התוכנית הסודית של יצרני המזון נגד מחאה

מחשש להתלקחות חרם צרכני התכנסו שלשום מנהלי יצרניות המזון כדי לתכנן תגובה משותפת במקרה של מחאה. מסמך הסיכום חושף את האסטרטגיה: "התנגדות האוצר למע"מ דיפרנציאלי לא רצינית"

נורית קדוש, כלכליסטפורסם: 07.10.14 , 09:36

יצרני המזון חוששים מהתפתחות מחאה חברתית נוספת, שהפעם תופנה כלפיהם, ומכינים תוכנית להסטת האש לכיוון המדינה. ל"כלכליסט" נודע כי יצרני המזון נפגשו בתחילת השבוע במסגרת איגוד המזון שבהתאחדות התעשיינים, והחלו לגבש דפוס פעולה למקרה שהשיא ההולך וגובר סביב יוקר מחירי המזון יוביל להתלקחות חברתית. במסגרת הפגישה נקבע כי בעוד במהלך המחאה של שנת 2011 היצרנים נמנעו מלהגיב, האסטרטגיה הנוכחית תהיה לגלגל את האשמה אל קובעי המדיניות באמצעות קידום מהלך להפחתת שיעור המע"מ על המזון.

לידי “כלכליסט" הגיע נייר עמדה בנושא המע"מ אשר גובש בתום הפגישה, ובו תשובות לשאלות שעמן צפויים היצרנים להתמודד במסגרת הובלת הקו למע"מ דיפרנציאלי. להערכת היצרנים, מה שמאפשר להעלות לדיון את נושא המע"מ הדיפרנציאלי הוא מהלך הדגל של שר האוצר יאיר לפיד בנושא 0% מע"מ לרוכשי דירה ראשונה. לטענת יצרני המזון, כפי שבאה לידי ביטוי בנייר העמדה שהכינו, רעיון המע"מ הדיפרנציאלי לא נולד אצלם: “שר האוצר כבר פתח לו את הדלת באמצעות תוכנית הדיור שלו. אם אפשר להוריד מע"מ על דירות חדשות, אפשר להוריד מע"מ על מזון".

את עמדות האוצר והרשות המסים, המתנגדים בתוקף למע"מ דיפרנציאלי בטענה שהדבר יפתח פתח לקבוצות לחץ רבות, נערכים היצרנים לדחות בטיעון שלפיו קבוצות לחץ קיימות בכל תחום והמדינה צריכה לקבוע מהם התחומים שבהם היא רוצה לחולל שינוי ולעשות זאת, ובמקביל לדעת לעמוד באותם לחצים.

ההגנה על החקלאים מייקרת את חומרי הגלם

אנשי תעשיית המזון בישראל טוענים כי מאז המחאה החברתית הרווחיות של חברותיהם לא עולה על זו של חברות המזון הגדולות בעולם. הרווחיות התפעולית של חברות המזון הציבוריות הגדולות נעה סביב 7.8%–12.5%, בדומה לשיעורים המקובלים בתעשיית המזון בעולם, אולם אלו נשענים על ריכוזיות גבוהה וחריגה.

על פי נתוני נילסן, עשר חברות המזון הגדולות מחזיקות בנתח שוק מצרפי של 58.5% ממכירות המזון בישראל, כשחמש החברות הגדולות ביותר - תנובה, שטראוס, אסם, קוקה קולה ויוניליוור - מחזיקות ב־49.6% משוק המזון המקומי. וזאת בעוד שבשווייץ נתח השוק של עשרת הספקים הגדולים הוא 11.3%, בגרמניה 15.5%, באיטליה 20.8%, באנגליה 22.2%, בשבדיה 24.4%, בקנדה 25%, בפולין 32.1%, ביוון 33% ובנורבגיה 34.7%.

יצרני המזון, שמבקשים בחודשים האחרונים לגלגל את האחריות לפתחה של המדינה, טוענים כי קיימים פערים מרכזיים בתשומות תעשיית המזון בין ישראל לבין העולם. לשיטתם, לא רק שאינם נהנים מהגנות רגולטוריות כלשהן, אלא שההגנה על החקלאים מייקרת מאוד את מחירי חומרי הגלם ביחס לעולם.

לדוגמה, מחיר החלב הגולמי נקבע על ידי המדינה וכל המחלבות מחוייבות לשלמו ללא יכולת לנהל משא ומתן עם הרפתנים. כך, סבסוד החקלאות בישראל מבוסס על כלים הגורמים לעלייה במחירי המוצרים החקלאיים, כמו מכסים ומכסות ייצור של שמן זית, דבש ועוד. זאת בעוד סבסוד החקלאות באירופה מבוסס על כלים הגורמים לירידה במחיר המוצרים החקלאיים שמהווים חומר גלם לתעשיית המזון, דוגמת סבסוד ישיר לפי כמות.

