מתי יהיה קצין רפואה מטייבה?

בקרוב יעמוד עו"ד מוסטפה מאום אל פחם, סגן בכיר לפרקליט המחוז, ויגן בבג"ץ על חיילי צה"ל שהפעילו שיקול דעת מוטעה בנושא "מגן אנושי". עו"ד עפיפה מטייבה, עוזרת בכירה לפרקליטת המחוז, תגן על שני חוקרי שב"כ החשודים בחקירה שלא על פי הקריטריונים של "לחץ פיזי מתון". עו"ד מחמוד מכפר כנא, עוזר פרקליט המדינה, יידרש לכתוב חוות דעת על אודות הזיקה שבין ההתנחלויות לביטחון המדינה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

את מחאת ברלין ננהל מכאן / איציק אלרוב

רוח מזרחית בחינוך / אפרת שני-שטרית

זהו איננו חזיון תעתועים, אלא תרחיש שעשוי להתממש בעקבות הקריאה לשילוב ערביי ישראל במשרד המשפטים. ומי עומד מאחורי היוזמה? ח"כ אחמד טיבי. טיבי, כך נכתב, שיתף פעולה, עם מנכ"לית המשרד אמי פלמור ועם היועץ המשפטי יהודה וינשטיין לשם "שילובם של ערביי ישראל בעבודת משרד המשפטים ולהיות שותפים בגיבוש מדיניות המשרד בכל התחומים בהם עוסק המשרד".

בשעה טובה. צריך להודות שהגיע הזמן לכך. את הכבוד הייתי נותן לח"כ טיבי ולרעיו בהנהגה הערבית בישראל שאחרי 66 שנות עצמאות, הפנימו כי ערביי ישראל ראויים להשתלב בכל משרד ממשלתי, גם בתחומים שהם בעלי אופי חוקי-משפטי. אחרי יוזמת שיתוף הפעולה הזאת של טיבי, נראית התנהגותם ארוכת השנים של טיבי ועמיתיו בסוגיית גיוס ערבים לצה"ל מגוחכת מתמיד והתנגדותם לשילוב צעירים ערבים בשירות הלאומי והאזרחי היא אווילית ממש. מהי הטענה הקלאסית של מנהיגי ערביי ישראל ביחס לאי-ההסכמה לשילוב הצעירים בצה"ל? התירוץ הראשון: "שחס וחלילה ערבי ישראלי לא יילחם באחיו או בבן דודו שמעבר לגבול".

נכון, אחרי מה שעשה אסד לבני עמו, אחרי מה שגרם דאעש לאחיו ולבני דודיו ואחרי "האהבה" שהרעיף חמאס על אחיו ובני דודיו בעזה, שירות קרבי של ערביי ישראל בצה"ל ייראה אגרסיבי מאוד. התירוץ השני: "שירות אזרחי כן אבל לא תחת סמל משרד הביטחון" מגוחך יותר מתמיד. הרי מה שייאלצו עורכי הדין הערביים לעשות תחת סמל משרד המשפטים יהיה במושגים המיושנים של טיבי וחבריו בחזקת "הריגה" של כל הערכים הפלסטיניים, הלאומניים והבדלניים להם מטיפה ההנהגה הערבית.

צריך לומר מַבְּרוּכּ לכל מי שמעורב ביוזמה החדשה ואף למנף אותה. כשראיתי את הרופאים הערבים בבתי החולים מטפלים במהלך "צוק איתן" במסירות כה רבה בחיילי צה"ל, ואת הפרמדיקים הערבים במד"א עושים עבודת קודש תחת אש, תהיתי מדוע בעצם לא לגייסם גם לצה"ל?

זה הזמן לתזכורת היסטורית: כאשר פורסמו בשנות החמישים צווי גיוס לערביי ישראל, אלפים מתוכם הביעו נכונותם להתגייס לצה"ל. איש לא טען שאיננו רוצה להילחם באחיו ובבן דודו. מי שמנע מהם את הגיוס ההמוני לא היו מנהיגי הערבים אלא ממשלת ישראל שחששה מ"גיס חמישי". מנהיגי הציבור הערבי ניצלו כרגיל, את המקרה לכתיבת נרטיב ולגיבוב תיאוריה שלמה של סרבנות לאומית שלא היו.

אחרי "יוזמת טיבי", מעניין ממי תגיע היוזמה הבאה לשילוב ערביי ישראל במשרד הביטחון ובצה"ל. מי יודע, אולי עוד יהיה לנו קצין רפואה ראשי מטייבה. נשמע רחוק? אז בואו נתחיל עם פרקליט מחוז מסכנין.

ד"ר משה אלעד הוא מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il