ישראלים מגיבים למחירי ברלין: להילחם או להגר?
דוד, נשוי ואב לשניים מספר: "כבר 3 שנים לא היינו בפלוס, קונים בסופר רק במבצעים, אשתי מרוויחה 3,000 שקל במשרה מלאה". ישראלית: "הופקרנו, אבל הפיתרון הוא לא לברוח, אלא להילחם על מה שמגיע לנו". נדב אבוקסיס בפייסבוק: "אני קונה קורנפלקס ב-11.90 שקל. כמה מכם עברו לחברות הסלולר הזולות? לפני שאתם באים בטענות למדינה, תתקנו מה שצריך"
מצב הרוח הלאומי היה גבוה בזמן צוק איתן. למרות האבדות הקשות, למרות הלחימה, למרות חוסר סובלנות כלפי דעות אחרות, בגדול - היו פה תחושות של אחדות ושותפות גורל. הרגשות הנדירים האלה התפוגגו מהר ופינו את מקומם לרגשות הקבועים, לאמת המרה המשתקפת מבעד עיניהם של רבים פה: קשה פה, יקר פה, מעטים מצליחים לחיות בביטחון כלכלי והרוב - הולך ושוקע.
סיפור רשימת הקניות מברלין, הצית שוב את הרגשות הישנים. "בכך הכל מחירים בסופר", "כולה מילקי", לעגו המקטרגים, שיתכן שבעד הלגלוג לא הבחינו במציאות של רבים: המציאות שבה אדם זועם על מחירי מילקי ומיץ סחוט טבעי, כי זה הקש ששבר את גבו, גב שסוחב וסוחב וסוחב.
דוד: "קונה מעדנים פעם בשבוע, עשה לי צביטה בלב"
אחד המיילים המיואשים שקיבלנו בעקבות הכתבה, היה של דוד מאור יהודה. "שלום, שמי דוד נשוי ואב ל-2 מעוניין מאד להגר ולא משנה לאן העיקר שאוכל לפרנס את ילדיי בכבוד", כתב. כששוחחנו איתו, סיפר בעצב: "אני בוגר תואר ראשון במנהל עסקים ולא יכול לגמור את החודש. יש לנו מינוס של 9,000 שקל, אחרי שהמשכורות נכנסות. עם משכנתא וגנים לא נשאר כלום. כבר 3 שנים לא היינו בפלוס ואשתי לא קנתה בגדים חדשים כבר הרבה מאוד זמן. הכל לילדים. קינאתי בבחור שקונה מעדן ב-87 אג'. זה עשה לי צביטה בלב. הדפסתי את הכתבה והדפסתי לאשתי להראות לה. שנינו עשינו צבא. עשיתי מילואים עד לא מזמן. אני בן 36. אני לא רואה עתיד פה".
לשאלה מה הוא קונה בסופר הוא עונה מבויש. "לא נעים לי להגיד, אבל אני בדרך כלל הולך רק על מבצעים בסופר. במעדני חלב אני מגביל עצמי פעמיים בשבוע. פירות וירקות קונה רק במבצעים ועד 15-14 שקל. בקר בכלל לא קניתי בשנים האחרונות, אנחנו קונים רק עוף וגם זה רק במבצעים: 'קנה ב-150 שקל קנה ב-15, 10 שקל'. אני משתדל לקנות ימי שישי או בסוף היום בשוק".
"אם אני יכול לנסוע לאירופה: מחר אני נוסע"
לטענתו הוא בוגר תואר ראשון במנהל עסקים אבל "בסופי שבוע אני ממלצר מדי פעם, שיהיה כסף. במשרתי אני מנהל מחסן בחדר ניתוח. אני לא משלם מס הכנסה כי יש לי נקודות גבוהות. המשכורת שלי קרובה ל-8,000 שקל בחודש, נשאר לי ממנה 6,500 שקל נטו. אשתי בוגרת סמינר הקיבוצים, נטורופתית, פוטרה ממוקד של חברה בו עברה כי היא לא יכלה לעשות 3 פעמים משמרות ערב וביקשה שתי משמרות. כיום היא עובדת ברשת פארם באור יהודה ומקבלת 3,000 שקל בחודש. היא עובדת 100% משרה".
מה גובה המשכנתא?
"אני ואישתי קנינו דירה לא חדשה, לפני כמה שנים וזה מזלנו כי היא עלתה 1.18 מיליון שקל והיום שווה 1.4 מיליון שקל. אנחנו משלמים 3,000 שקל בחודש משכנתא והיא חונקת, יחד עם הגנים לילדים. אני רוצה עוד ילד אבל אי אפשר וחיכינו 5 שנים עד שהצלחנו ללדת ילדים. אנחנו חושבים למכור אותה ולקנות דירה בעיר אחרת, זולה יותר, או הכי טוב, לעבור לארה"ב.
"אבא של אשתי היגר לפני 15 שנה לארה"ב. אנחנו עושים את כל המאמצים כרגע כדי להוציא גרין קארד. הוא נהג מונית,יש לו דירה משלו ומונית משלו. הוא לא מיליונר, אבל הוא חי טוב".
