'אלימות במשחקי הכס? לי יש בעיה עם הסקס'
אייזק המפסטד-רייט בן ה-15, המוכר לכם יותר כבראן סטארק, מדבב את סרט האנימציה החדש "הקופסונים" בתור נער תמים עם כוונות טובות - כל כך שונה משגרת "משחקי הכס" אליה התרגל לאורך ארבע עונות. "השחקנים בסדרה בודקים דבר ראשון בתסריט - לראות האם הם הולכים למות", הוא מספר בראיון
בסדרה "משחקי הכס" הגוויות כידוע לא מפסיקות להיערם והראשים נערפים בסיטונאות. לא מפתיע שהשחקנים בפניקה מהגורל הצפוי שלהם. אפילו דמויות מרכזיות מצאו את עצמן נטבחות בדם קר ומועפות מהסדרה הפולחנית.
דווקא גורלו של השחקן הבריטי אייזק המפסטד-רייט בן ה-15 כן שפר עליו, והוא הצליח לשרוד כבר ארבע עונות.
בסדרה הפופולרית הוא מגלם את הנער בראן סטארק שלמרות נכותו מוכיח כושר סתגלנות והישרדות גבוהים יותר מאביו ואחיו. בדרך כידוע הוא מגלה שהוא מסוגל לשלוט בבעלי חיים ולחזות חזיונות. "השחקנים בודקים דבר ראשון בתסריט, לראות האם הם הולכים למות", מגלה המפסטד-רייט בראיון שנערך בפסטיבל ונציה. "יום אחד, אחד השחקנים קרא שאני דוקר אותו. אז הוא שלח לי מסר: 'או, אתה הורג אותי'. עניתי לו: 'על מה אתה מדבר?'".
בראן אמנם שרד עד כה, והמפסטד-רייט בעקבותיו נשאר בתמונת ההפקה גם היום, אבל הוא גילה כי כבר בפרק הראשון בסדרה הוא אמור להיות מושלח ארצה מגובה רב ולהפוך למשותק. "חשבתי שזה יהיה כיך להיות מושלך מהחלון", הוא מתלוצץ, "בשלב זה, אני עדיין מצטלם ל'משחקי הכס'. וכל עונה הופכת לגדולה ומסעירה יותר. בעונה הבאה, החמישית במספר אפשר לצפות להרבה דברים מסעירים, חלק מהסוג שראית בעונות קודמות, וחלק הרבה יותר נועז ואלים. ויותר אסור לי להגיד".
בחיים אתה נראה ילד טוב, ממושקף וענוג. איך אתה באמת מסתדר עם האלימות בסדרה?
"האלימות לא מהווה כל כך בעיה בשבילי, בגלל שבזמן הצילומים אתה רואה בדיוק איך זה נעשה, ואתה מודע שזה מזויף: בחור עומד ומפזר או משפריץ דם על הגופות כרותות האיברים, אז אתה מבין שזה לא מציאותי. סצנות הסקס הרבה יותר בעייתיות מבחינתי. הן אפשרו לי לדבר עם אמי על נושא המין, הרבה מוקדם מהצפוי".
הוריך מרשים לך לראות את פרקי הסדרה?
"זה היה תהליך הדרגתי. בהתחלה הם לא הרשו לי, אבל עכשיו אני צופה בה".
המפסטד-רייט לא מסתפק רק ב"משחקי הכס", ועכשיו הוא תורם את קולו ל"הקופסונים" - סרט אנימציה חדש, שמגיע אלינו לכבוד חופשת הסוכות. הדמות שלו היא אגז, ילד אנושי שאומץ על ידי הקופסונים - יצורים קטנים ומוזרים, שחיי מתחת לעיירה ויקטוריאנית יוקרתית ופלצנית, עוטים קופסאות קרטון וממחזרים את הזבל של תושבי העיירה. אגז יוצא למנוע ממדביר מרושע וזדוני להשמיד את הקופסונים. הוא גם פועל לחבר בין תושבי העיירה לבין הקופסונים.
