"מקצצים לנו בשכר, אך הבוס רק מרוויח יותר"

אני שכיר שעובד למחיתי בשירות לקוחות בדרום, האיש שעונה לכם באדיבות מעבר לקו ומשרת אתכם, הלקוחות. בראש החברה שבה אני מועסק עומדים טיקונים החולשים על אימפריה כלכלית ומשתכרים בסכום של חמש ספרות לחודש. לנו העובדים המסורים שעושים ימים כלילות, קיצצו לעומת זאת בבונוסים בסכומים שמסתכמים מעל אלף שקלים בחודש.

• לכתבות נוספות בערוץ קריירה
  

מדי יום אני עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה. סדר יומי מתחיל בשש בבוקר ונמשך עד שעות הערב, אז אני שב הביתה לילדי מותש ובלי כוחות, לאחר שהשקעתי את כל האנרגיות במתן שירות אדיב ללקוחות.

עד עתה השתכרתי בסכום שהיה מאפשר לי לגמור את החודש, אלא שלאחרונה שינו את שיטת התגמולים וקיצצו את השכר בצורה דרסטית, שלא מאפשרת לי להתחיל את החודש. כל זאת בשעה שמנהלי החברה בה אני עובד, משתכרים שכר חזירי ומנקר עיניים.

קצת סימפטיה

אותם מנהלים מדושני עונג לא מוכנים להוריד שקל משכרם האסטרונומי. מי שמשלם את המחיר הם העובדים המתוסכלים, שבקושי סוגרים את החודש. עוד יאכטה חדשה ונוצצת ועוד סט סיגרים חדש לטייקון, על חשבון הלחם והחלב של ילדי.

כעת הגיעו החגים ואני לא יודע כיצד נסיים את התקופה הזו. המינוס בחשבון עולה על גדותיו, חשבון החשמל תופח עוד מימי הקיץ הלוהטים ואני מתוסכל, מביט קדימה ללא תקווה. על דירה אין על מה לדבר, מחירי הירקות והבשר במכולת, רק עולים, והילדים משלמים את מחיר יוקר המחייה.  

אני כותב לכם מדם ליבי, כי הגיעו מים עד נפש. מספר עובדים בחברה, כבר הגישו במחאה את התפטרותם. נמאס לעבוד כמו חמורים בתמורה לשכר מגוחך. אז אני קורא לכם, מנהלים נכבדים - במקום לשנות את שיטת התגמול ולקצץ לנו בבונוסים שמאפשרים לנו לסגור את החודש - קצצו אתם בשכרכם.

חשבו עלי ועל ילדי, שפותחים את המקרר הריק. אם תדחו מעט את רכישת הג'יפ החדש - לא יקרה כל אסון, אבל אני ועוד אלפי עובדים נוכל להגיע עם בגד חדש לארוחת החג. לא תזיק קצת סימפטיה לשכירים בארץ, המשתכרים שכר זעום ביחס ליוקר המחייה. ויתור קטן מצדכם יעניק פתח של תקווה עבור אלפי עובדי החברה, שמצדם יתנו בתמורה את הלב והנשמה.