אז אתה רוצה להגר?
"אם אני יכול לנסוע לאירופה מחר - אני נוסע. מוותר על תלוש ופנסיה ומחר אני נוסע. אין לי יעד מועדף, אסע לכל מקום שיקבלו אותי בעולם בגלל המצב הכלכלי".
אתה לא חושש מבעיות שפה, הסתגלות, שנאת זרים?
"אין לי חששות משפה ולא משנאה. להיפך, אני מרגיש שפה הישראלים שונאים אחד את השני. אין לי בעיה למלצר. במדינה אחרת אני מרגיש שאני יכול לכלכל את הבית בכבוד".
אתה מרגיש ציוני?
"בטח. בשנת 1973 הורי עלו לארץ בגלל ציונות. הם יכלו להגר לארה"ב ובחרו בישראל. אנחנו משפחה שכולה אח של אבא שלי נהרג במלחמת שלום הגליל. סבתא שלי אפילו לא תבעה את הצבא כי זה לא היה נהוג. אנחנו בהר הרצל כל שנה. אני בהחלט ציוני, אוהב את המדינה ואת העם, אבל צריך לחשוב על עתיד הילדים. אי אפשר עם אהבה ללכת למכולת. יש לי שני הורים מאוד מבוגרים. אמא שלי עברה ניתוח לב פתוח. אני מחכה שתחלים ומשאיר אותה לאחים שלי".
"הופקרנו. שכחנו להילחם עבור עצמנו"
דוד הוא לא היחיד שחש ייאוש. "יש לי לכאורה יותר ממה שהיה להורים שלי בגילי, אינטרנט וסמארטפון, אבל למעשה, ההורים שלנו קיבלו הרבה מהמדינה ואנחנו מעט מדי", סיפרה אזרחית ישראלית שדיברה עם ynet. "משכורות שעולות מדי שנה בזכות הסכמים קיבוציים, ההורים שלי כמעט שלא שילמו משכנתא בגלל שינוי המטבע בשנות ה-80, יש להם פנסיות טובות. הם שיפרו את מצבם מאוד לעומת ההורים שלהם שהיו עולים חדשים. וכמובן שהמחירים בסופר היו סבירים לעומת המשכורות. כשהייתי ילדה בשנות ה-90, המקררים היו מלאים עד להתפקע.
"כיום אנחנו, הורים לילדים משלנו, מרגישים שהופקרנו. אין לנו פנסיות טובות, המשכורות שלנו קפואות, אין לנו ועדי עובדים שעוזרים לנו במקומות העבודה, במדינת ישראל נותרו רק ועדים בודדים וחזקים שמסייעים לעצמם בלבד. המשכורות גבוהות רק למי שכמו בג'ונגל - דורש ותופס מה שאפשר. אין קשר בין עבודה טובה לשכר גבוה. בביטוח לאומי רק רוצים כסף ומקשים על סיוע כשצריך.
"וכמובן – הדיור. אין פה מספיק דירות לכולם. רק מי שהוריו חסכו - יכול לקנות דירה. יש פה שכבה של סטרטאפיסטים, שמוכרים 'עסקי אוויר' באקזיטים לארה"ב וחיים טוב. יש פה שכבה של מתעשרים שבימים בהם הפריטו את המדינה, קנו נכסים בזול והתעשרו ככורח.
"ומה איתנו? אנחנו, ששירתנו בצבא, שמשלמים מסים, אזרחים נורמטיביים, נותרנו מאחור. נלחמנו במלחמות, נלחמנו נגד כיבוש, נלחמנו בעד איכות הסביבה, רק שכחנו להילחם עבור עצמנו. אנשים שיש להם דרכון זר (שלא כמוני) יוכלו לברוח מפה ולאן? לאירופה שבעבר התאכזרה אלינו וכיום היא מתאסלמת? אני חושבת שהפתרון הוא להילחם פה על מה שמגיע לנו, חייבים לנו, אבל כנראה שאני די לבד במלחמה הזאת. כולם או מורידים את הראש או בורחים".
נדב אבוקסיס: קונה בשוק הכרמל וב"אושר עד"
לעומת זאת, הקומיקאי נדב אבוקסיס, לא רק אופטימי אלא בעיקר פרקטי. הוא כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "אני הולך לעצבן כאן הרבה מכם. חלק גדול יתעצבן מאורך הסטטוס, וחלק ממה שנכתב, אבל לא באתי לחפש לייקים.
11.90 שקל. זה המחיר ששילמתי לפני שבוע עבור קורנפלקס של מותג סופר-פארם. כידוע לכם, מחיר ממוצע של קופסת קורנפלקס של המותגים המוכרים, נע בין 25-30 שקלים כשהוא לא במבצע. הווי אומר, אני לא קונה.
"את הקניות הגדולות שלי אני עורך כבר המון זמן בשופרסל דיל או באושר עד, בסמוך קניון איילון, רק בגלל המחירים. אגב, בקבוק בירה חצי ליטר של מותג בשם muller עולה כ3.5 ש״ח באושר עד.