אז מה אם ב-OECD מתנגדים

נוסף על כך, לפי נתוני התאחדות התעשיינים, מאז 2010 עלו מחירי המים ב־77%, החשמל התייקר ב־52%, הסולר והמזון עלו ב־32%–36%, התשומות החקלאיות עלו ב־17%, מחירי הגפ"מ ב־13%, עלות שעת עבודה בענף המזון התייקרה ב־12% והארנונה התייקרה ב־8%.

בניסיון להצדיק את עמדתם בנושא המע"מ נתלים היצרנים בנתונים מהעולם שלפיהם באנגליה, דרום אפריקה, מקסיקו, אירלנד, קנדה ואוסטרליה אין מע"מ על מזון, בארה"ב המע"מ עומד על 1% ושיעור המע"מ הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 8.3%. זאת בעוד בישראל הממשלה גובה 18% מע"מ על מוצרי מזון.

התשובה שעמה נערכים היצרנים לשאלה מדוע דווקא המע"מ הוא הבעיה מתמצה בכך שמע"מ הוא מס רגרסיבי שאינו מבחין בין עשירים לעניים ובין חזקים לחלשים. לפיכך הוא פוגע בעיקר באוכלוסיות חלשות בעלות הכנסה נמוכה, במשפחות שמוציאות את עיקר הכנסתן על צריכה. מעבר לכך, שיעורי המסים העקיפים בישראל (והמע"מ הוא הבולט בהם) גבוהים מאוד ביחס למדינות ה־OECD - ההכנסות ממע"מ בישראל עומדות על 33.5% מתוך כלל ההכנסות ממסים, לעומת 21% במדינות ה־OECD.

היצרנים צפויים לטעון עוד כי במדינות אירופה וארה"ב הבינו זאת מזמן: בבריטניה, גרמניה, צרפת וניו יורק ובמדינות נוספות נהוג מע"מ אפסי עד מופחת על מוצרי יסוד, ובראש ובראשונה על מזון. זאת מתוך הבנה כי המדינה צריכה להקל על אזרחיה בצריכת מוצרי צריכה בסיסיים שהם קונים דרך קבע וזקוקים להם למחייתם.

מדובר במודל נפוץ ביותר שמופעל במדינות עשירות כמו בריטניה ושוויץ וגם במדינות עניות כמו יוון והונגריה. את הטענה שה־OECD מתנגד מאוד למע"מ דיפרנציאלי וקורא למדינות אירופה לחזור למע"מ אחיד יהדפו היצרנים בכך שלמרות התנגדות ה־OECD, אף מדינה באירופה לא שינתה את מדיניות המע"מ שלה וכולן ממשיכות להפעיל מע"מ דיפרנציאלי ולהקל על אזרחיהן לקנות מוצרי יסוד.

תוכנית 0% מע"מ היא רק ההתחלה

היצרנים מתכננים לא רק להיתלות בתכנית 0% מע"מ של לפיד, אלא להציג לה אופוזיציה במקרה שייתקלו בהתנגדות מצד האוצר. היצרנים טוענים כי אם המדינה חייבת לבחור, הרי שהורדת מע"מ על מזון עדיפה כי היא הטבה שוויונית שחלה על כל האוכלוסיה, בניגוד לתוכנית הדיור, החלה על פלח מצומצם בלבד.

מעבר לכך, הורדת מע"מ על מזון מסייעת בעיקר לשכבות החלשות, בניגוד להפחתת מע"מ על דירה ראשונה שמסייעת לאוכלוסיה חזקה יותר. את סוגיית מימון הפחתת המע"מ על מזון יציעו היצרנים לפתור בהעלאת שיעור המע"מ על מוצרים שאינם חיוניים. היצרנים אף מתכוונים להציע הפחתת מע"מ רק על סל מוצרים חיוני, כך שההטבה לא תחול על שמפניה וקוויאר.

עוד גיבשו היצרנים רשימת כלכלנים, מומחים וגופים ציבוריים התומכים במע"מ דיפרנציאלי, שבהם יוכלו להיעזר להעברת המסר. בין השמות הבולטים שצויינו בנייר העמדה נמצאים דורון לוי, נציב מס ההכנסה לשעבר, רובי נתנזון, מנכ"ל המרכז לכלכלה מדינית, אלדד תמיר מתמיר פישמן, לשכת רואי החשבון, איגוד לשכות המסחר, להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, הקואליציה לקידום ביטחון תזונתי הכוללת את עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים, המחלקה לתזונה ודיאטה הדסה עין כרם והאגודה לבריאות הציבור. התעשיינים נערכים לבדוק מה עמדתו של יו"ר ההסתדרות הנכנס אבי ניסנקורן בנושא.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו