מפרס בטכניון לנובל: האיש שראה את האור
שוג'י נקאמורה, אחד מזוכי הנובל בפיזיקה על המצאת נורת ה-LED, קיבל לפני חמש שנים בחיפה את פרס הארווי למדע ולטכנולוגיה. "מנסים לזהות אנשים שתורמים באופן ייחודי", סיפר מי שהעניק לו את הפרס
ועדת פרס נובל הכריזה אתמול בצהריים (יום ג') כי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2014 יוענק לחוקרים היפנים איסאמו אקסאקי והירושי אמאנו ולחוקר האמריקני יליד יפן שוג'י נאקמורה עבור המצאת נורות ה-LED הכחול (דיודה פולטת אור). בטכניון לא היו צריכים לחפש בגוגל כדי להכיר את אחד הזוכים. בשנת ה-2009 העניק המוסד הישראלי לנאקמורה את פרס הארווי למדע ולטכנולוגיה עבור המצאת נורת ה-LED הכחול.
פרופסור משה סידי, המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, שוחח עם ynet על האיש שזכה לכבוד האקדמי הגדול ביותר. "הייתי בר מזל להעניק לו את הפרס", סיפר סידי. "הוא יפני חביב, צעיר יחסית לזוכה פרס נובל עם סיפור מעניין של המצאה. הוא גם אוהד של הטכניון. אחת ההערות שלו בעת הענקת הפרס הייתה: 'הטכניון היא אחת מאוניברסיטאות הצמרת בעולם. יש כאן הרבה אנשים בעלי חזון של היי-טק. אני חושב שהטכניון היא אוניברסיטה מדהימה'. זה היה מפגש מהנה מאוד לשני הצדדים".
פרופ' סידי הוסיף וציין כי כמו בפרסי נובל גם פרס הארווי הוענק לנאקמורה על המצאת הדיודה פולטת האור בצבעים שקודם לא היו קיימים. "הוא בעצם המציא נורה חדשה שחיסכון האנרגיה שלה הוא אדיר לעומת הנורות הקונבנציונאליות", הסביר הפרופסור מהטכניון. "על זה הוא קיבל את פרס הנובל וגם את הפרס שלנו".
על היכולת לנבא את זוכי פרס נובל, אמר סידי: "אנחנו מנסים לזהות את האנשים שמובילים בעולם עם תרומות מאוד ייחודיות כדי להעניק להם את פרס הארווי ותרומותיהם של חלק מהאנשים האלה הן כל כך ייחודיות שלאחר מכן הם זוכים גם בפרס נובל. אנחנו מקווים מאוד שהעובדה שהם מקבלים את פרס הארווי, ששוויו 75 אלף דולר, עוזרת להם אחר כך בקבלת פרס נובל".
פרופ' גדי אייזנשטיין, ראש המכון לננו טכנולוגיה בטכניון שהמליץ בזמנו על נאקמורה לקבלת פרס הארווי, התייחס להמצאתו של נאקמורה: "החשיבות הגדולה של הלדים היא בלדים לתאורה – תאורה בבתים, ברחובות, ברמזורים. לדים הם לא דבר חדש, המציאו אותם לפני הרבה שנים, אבל אף פעם לא ידעו לייצר לדים כחולים שפולטים אור בצבע כחול. כדי להגיע ללדים שפולטים בצבע כחול היה צורך לשנות את החומר מהם היו עשויים הלדים לחומר ששמו גליום נטריד.
"החומר הזה לא קיים בטבע וצריכים באופן מלאכותי לייצר אותו באיכות מספיק טובה, כך שלאחר מכן ההתקנים שמיוצרים מהחומר הזה יהיו טובים מספיק. זה קשה מאוד וחשוב מאוד, וזה בראש ובראשונה מה שהאיש הזה עשה - הצליח להביא את היכולת שהחומר הזה יאפשר התקנים באיכות טובה".
אייזנשטיין מתאר את גודל ההשפעה של המצאה זו על חיי כל החברה: "ברגע שהתאפשרו לדים כחולים, התאפשרו גם לדים לבנים, ואלה משמשים לתאורה. החשיבות גדולה משום שהם מחליפים את כל מנורות התאורה שאנחנו מכירים. יש פה חיסכון אנרגטי עצום שלא ניתן לתיאור. לפני הלדים, בערך 15%-20% מכל תצרוכת החשמל בעולם הייתה קשורה בתאורה מלאכותית בלילה וכעת צריכת האנרגיה לקבלת אותה כמות תאורה נמוכה בהרבה ויש לכך היבטים סביבתיים רבים. לדעתי אחת הסיבות העיקריות להענקת פרס הנובל היא האימפקט של ההמצאה על הצורה שאנשים חיים, כי תאורה היא עניין משמעותי".
קיבל בונוס של 180 דולר ותבע 180 מיליון דולר
עד סוף שנות ה-80 רבים סברו כי יהיה כמעט בלתי אפשרי ליצור LED כפי שפיתחו החוקרים היפנים והאמריקני בסופו של דבר. למזלו של נקמורה, אחד הזוכים, מייסד חברת "ניקיה", נובואו אוגווה, תמך בתחילה בפרויקט והעניק את המימון הראשוני, אבל תוך זמן קצר החברה הורתה לנאקמורה להפסיק את הפיתוח, וטענה כי הוא צורך יותר מדי זמן וכסף. נאקמורה המשיך לפתח את ה-LED הכחול בעצמו, וב-1993 המשימה הוכתרה בהצלחה.
נאקמורה עזב בינתיים את החברה שבה עבד וב-2001 תבע אותה על הבונוס הזעום שהעניקה לו - 180 דולר. הוא זכה בתביעה והיה אמור לקבל 180 מיליון דולר, אבל תביעת נגד הובילה לפשרה - 9 מיליון דולר, באותו זמן הבונוס הגדול ביותר שהעניקה חברה יפנית.
לפנייה לכתב/ת 