"את הבלייזר האפור היפהפה שאני לובש בתמונת הפרופיל שלי, קניתי בסוף עונה בזארה ב-129 שקלים. כמה זה ביורו, תעשו חשבון. את המכנסיים להופעה, קניתי גם בזארה ב-50 שקלים, ויעידו המוכרים שרואים אותי מתרוצץ בתקופת הסיילים, וקונה כאילו אין מחר. מימיי לא קניתי דבר אחד בכיכר המדינה או ב'פקטורי 54'. בגד יקר לא יהפוך אותי לאדם טוב יותר או מאושר יותר. בסוף גם הוא מגיע לכביסה ולאחד האחיינים שלי.
"את הפירות והירקות שלי אני קונה בשוק הכרמל כבר שנים, ומכיר את המוכרים אחד אחד, ואני מתנייד ברחובות תל אביב רוב הזמן באופניים הפשוטים שלי, ומרמת גן תל אביבה, עם הילדה בדרך לגן.
"לפעמים אני סופג שאלות כגון 'אבוקסיס, מה קרה אופניים? אין כסף?' במדינת 'שופוני' אתה חייב להראות שיש לך, כדי שיוכלו לקלל אותך, 'סאממק מאיפה יש לו'. אז תודה לאל יש לי גם רכב פרטי, אגב, לא זול, אבל כשאני יכול, אני מעדיף לרכוב על אופניי. זה זול יותר, זה כיף יותר, וזה בטח משתלם הרבה יותר.
איזה מותג חיתולים אני קונה? זה שזול
הוא ממשיך: "אתמול קפץ אליי חבר הביתה. גם הוא אב טרי. שאלתי אותו באיזה חיתולים אתם משתמשים? אומר לי פמפרס. ואתה? הוא שואל. 'אני קונה מה שזול', עניתי. יום אחד זה יכול להיות האגיס, ולפני שבוע זה היה 'לייף'. אם סנט מוריץ יוציאו גם סדרת חיתולים זולה, מבטיח לבדוק גם אותה.
"בגדים לקטנה ובגדים תחתונים לי, אני לרוב קונה ברחוב שלבים, סמוך לבלומפילד. הכי שוק שיש, ואיכותי כמו שבגדים צריכים להיות לכמה חודשים ספורים. חלקם אפילו עבר למשפחה לילדים הבאים. לא מותגים, לא נעליים. פעם ב, מתפרע וקונה משהו יקר. לא כדרך חיים.
"אותי חינכו, אם יש לך, תקנה מה שבא לך! אבל אל תתלונן אח״כ שיקר כאן. יותר מ-20 שנה שאני גר במרכז. תמיד חסכתי. גם מעבודה בהובלות, גם בחקלאות, גם ממשכורת של סבל במי עדן וגם היום.
"בחודשים קשים אני מוריד הילוך, ובשנה בה לקחתי הפסקה מהופעות, הורדתי שני הילוכים בכל הנוגע להוצאות ויציאות.
עם יד על הלב, כמה מכם באמת חוסך? כמה מכם יוותר על האייפון 6, פלוס, מינוס או איך שתקראו לו?
"הידעתם שדירה בתל אביב מרכז עולה פי שניים מדירה דומה ב... רמת גן?! בדוק! אני גר ברמת גן, וקצת מבין. כן, גם לי תל אביב היתה יקרה, ברחתי לרמת גן והעולם לא התמוטט. שלא לדבר על חיפה. דירות בהישג יד, נוף מהיפים בארץ, ושכנים שאינם דוברי גרמנית. ברלין זה לא כאן.
"אני רואה כאן אנשים שטסים לחו״ל פעמיים שלוש ולפעמים חמש פעמים בשנה, למה לא. מפרגן! אבל אל תבכו.
תבדקו בגוגל כמה אמריקאים יצאו את ארה״ב אי פעם. עזבו ארה״ב, קחו סתם מדינה בארה״ב , ויסקונסין. כמה מהתושבים שם יצאו אי פעם מהמדינה שלהם? אחוז קטן בהרבה מהישראלים הטסים לחו״ל.
"כמה מכם עברו לאחת מחברות הסלולר הזולות להחריד, גולן, רמי לוי, You phone, ועוד? פחות ממליון, מתוך 10 מליון מנויים! שזה אומר, אחת החברות לא תשרוד, השנייה תתמזג, המחירים שוב יעלו, ואנחנו שוב נבכה. ומה לגבי עידן פלוס, לאלה שקשה להם עם דמי המנוי היקרים של HOT ו-yes? כמה עברו? לא מספיק. לפחות לא בהשוואה לתלונות.
"חשבתם אולי שבמשך שנים רצינו כלכלה חופשית, ביטול החברות הממשלתיות, וכשזה קרה, אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה?
"לפני שאתם באים בטענות למדינה, ויש על מה, תסתכלו סביבכם, תבינו איפה אתם טועים, תתקנו מה שצריך, ויש הרבה מה לתקן, אח״כ תבואו בטענות למי שצריך, ותביאו לי דוגמאות של מילקי מברלין. יאללה נסעתי לטבריה להופעה. ביי"
לפנייה לכתב/ת 
