2014: עליית הרובוטים
מיצירות מדע בדיוני וכלים תעשייתיים פשוטים יחסית למכונות עם יכולות תפיסה, התמצאות ופעולה של ממש. מחיילי העתיד, דרך מכוניות שיודעות לנהוג בעצמן ועד דמויי-אדם לטיפול בזקנים וילדים. לאן הם יגיעו בעוד 50 שנה?
בחמישים השנים האחרונות התפתחו המחשבים מלהיות נחלתם הבלעדית של מעבדות מסתוריות וארגונים גדולים ועשירים לחלק בלתי נפרד מחיינו האישיים. מעזרים שאפשרו לנאס"א להביא בני אדם אל הירח, לכאלה מהירים ומשוכללים הרבה יותר שנמצאים בהמוניהם בחדרי העבודה שלנו, בתיקינו ואף בכיסינו מה יקרה אם הרובוטים יעברו תהליך דומה? אפשר לקבל כמה רמזים לכך מהכתבה הכתבה הבאה שתציג בפניכם כמה מהרובוטים המשוכללים ביותר שנבנו ברחבי העולם בשנים האחרונות
נתחיל בהדגמה כללית של יכולות רובוטיות. Schaft, רובוט שנבנה ביפן ונרכש על ידי גוגל, והמוביל עד כה בתחרות הרובוטים רבת השנים של משרד ההגנה האמריקאי.
Schaft S-One, הפחות או יותר הומנידי, יודע לטפס על סולם, לצעוד על פני שטח בלתי אחידים, לפנות מכשולים מהדרך, להשתמש בדלתות ושסתומים, למתוח ולחבר צינורות ולפתוח פתחים מדויקים בקירות - יכולות שקל לדמיין איך הוא משתמש בהן כדי לתפקד בסביבת אסון, חסין לחומרים רעילים, קרינה רדיואקטיבית ותנאי טמפרטורה שעלולים להיות קטלניים לבני אדם.
למרות שהרובוט כרגע נתמך על ידי טכנאים מכל כיוון וקשה להתייחס אליו כישות אוטונומית אפילו בהקשר המוגבל של סביבת הפעולה הסגורה שלו, יש להבין שהוא לא תוכנת מראש לתנאי המבחנים הספציפיים שבסרטון. Schaft יודע לאמוד את סביבתו הפיזית בעזרת חיישנים שמותקנים בו ולהתאים את הליכתו ופעולות ידיו לפני השטח עליהם הוא צריך לנוע ולאינטראקציה עם עצמים שהוא יודע לזהות.
תחום אחד שבו Schaft דוחף קדימה את גבולות הרובוטיקה הוא בעוצמת "שריריו". מנועי רובוטים בגודל אדם, המוגבלים על ידי גודלם ואספקת הכוח שלהם, אפשרו לרובוט כזה להרים עד לאחרונה לא יותר מקילוגרמים בודדים. תכנון המנוע החדשני של Schaft משפר את הביצועים פי עשרה ומאפשר לו להרים משקלים שיאמצו אדם בוגר.
ה-Atlas האמריקאי, 180 סנטימטר ו-150 קילוגרם של טיטאניום ואלומיניום, הוא רובוט אנתרופומורפי נוסף שנבנה לאו דווקא להיות מושך, עם דגש על עמידות בתנאי שדה. יש סיכוי טוב שנראה את הצאצאים שלו מסייעים בפעולות חיפוש והצלה, ואולי גם עוזרים לאסטרונאוטים לבנות בסיסים על מאדים. שימו לב איך הוא נע בצורה אנושית כמעט ושומר על שיווי משקל גם בדחיפה חזקה מהצד:
הי חבר
לרובוטים בעלי מראה ידידותי יותר, נפנה אל סדרת ה-Geminoids שפותחה ביפן. מטרתם המרכזית של בוני ה-Geminoids היא ליצור רובוטים שמחקים במידת קירוב מקסימלית את מראם והתנהגותם של בני אנוש. למודלים האחרונים בסדרה יש קרוב ל-50 נקודות הבעה; בעזרת מצלמות שקבועות בעיניהם הם יודעים לחקות הבעות פנים ומסוגלים לעקוב בתנועות ראש ועיניים אחר קולו ופניו של בן השיח.הנה מודל F בסדרה, משוחחת עם מעריצים. מאוחר יותר בסרטון ניתן לראות לידה את האישה בשר ודם עליה היא מבוססת.
