ממציאי ה-LED הכחול זכו בפרס נובל לפיזיקה
שני החוקרים היפנים איסאמו אקסאקי והירושי אמאנו והאמריקני שוג'י נאקמורה זכו בפרס על המצאת ה-LED הכחול (דיודה פולטת אור) שמאפשר חיסכון משמעותי באנרגיה. הבונוס שקיבל בתחילה אחד הזוכים ממעסיקו - 180 דולר
חסכו באנרגיה, זכו בנובל: פרס נובל לפיזיקה לשנת 2014 הוענק בצהריים (יום ג') במכון האקדמי למדעים בשבדיה בסטוקהולם לחוקרים היפנים איסאמו אקסאקי והירושי אמאנו ולחוקר האמריקני יליד יפן שוג'י נאקמורה עבור המצאת נורות ה-LED הכחול (דיודה פולטת אור). ynet העביר שידור חי מהטקס.
בחנו עצמכם: מה אתם יודעים על פרסי הנובל?
עוד חדשות בעולם :
השוטרים בזימבבואה מחייכים. בפקודה!
רישיון להרוג: ציידי הציפורים שֶׁבָּזים לחוק
סקנדל המין ששינה את הפוליטיקה בארה"ב
לראשונה: הדבקה באבולה מחוץ לאפריקה
חבר השופטים מסר כי המצאתם של שלושת החוקרים מאפשרת חיסכון משמעותי באנרגיה. "עם המצאת נורות ה-LED יש לנו חלופות יעילות יותר וארוכות טווח למקורות האור הישנים", נמסר בהודעת המכון האקדמי למדעים בשבדיה. "ה-LED תורם לחיסכון במשאבי כדור הארץ בשעה שרבע מצריכת החשמל בעולם משמשת למטרות תאורה".
אקסאקי ואמאנו מאוניברסיטת נגויה שביפן, ונקאמורה מאוניברסיטת סנטה ברברה בקליפורניה, זכו בנובל על המצאת ה-LED הכחול ב-1989. השם המוכר לנו כל כך הוא כאמור ראשי תיבות של דיודה פולטת אור - התקן מוליך למחצה שפולט אור בספקטרום צר. נורות, רמזורים, מדפסות, שלטי חוצות, סיבים אופטיים וכמובן טלפונים סלולריים, צגי מחשב וטלוויזיות - אלו רק חלק מהשימושים השונים של ה-LED.
קיבל בונוס של 180 דולר ותבע 180 מיליון דולר
עד סוף שנות השמונים רבים סברו כי יהיה כמעט בלתי אפשרי ליצור LED כפי שפיתחו החוקרים היפנים והאמריקני בסופו של דבר. למזלו של נקמורה, אחד הזוכים, מייסד חברת "ניקיה", נובואו אוגווה, תמך בתחילה בפרויקט והעניק את המימון הראשוני. אבל תוך זמן קצר החברה הורתה לנאקמורה להפסיק את הפיתוח, וטענה כי הוא צורך יותר מדי זמן וכסף. נאקמורה המשיך לפתח את ה-LED הכחול בעצמו, וב-1993 המשימה הוכתרה בהצלחה.
נאקמורה עזב בינתיים את החברה שבה עבד וב-2001 תבע אותה על הבונוס הזעום שהעניקה לו - 180 דולר. הוא זכה בתביעה והיה אמור לקבל 180 מיליון דולר, אבל תביעת נגד הובילה לפשרה - 9 מיליון דולר, באותו זמן הבונוס הגדול ביותר שהעניקה חברה יפנית. בשנת 2009 הוא קיבל מהטכניון את פרס הארווי למדע וטכנולוגיה.
בשנה שעברה זכו פיטר היגס מבריטניה ופרנסואה אנגלר מבלגיה בפרס נובל לפיזיקה על תיאוריית "החלקיק האלוהי". החלקיק התת אטומי, בוזון היגס, נחשב אבן פינה חסרה בעולם הפיזיקה, ויכול להסביר מדוע לחומר יש מסה.
פרס נובל בפיזיקה הוא השני שמוענק השנה. אתמול הוענק פרס נובל ברפואה לשלושה חוקרי מוח, ג'ון אוקיף הבריטי-אמריקני ובני הזוג מיי-בריט ואדוארד מוזר הנורבגים, על מחקרם בתחום תאי המיקום המוח, המאפשרים לנו ליצור מפה של הסביבה ולהתמצא בה. אוקיף הוא פרופ' למדעים מה-University College בלונדון, ובני הזוג הנורבגים הם חוקרים באוניברסיטת טרונדהיים למדע ולטכנולוגיה בארצם.
תאי המיקום במוח, שאותם חקרו הזוכים, מאפשרים לנו לדעת היכן אנו נמצאים וכיצד למצוא את דרכנו. היכולת הזו הכרחית לקיום המין האנושי. למשל, כיצד נדע שאנו עומדים בפני בניין וכיצד נמצא את דרכנו לבניין אחר, וכיצד נשמר את היכולת הזו כך שנדע בפעם הבאה שבה נימצא בדרך דומה כיצד לנתב את עצמנו.
מחר, יום רביעי, פרס נובל לכימיה.
ביום חמישי פרס נובל לספרות.
ביום שישי פרס נובל לשלום.
ב-13 באוקטובר יוכרזו זוכי פרס נובל לכלכלה בטקס שיחתום את עונת הנובל לשנה זו.
כל זוכה בפרס נובל מקבל שמונה מיליון קרונות שבדיות (כ-1.1 מיליון דולר), ולעתים מחולקים הפרסים - כמו למשל בפרס נובל לרפואה אתמול - בין כמה מועמדים.
לפנייה לכתב/ת 
