הקבינט החברתי כלכלי אישר הנפקת חברות הממשלתיות
על פי לוח הזמנים המתוכנן, ב-2015 יונפקו נתיבי הגז הטבעי לישראל והתעשייה הצבאית. בשנת 2016 יונפקו בין השאר התעשייה האווירת, מקורות ודואר ישראל, וב-2017 יונפקו רפאל ורכבת ישראל. השר להגנת הסביבה עמיר פרץ היה היחיד שהצביע נגד
הקבינט החברתי כלכלי אישר היום (א') תוכנית רב שנתית לביצוע הנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות. על פי לוח הזמנים המתוכנן, ב-2015 יונפקו נתיבי הגז הטבעי לישראל והתעשייה הצבאית. בשנת 2016 יונפקו בין השאר התעשייה האווירת, מקורות ודואר ישראל, וב-2017 יונפקו רפאל ורכבת ישראל.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
אף שבתחילת הדיון לא היה רוב לאישור הרפורמה, פעלו שר האוצר יאיר לפיד ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר לשכנע את השרים שהתנגדו לדבר. בעד הצביעו ראש המשלה בנימין נתניהו, שר הרווחה מאיר כהן, שר החקלאות יאיר שמיר, שר התיירות עוזי לנדאו וכן השרים שהתנגדו ושוכנעו - שר האנרגיה סילבן שלום, שר הכלכלה נפתלי בנט ושר התחבורה ישראל כץ. השר להגנת הסביבה עמיר פרץ היה היחיד שהצביע נגד החוק. לפיד ולוקר היו מעוניינים שההצעה תעבור עוד היום כדי שניתן יהיה לכלול אותה בתקציב השנה.
השר פרץ אמר בצהריים: "אני מתנגד להפרטה שהפכה במהלך שני העשורים האחרונים למקור להתעשרות מהירה לבעלי שליטה והנהלות על חשבון פגיעה בשירותים האזרחיים ופגיעה בעובדים. ברור שמדובר בתהליך שלא ייעצר בשלב זה, מאחר ושיטת ההנפקה היא על מנת ליצור תשתית להפרטה והנפקה מוחלטת".
המטרה: מימון הגירעון
את הרפורמה מוביל ראש רשות החברות אורי יוגב. מדובר למעשה בתוכנית שמטרתה יצירת "תשתית חוקית הולמת" לביצוע הנפקות מיעוט בחברות הממשלתיות, והיא פורשת על פני השנתיים הקרובות את הפרטתן של החברות הממשלתיות הגדולות במשק לפי תאריכים שונים.
כך למשל על פי לוחות הזמנים שיתבקשו השרים לאשר יונפקו כבר השנה נתיבי גז טבעי לישראל, התעשייה הצבאית לישראל, חברת הדואר ועוד. בשנה הבאה, 2016, יונפקו התעשייה האווירית, מקורות וכך הלאה. על פי ההצעה, התקבולים מהנפקת החברות יעמדו על 4-6 מיליארד שקלים שרובם המכריע מיועדים למימון הגירעון בתקציב.
התוכנית כוללת שתי דרכי פעולה: בחברות ממשלתיות שבהן למדינה יש אינטרס בשמירה על שליטה ממשלתית לטווח הארון, יימכרו חלק מאחזקות המדינה באמצעות הצעה או הצעות לציבור, לבד או בשילוב עם גיוס הון לחברה, בדרך של הנפקת ניירות ערך לציבור, על פי תשקיף בבורסה לניירות ערך בתל אביב וזאת בשיעור כולל שבין 25% בדילול מלא, לבין 49% בדילול מלא מהון המניות של החברות. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי דרך פעולה זו תחול על החברות רפאל, התעשייה האווירית, חברת החשמל, חברת הדואר, מקורות, רכבת ישראל, ונתיבי גז טבעי לישראל.
בחברות ממשלתיות שבהן למדינה לא קיים אינטרס בשמירה על שליטה ממשלתית לטווח ארוך תיערך הפרטה באמצעות הנפקה, בפעם אחת או בשלבים, בדרך של מכירה פרטית או בשילוב של כל הדרכים האלה. דרך הפעולה הזו, כפי שנכתב בהצעה, תחול על חברת נמל חיפה, נמל אשדוד, התעשייה הצבאית, החברה לשירותי איכות סביבה ו"חברות תל אביב".
בחברת דואר ישראל מתוכננת מכירה פרטית או הקצאה פרטית של מניות החברה או שילוב של שניהם, כך שלאחריה עד 20% ממניות החברה יוחזקו על ידי משקיע או קבוצת משקיעים. חברות תל אביב שהן: חברת חלמיש לדיור, אוצר מפעלי ים, החברה לפיתוח אתרי תיירות בתל אביב והחברה לפיתוח יפו העתיקה, ואתרים - יופרטו בהתאם להחלטה מחודש יוני האחרון.
בהצעה נכתב עוד כי ב-2015, "כלל מהלכי ההפרטה צפויים להניב למדינה תקבולים בסך כולל של כ-4 מיליארד שקלים מתוכם עד 3.5 מיליארד ייעודים למימון הגירעון".
על פי התכנית בשנת 2016 יופרטו החברות הבאות - התעשייה האווירת, מקורות, דואר ישראל - כולן בהנפקת מיעוט. החברה לשירותי איכות הסביבה תונפק עד 49% ממניות החברה. חברת נמל חיפה וזאת על פי החלטה משנת 2009. עבור כלל ההנפקות הללו צפויה המדינה לקבל 4.5 מיליארד שקלים - 4 מיליארד מתוכם מיועדים למימון הגירעון.
בשנת 2017 יופרטו - רפאל ורכבת ישראל בהנפקת מיעוט. באשר לחברת חשמל צפויה להיות מבוצעת הנפקת מיעוט עד 25% מכלל מניות החברה אך זאת ייעשה רק לאחר קבלת החלטת ממשלה בעניין. על פי ההערכה, בשנה זו יתקבלו 6 מיליארד שקלים תקבולים ממהלכי ההפרטה, מתוכם 5.5 מיליארד יממנו את הגרעון.
לפנייה לכתב/ת 