והנה עוד רובוט בסדרה, הפעם מבוסס על פרופסור הנריק שרף, עתידן דני שמדמיין איך רובוטים כאלה ישמשו בעתיד כבני לוויה ומטפלים. ואסימוב היה מציע: כפילים של אח"מים שירצחו במקומם.
הזבוב
רובוטים דמויי אדם הם אלה ששובים יותר מכולם את דמיוננו, אבל כמובן שהאדם רחוק מלהיות ההשראה הביולוגית היחידה לישויות סינטתיות אוטונומיות. רובנו שמענו על רובו-חרקים ורובו-נחשים המיועדים לריגול ואיסוף מודיעין, אבל מה עם דבורים רובוטיות שיאביקו פרחים? זוחלים מכניים שיצודו מזיקים? קונספטים כאלה כבר לא מוגבלים לספרי מדע בדיוני.
נפנה אתכם רגע להיזכר בסצנה מסרט המטריקס המקורי בה ניאו סובל מקלקול קיבה שנגרם על ידי תולעת ריגול שנשתלה בו:
שמרו על קיבה יציבה, כי יתכן שבעתיד הקרוב יזחלו לתוכנו שרצים רובוטיים דומים במטרה לפתור בעיות אוזניים או אפילו לבצע ניתוחי לב מסובכים. הנה מעבדה אחת שמפתחת נחשים מיניאטוריים שכאלה לשימוש תוך-גופי:
ה-Crazyfly הוא עדיין לא רובוט, אלא מיקרו-מזל"ט שנשלט מרחוק על ידי בקר משחק, אבל דיוק הטיסה, הגודל והשקט היחסי שלו מצביעים על הכיוון בו דברים מתקדמים. הקרייזי פותח בתקציב מינימלי, אז אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה זמן יקח לתאגיד שישקיע בזה ליצור דגמים קטנים יותר, שקטים יותר ועצמאיים, שניתן יהיה לתכנת למגוון פעולות. יכול להיות שאפילו רשתות נגד חרקים לא יספיקו בעתיד נגד דגמים שיצוידו במרתך.
נפנה אתכם לקטע קצר נוסף מסרט מצוייר, הפעם להקת הדגים ההמונית מ"נימו" שמדגימה את היכולת של מערכות ביולוגיות, מתאים בודדים ועד אורגניזמים מורכבים, לשתף פעולה באלפיהן ומיליוניהן:
והנה הגרסה הרובוטית שפותחה בהרווארד: אלף רובוטים זעירים שיודעים להסתדר בצורה הכללית שמבקשים מהם ללא הכוונה על ידי מנגנון בקרה מרכזי. זה איטי ופרימיטיבי בשלב זה, אבל המפתח ליצירת נחילי רובוטים ענקיים, כל אחד מהם כשלעצמו פשוט יחסית, אבל כולם ביחד מסוגלים למבצעי ענק מסונכרנים היטב וחסינים לחיסול בסיס הבית שלהם או חלקים מהנחיל.
נחילים של רובו-דבורים באוויר, נחילים של ננו-שרצים בתוך הגוף שלנו - אז למה לא נחילים של רובוטרמיטים באדמה? מספרים גדולים של צאצאי הרובוטים שלהלן יוכלו להשלים פרוייקטי חפירה ובניה תוך עבודה בלתי פוסקת. העבודה לא מתקדמת מהר מספיק? הוסיפו עוד 10,000 מהם. בשלב מאוחר הרבה יותר הם אולי יוכלו לבנות רובוטים נוספים מהסוג, זאת אומרת להתרבות כל עוד יש להם חומרי גלם בסביבה - ואז אנו עלולים להיתקל בתסריט "שוליית המכשף" מתוך פנטזיה.
עוד דבר שרובוטים לומדים מהעולם הביולוגי הוא גמישות פיזית. מטרתם של רובוטים מחומרים רכים, תת-תחום צעיר של רובוטיקה, היא להוות סוג של ישות סינתטית עם שרידות ויכולת תמרון גבוהות. רובוטים כאלה יכולים לשרוד סביבות חול, שלג, אש ומים, ולנוע היטב בתוך סביבות לא יציבות או צרות שיגבילו רובוט מסורתי.
ואם נסגור רגע מעגל קטן שהחל עם להקת הדגים של "נימו", הנה רובוט דג שפותח ב-MIT בהתבסס על גוף סיליקון רך, ומסוגל לנוע מתחת למים ביעילות.
