למי קוראים כשנופל משהו בסאבווי?
הטלפון נפל על המסילה? לא הכול אבוד. בניו יורק פועלת יחידת חילוץ המסייעת לנוסעים עם "חורים בידיים". איך עבודתם קשורה למחירי הזהב וליום בשבוע?
זה יכול לקרות לכל אחד. רגע של היסח דעת, אחיזה שנחלשה, דחיפה קלה - והפלאפון כבר באוויר, בדרכו למטה לכיוון פסי הרכבת. בהתחשב בכך שהירידה מהרציף היא סכנת נפשות, רוב הנוסעים במצב כזה יחשבו שהכול אבוד - אך לא בניו יורק.
רשות התעבורה בתפוח הגדול מפעילה יחידת חילוץ ייעודית בסאבווי, האחראית לבוא לעזרת נוסעים עם "חורים בידיים".
המחלצים לא מסתפקים בפלאפונים - רשימת החפצים שהם חילצו עד כה ארוכה ומגוונת: שקית דם שהייתה בדרכה לבית חולים, אוסף פרוטזות, טבעות אירוסין, בובות פרווה שהפילו ילדים, ספרים, אופניים, כדורי כדורסל ואפילו צב מחמד. עובד אחר, בוב דווין, סיפר לעיתון כיצד הוזעק להחזיר תיק מלא בגדים שהושלך לפסים על-ידי בני זוג שהיו בעיצומו של ריב סוער.
"זו עיר גדולה, מישהו בהכרח הולך להפיל משהו", סיפר ויני מנג'יה, אחד מאנשי היחידה, בראיון ל"ניו יורק טיימס". הקריאות לעזרה של הנוסעים לא מגיעות ישירות ליחידת החילוץ - הן מנותבות דרך המוקד של רשות התעבורה ואנשיו הם ששולחים את המחלצים ל"זירת התאונה". שם הם ישתמשו במכשיר מאולתר, מעין תפסן מכני, כדי ללקט את החפץ האבוד ולהשיבו לעוד לקוח מרוצה.
בובות, פרוטזות וחיות מחמד - הכול אפשר למצוא על הפסים(צילום: Shutterstock)
"הדבר הכי מוזר שיצא לי לחלץ היה עין זכוכית חומה", סיפר לנארד גראתי, שנזכר במקרה לפני ארבע שנים. ומשחולצה, בעל העין רק ניגב אותה והחזיר אותה למקום. דווין סיפר על מקרה דומה עם שיניים תותבות. בכמה מקרים נתקלו העובדים בנוסעים שניסו לדרוש בעלות על חפצים שלא שלהם ומאז הם למדו לתשאל את המתלוננים לפני שהם פוצחים בסריקות, "אבל כשמדובר בנוסע שעומד על רגל אחת ומספר שאיבד נעל, זה יותר ברור", הוסיפו.
בשנים האחרונות, גילו עוד העובדים, היקף העבודה גדל - בעיקר בגלל סמארטפונים וגאדג'טים אחרים המסיחים את דעת הנוסעים, ופעמים רבות גורמים להם להפיל את המכשיר עצמו על המסילה. "זה מבטיח שתהיה לנו עבודה", העיר בסיפוק דווין, שלו ותק של 30 שנה בתפקיד.
מפילים יותר חפצים - בגלל הסמארטפונים
אנשי יחידת החילוץ, שגם מבצעים עבודות על הפסים ומגיבים למקרי חירום אם צריך, זוכים להצצה ייחודית להתנהגות הנוסעים שלהם. הם גם יודעים להצביע על מגמות, כמו החפיפה בין הירידה במחיר הזהב לירידה במספר הקריאות שנגעו לתכשיטים אבודים, או הרגע שבו האייפון הפך לפופולרי יותר ממכשיר הבלקברי. הם גם גילו כי הסיכוי הרב ביותר להפיל את המכשיר הסלולרי לפסים נרשם דווקא בימי שני. "אנשים חוזרים לעבודה, הם עצבניים, הם נוטים להפיל דברים", הסביר מנג'יה.
רשויות התעבורה בערים אחרות בארה"ב לא בהכרח מפגינות את אותה הדאגה לרכושם של הנוסעים. בבוסטון, למשל, אין צוות ייעודי הפועל להחזרת החפצים האבודים - אף כי העובדים המסיירים במנהרות במהלך הלילה נוהגים לאסוף פריטים שנקרים בדרכם. גם בשיקגו לא משתמשים בציוד ייעודי לאיסוף החפצים, אולם נהגי רכבות שעצרו עשויים לצאת לרגע ולאסוף ארנק או טלפון נייד שנפל, אם הבחינו בו.
הנוסעים בניו יורק אולי לא מודעים לייחוד של יחידת החילוץ הייעודית, אבל הם בהחלט אסירי תודה על שירותיה. "כן!", זעק בשמחה נוסע שהתבונן מהצד בעובדי הסאבווי שהצליחו לאתר את גלגל דלת ההזזה שהפיל, "זה שירות נהדר". אחרים מתרגשים יותר למראה הזרוע המכנית בפעולה.
לעתים נתקלים המחלצים בנוסע רגזן שמתלונן על הזמן שלוקח להם להגיע, אבל לרוב נענים אנשי היחידה רק באסירות תודה. לעתים הם גם מציעים טיפ, אבל העובדים מסרבים לקבלו. "אולי אם יציעו חיבוק קטן, נסכים לקחת", הוסיף גראתי.
לפנייה לכתב/ת 
הרוב מרוצים, מעטים מתלוננים. הסאבווי בניו יורק
צילום: EPA
מומלצים
