בשל ויכוח על תקנים: עיכוב בפיקוח מחירים
הצעת החוק שתאפשר להטיל קנסות על חברות שלא מקפידות למכור מוצרים במחירים מפוקחים כבר אושרה ביולי, אך עשויה להתעכב שוב בגלל שמשרדי הכלכלה, המשפטים והחקלאות דורשים תקנים נוספים לצורך מימושה. האוצר בתגובה: התיקון לחוק לא יוסיף עבודה, אלא יחסוך אותה
הורדת יוקר המחייה - משרדי הממשלה רוצים עוד תקנים: ביולי האחרון אישר הקבינט החברתי-כלכלי פה אחד את הצעת החוק להתייעלות בפיקוח על המחירים, שתאפשר למשרדי ממשלה להטיל קנסות על חברות שימכרו מוצרים מפוקחים במחיר גבוה מהמותר.
אתמול, לעומת זאת, נאלצו נציגי האוצר למשוך את ההצעה מסדר היום של ועדת השרים לענייני חקיקה, לאחר שהתברר כי שרת המשפטים, ציפי לבני, ושרי הכלכלה והחקלאות, נפתלי בנט ויאיר שמיר, צפויים להתנגד לה.
כותרות נוספות בנושא יוקר מחייה ופיקוח על מחירים:
- יוזמה לתחרות בחלב עיזים וכבשים: המחירים ירדו?
- פיקוח על מחיר הגבינות: מה מסתירה תנובה?
- מחאת הפלפלים בכנסת: "לא לפיקוח מחירים"
הסיבה: במשרדים הללו דורשים תוספת של תקני כוח אדם הנחוצים, לטענתם, ליישום ההחלטה. "אין התנגדות לתיקון לחוק הפיקוח על מחירים, והמשרד אף תמך בו במהלך הקבינט החברתי-כלכלי, והיה חלק מהכנתו", נמסר ל-ynet ממשרד הכלכלה.
"עם זאת", נמסר, "בימים אלו של קיצוץ בתקציבי המשרדים, ובמיוחד בתקני כוח אדם, איננו יכולים לתמוך בשינוי שמטיל עוד משימות על המשרד מבלי לתת לו את המשאבים הנדרשים. הגברת הפיקוח בחוק מבלי לדאוג למי שיפקח, יאכוף ויעניש, כמוה כזריית חול בעיני הציבור, שלא תיתן פתרון לציבור הצרכנים, ואנו לא מתכוונים לתת לכך יד".
האוצר: החוק לא מקשה אלא מקל על העבודה
באוצר דוחים את הטענות הללו וטוענים מנגד כי לא זאת בלבד שתוספת תקנים לא עמדה מעולם על הפרק, אלא שתוספת כזו אינה דרושה מכיוון שהצעת החוק מייעלת ומפשטת את הליכי האכיפה של הפיקוח על המחירים. התיקון לחוק למעשה לא מוסיף עבודה למשרדים אלא חוסכת להם אותה.
"חוק הפיקוח על המחירים הינו פועל יוצא של פעילות צוות אנדורן לבחינת יוקר המחיה", נמסר בתגובה ממשרד האוצר. "משרדי הכלכלה והחקלאות היו חלק חשוב ושותפים לעבודת הוועדה והחלטות הוועדה התקבלו על דעת כל הצדדים והחוק נוסח בהתאם לזאת. סוגיית התקנים לא עלתה כחלק מעבודת הוועדה ומאידך מדובר על פישוט תהליך הפיקוח כך שהוא מקל הלכה למעשה על עבודת הפיקוח. יש לציין כי במהלך דיוני הקבינט החברתי-כלכלי המוקדמים תמך שר הכלכלה בהצעה".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה לטענת האוצר כי: "התיקון המוצע בחוק אמנם כולל מנופי לחץ חדשים ויעילים וקיצור ההליך הפלילי, אך פישוט ההליך אינו מקל את העומס על המערכת אלא בדיוק להיפך. דווקא המעבר להליך 'פשוט' יותר, מביא לגידול משמעותי מאד בהיקפי הפעילות, לרבות: גידול משמעותי בפעילות האכיפה, גידול בהיקף התלונות והפניות הנדרשות למענה, גידול בהיקף התיקים המתנהלים במקביל, התמודדות עם ערעורים על קנסות ובקשות למשפט, צורך בבניית מערכות מידע ייעודיות לאחסון המידע המסחרי הרגיש, הנעת מערכה הסברתית ופרסומית לאזהרת העוסקים והבהרת המצב החוקי החדש ועוד".
"דוגמא לכך ניתן לראות בפעילות מינהל ההסדרה והאכיפה של דיני עבודה במשרד הכלכלה, שהיקף פעילותו השנתית שולשה מאז כניסת החוק להגברת האכיפה לתוקף והמעבר מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית ופלילית משולבת. גם הגידול המשמעותי בכוח אדם – כמאה תקנים – שניתן למינהל ההסדרה והאכיפה לטובת השינוי, אין בו די על מנת להתמודד עם הגידול העצום בהיקפי הפעילות", נמסר.
בינתיים, הצעת החוק החשובה אינה עוברת. מה מפסיד הציבור מכך? התיקון המוצע יאפשר למשרדי הממשלה המפקחים על מחירי המוצרים השונים להטיל קנסות על חברות המפרות את צו הפיקוח במקום לפתוח בהליך פלילי ארוך ומורכב מולן. הקנסות יוטלו כאחוז ממחזור המכירות של אותה החברה וישמשו כגורם מרתיע נגד הפרה של הפיקוח על המחירים.
בנוסף, יאפשר החוק למשרדי הממשלה לדרוש מידע מכל עסק במשק בנוגע לרמת הרווחיות שלו ונתח השוק שבו הוא מחזיק במכירתו של כל מוצר ומוצר. הגדרת החוק כיום מגבילה את יכולתה של הממשלה לבקש מידע מחברות פרטיות או בנוגע למוצרים שכבר מוטל עליהם פיקוח וכך מעכב הטלת פיקוח על מחירים של מוצרים נוספים, שבהם לא מתקיימת תחרות מספקת ורמות הרווחיות הן גבוהות מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