"לסרט יש מסר חשוב - שאתה צריך לפעול על סמך התחושות שלך ולא על פי מה שמישהו בכיכר העיר צורח ולא על פי מה שכולם אומרים שצריך לעשות", סבור המפסטד-רייט. "הסרט טוען כמה חשוב לגלות בעצמך דברים ואת האמת, ולא להיות מוטה מדעות של אחרים". אגב, יוצרי ה"הקופסונים", הבמאים אנתוני סטאקי וגרהאם אנבל, טועננים שהם בחרו בו בגלל הנאיביות שלו.
על איזו אנימציה גדלת?
"הסרט הראשון שאני זוכר מילדותי הוא 'באג לייף' של פיקסאר. גדלתי גם על סדרות אנימציה בריטיות ועל 'בוב ספוג'. כיום אני צופה ב'משפחת סימפסון', אבל גם ב'משפחה מודרנית' וב'שרלוק'. אני הכי נהנה לצפות בקומדיה".
המפסטד-רייט נולד בסארי וגדל בקנט. למשחק הוא הגיע ממש במקרה: "לא היו לי שום כוונות להיות שחקן. ובמשפחה שלי אין אף אחד שיש לו קשר לשואו-ביזנס. למעשה התכוונתי ללכת לחוג כדורגל, ואז גילתי שנורא קר לשחק בחוץ. אז בחיפוש אחר עניין ובילוי אחר לסופי שבוע, חבר של חבר אמר לי על חוג לדרמה. וזה התחיל למצוא חן בעיניי" .
איך נקלעת ל"משחקי הכס"?
"המורה שלי בחוג לדרמה יידע אותי ועוד חברים על אודישן פתוח ל'משחקי הכס' והציע לי לגשת. שמע בעצתו, ניגשתי למבחנים, והתקבלתי מהר מאוד. זו היתה התגשמות של חלום של נער מתבגר: להיות מוקף בכל החרבות והאפקטים. זה מגניב להילחם בחרבות ולקחת שיעורי רכיבה על סוסים. כל הצוות מאוד ידידותי ופנטסטי. לא היה לנו שום מושג שהסדרה תהפוך לכזאת הצלחה. זאת חוויה נפלאה. החבר הכי טוב שלי הוא כריסטיאן ניירן, שמגלם את הודור הסייס של בית סטארק. יש לו חוש הומור יבש היסטרי, ואנחנו נורא צוחקים יחד, ושרים שירים מבוב ספוג".
למרות גילו הצעיר, המפסטד-רייט טוען כי הוא מצליח להפריד בין חייו האישיים לאלו הזוהרים של עולם הבידור, אותו הוא לומד להכיר. "זה לא שינה את חיי בצורה כזאת דרמטית",
הוא מעיד, "לפעמים אנשים מזהים אותי ברחוב ונועצים בי מבטים. אני גם מקבל מכתבי מעריצים וזה מתוק שאנשים מוצאים זמן לכתוב לי. באחד מטקסי הפרסים בלוס אנג'לס, מצאתי את עצמי בשירותים יחד עם רוברט דה נירו. זה היה סוריאליסטי. באחד הטקסים, אמרתי גם היי לברדלי קופר.
"נכון, כשאני מבקר בפסטיבל ונציה, ופוסע על השטיח האדום, אני מתקבל על ידי הרבה מעריצים, אבל זה לא אומר שהשארתי את הכל מאחורי, ואני לא מתעסק רק במשחק. להורי חשוב שהמשחק לא יהיה חלק מרכזי בחיים שלי. אני עדיין נהנה ממדע, מפיזיקה, מהלימודים, ומבילוי עם חברים. אני גם אוהב מוזיקה קלאסית ומנגן על פסנתר. פרנץ ליסט הוא המלחין המועדף שלי. התחלתי לחבב גם ג'אז".
איך החברים מבית הספר מגיבים אליך?
"החברים מאוד קוליים לגבי 'משחקי הכס'. בהתחלה הם היו צעירים מדי לצפות בסדרה, אז זה לא ממש השפיע עליהם, ועכשיו, כשהם צופים, הם עדיין מתנהגים אלי בצרה ידידותית. כשאני חוזר מהצילומים, אנחנו אולי מדברים חמש דקות על הסדרה, ואז חוזרים לשגרת חיינו האמיתיים".
אתה באמת רוצה להיות מדען?
"אני חושב שכן".
