי להימנע מהם לחלוטין? 

עוד על סכנות הנתרן

איזו כמות אסור לעבור ביום? 10 עובדות על מלח

רעל המלח: כמה נתרן יש במזון שאתם אוכלים?

מה צריך לבדוק לפני שקונים חטיף?

החטיפים שבדקנו הם: במבה, דובונים, תפוצ'יפס קידס, צ'יפסונים ובייבי ביס. בדקנו אותם עלפי הפרמטרים הבאים:

1. גודל האריזה

אם כבר החלטתם לקנות לילד חטיף, תבחרו את האריזה הכי קטנה שיש. כן כן, גם אם הגדולה במבצע. שהרי במקרה הרע אנחנו, ההורים, נאכל את שאריות החטיף ובמקרה הרע יותר הוא בעצמו יאכל את כל החטיף באריזה הגדולה, שמכילה קלוריות של 1/3 מהיום לילד.

שני המצבים לא טובים ולא מומלצים. שיטה קלה לפתרון היא לקחת שתי שקיות קטנות ולתת לילד את המוצר בשקית. שני ילדים? אין צורך בשתי שקיות של במבה אלא באחת שמחולקת לשתי שקיות.

2.  מה הרכיב הראשון המופיע

הרכיבים רשומים על המוצר מהדומיננטי ביותר ומטה ולכן כשקונים אפילו דגני בוקר יש לשים לב שהרכיב הראשון הינו דגנים ולא סוכר, למשל. תופתעו שיש לא מעט מקרים שזה דווקא כן הרכיב הראשון.

3. כמות המלח והנתרן

אחת הבעיות הגדולות של השנים האחרונות היא כמות המלח והנתרן הגבוהה הנמצאת בחטיפים. נתרן הינו משפיע מרכזי ביותר על התזונה ויש המכנים אותו בשם הלא מחמיא: האויב של המאה ה-21.

הנתרן (Na) הינו אמנם מינרל חיוני לגוף, אך הוא חיוני במידה. בצריכה עודפת הנתרן מסוכן לנו מאוד. הנתרן הנפוץ הינו מלח שולחן רגיל בו אנו משתמשים, אך עיקר הבעיה נמצאת בנתרן המצוי במזונות המעובדים. כולל במזונות במתוקים גם.

בתעשיית המזון, הנתרן משמש גם כמסייע להארכת חיי המדף של המוצר וכן כמעשיר טעם. ולכן נמצא היום לא רק במזונות מלוחים אלא גם במתוקים! החטיפים מכילים נתרן רב. לשם ההבנה: מתחת ל100 מ"ג נתרן ל100 גרם מוצר – המוצר נחשב דל נתרן.

4. כמה קלוריות לכמה גרם

 בד"כ החישוב הוא ל-100 גרם ולכן נכפיל על פי הכמות המצויה בשקית מוצר.

5. השומנים

על אריזת המוצר ייכתב השומן הכללי במוצר ומתוכו ישנו השומן הרווי והטראנס אם ישנו. כולם חשובים להסתכלות. אחוז שומן גבוה במוצר אינו בריא כלל ועיקר. מוצר פחמימתי אשר עובר את 10% השומן לא צריך להיאכל.

שומן רווי – השומן הפחות בריא. עדיף שיהיה במינונים נמוכים במזוננו. מקורו בעיקר ממזונות מהחי אך גם משמן דקלים וקוקוס שהינם מן הצומח. שומן טראנס – התחליף התעשייתי לשומן רווי. נקרא גם שומן צמחי/צמחי מוקשה/צמחי מוקשה חלקית. שמנים מהצומח שעברו הקשייה וכך הפכו מוצק.

אכילה מרובה ממנו תגביר את הכולסטרול הרע ותפחית הכולסטרול הטוב. מצוי במרגרינה, בעוגות ובעוגיות ובמזונות קפואים. השומר על בריאותו - ירחק. כולם מציינים על האריזה פחות מ-0.5 גרם כדי שתחשבו שזה לא נורא, אבל זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו.

אז מה הפתרון?

אפשר לנסות ולהכין חטיפים בעצמנו, וזה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתם. אפשר לנסות ולהרגיל את הילדים לחטיפי טבע: פירות וירקות. 

כך למשל, בננה חתוכה, תפוח, ענבים בשקית (גם כאן לשמור על כמויות וכמובן לחתוך לקטנטנים). אגס מתוק ללא הקליפה אם קטנים מדי. וכשהם גדלים קצת: מלפפונים קטנים ובייבי פלפלים. בבננה למשל, יש קצת פחות מ-100 קלוריות, ללא שומן, ללא נתרן וללא חומרים משמרים! עם ויטמינים טבעיים! שווה, לא?