משרצים ודגים לחבריו הטובים ביותר של האדם. ה-Wildcat, Alpha Dog ובני משפחתם הם סדרה של רובוטים כלביים שנועדו לסייע לכוחות צבא והצלה בשטח. הם מתוכננים לנוע על ארבע רגליהם במהירויות של עד 25 קמ"ש, לטווח של עשרות קילומטרים, תוך שהם סוחבים על גבם כ-200 קילוגרמים של ציוד.
הנה ה-Wildcat בניסוי במדבר האמריקאי, עוקב עצמאית אחר חייל שמוליך אותו לבסיס הקרוב:
אחד הדברים המרשימים ביותר במשפחה זו של רובוטים הוא היכולת שלהם לנוע על פני שטח קשים, טרשיים או חלקלקים. מנגנון שימור שיווי המשקל שמאפשר להם לעשות זאת מודגם בתערוכת רובוטים בבוסטון, שם אנשים בועטים בהם בכל הכוח - ולא מצליחים להפיל אותם מהרגליים.
ריצה ב-25 קמ"ש זה מרשים, אבל רובוט ה-Cheetah של אותם מפתחים שואף להרבה יותר, וכמו שבן שמו הביולוגי הוא החיה היבשתית המהירה בעולם, הוא הרובוט הרץ (בניגוד לנוסע על גלגלים או זחלים) המהיר בעולם.
ה-Cheetah מגיע למהירויות ריצה יציבות של 45 קמ"ש - על פני שטח אחידים בלבד כרגע. יתרון נוסף שלו על בני דודו הכבדים ואיטיים יותר הוא שבניגוד למנועי הבעירה הפנימית הרועשים שלהם, הוא מבוסס על מנוע חשמלי שקט. הדבר היחיד שתשמעו כשמפלצת כזו תרדוף אחריכם במהירות כפולה מריצה אנושית ממוצעת הוא את כפות הרגליים שלה מתופפות את סופכם הקרב.
לסיום, שני רובוטים-צעצועים שנועדו לצרכן הביתי וכבר נמצאים בשוק.
אם חשבתם שקשה לעצב מכונה שתנוע באופן יעיל על ארבע רגליים, ה-T8 עושה את זה עם מספר כפול שלהן. לעכביש המכני אין יותר מדי מוח משלו, אבל היכולת שלו לנוע באופן אורגני מרשימה מספיק בשלב זה - והוא כולל מקום להתקנת מצלמה, כך שתוכלו להקליט את התגובות המפוחדות לכוח הארכנידי שנמצא תחת שליטתכם.
ה-T8 כבר לא מיוצר, אבל אתם יכולים להזמין את היורש שצפוי לבקוע מהביצה בהמשך החודש, ה-T8X, ב-675 דולר (https://www.robugtix.com/t8x/).
ומשמונה רגליים לאפס. Sphero הוא כדורובוט שמבחינה פרקטית לא עושה הרבה: הוא מתגלגל ומחליף צבעים. הוא מסוגל גם "לשחות" ולעמוד במקום על משטחים משופעים. זה עוד לא ליבת אישיות מעופפת מהעולם של סדרת פורטל, אבל אולי הגרסה הבאה כבר תכיל פתח לפליטת גז עצבים.
Sphero 2.0 נמכר ב-130 דולר.
הרובוטים למעלה וצאצאיהם שישתכללו בדיוק כמו המחשבים שהתפתחו במאה שעברה מעלים הרבה שאלות שנעות מן הפילוסופיות אל הדוחקות: האם רובוטים יתרמו יותר לשחרורנו או לניווננו? לחיבורנו או לניתוקנו אלו מאלו? עד כמה יקצינו העבדים החדשים הללו את ההבדלים בין בעלי לחסרי האמצעים? ומה יהיה הסטטוס המשפטי של יצירי המתכת: רכוש בלבד, או משהו יותר מזה, במיוחד כאשר מראם והתנהגותם ילכו ויהפכו יותר ויותר אנושיים? האם נוכל לומר בעוד חמישים שנה דבר דומה על מחשבים שצימחו ידיים ורגליים, חושים וקול - או בקיצור,רובוטים?
האם בשנת 2064 יפטרלו רובוטים שוטרים ברחוב וידאגו לדווח לשוטרים אנושיים על פעילויות חשודות? האם ספורטאים רובוטיים יאתגרו באתלטיות ובדיוק שלהם את מיטב המקצוענים? משרתים רובוטיים ינקו לנו את הבית בעוד אנו שקועים בכורסה ורואים מגיש חדשות רובוטי מדווח על אירועי היום?
אולי הרובוטים יודעים.
