גם באתלטיקה, זה עולם קטן מאוד

קצת לפני סיום משחקי אסיה באינצ'ון, דרום קוריאה, פנו מספר אתלטי צמרת לוועדה המארגנת והתלוננו. לפי עיתון בג'קארטה, אינדונזיה, האתלטים מחו על כך שמתוך שבע ריצות באליפות, חמישה מנצחים היו ילידי אפריקה.

העובדה שילידי אפריקה במקרה זה, כמו באירועים אחרים, עמדו על המדרגה הגבוהה בפודיום באליפות של יבשת אחרת איננה חדשה. מה כן חדש? ההיקף. האתלטים מאפריקה שהתמודדו עבור מדינות אסייתיות השאירו רק פירורים לילידים המקוריים של היבשת. בכל פעם נשברים שיאים חדשים במספר המהגרים ממדינה למדינה ו/או מספר המתאזרחים. העולם כבר אינו כפר קטן, אלא כפר גדול.

מוחמד אל גארני. נולד במרוקו, מייצג את קטאר(צילום: AFP)

ולא מדובר רק באתלטיקה, אלא במגוון ענפים אחרים, ובהם כדורגל, כאשר כמעט לכל מדינה יש את המתאזרח שלה. גם בכדורסל זה ככה. ריקי היקמן, למשל, שכיכב עד אשתקד במכבי ת"א, מופיע לצורך העניין בנבחרת גיאורגיה. אם היקמן גיאורגי, אני יפני. הכול הולך לטובת מטרת הניצחון. העיקר שהספורטאי יתן הופעה טובה ויביא כבוד למדינה, או לקבוצה שאיזרחה אותו. אפילו נבחרת הכדורסל של ישראל

התברכה במשחקיה האחרונים בדאור פישר, אקס מכבי ת"א וכיום שחקן קאזאן הרוסית, שקיבל אזרחות כחול-לבן בזכות נישואיו. יותר מזה, אלכס טיוס שנישא לישראלית וזכה לאזרחות, נענש על שלא התייצב לאימוני הנבחרת של מדינה שאותה לא הכיר עד תחילת קריירת הכדורסל שלו.

בואו נעצור כאן, ונתעכב על הסיפור המרכזי שלמענו התכנסנו. אתלטיקה. למרות שישנם הרבה ענפים נוספים הנעזרים במתאזרחים, דומה כי האתלטיקה היא אם כל המהגרים, אפילו התפצלות בני משפחה אחת למספר מדינות היא תופעה רגילה לגמרי אצל מלכת הספורט.

דאור פישר. סייע לנבחרת בזכות נישואיו(צילום: ההתאחדות הבולגרית)

ישנן מספר סיבות עיקריות להגירת אתלטים למדינות אחרות, או התאזרחות במדינות אחרות, 1. אתלטים המחפשים חיים נוחים יותר מחוץ למדינות האם שלהם. 2. מדינות שרוכשות בכסף מלא אתלטים מוכשרים כדי שבבוא הזמן יעלו את דגלן לראש התורן ויושמע המנונן באירועים המרכזיים. 3. פליטים הבורחים מאיזורים מסוכנים, כמו למשל אריתריאה, סודאן וחלק מאתיופיה. 4. נישואין עם אזרחי(ות) המדינה. הנה מספר דוגמאות לאתלטים מכל הסעיפים הללו.

החיים הנוחים

סעיף הבא לידי ביטוי בריצת 100 מ', שמנצחיה הם האנשים המהירים באזור בו הם חיים. 5 יבשות יש בעולם, וילידי ניגריה מחזיקים בשלושה שיאי יבשות. פרנסיס אוביקוולו, שהתאזרח בפורטוגל, מחזיק בשיא יבשת אירופה, 9.86 שניות. ככל שאני זוכר, קצת לפני שעבר לפורטוגל והשיג במדיה את מדלית הכסף באולימפיאדת אתונה 2004, הוא ניהל מו"מ עם מכבי ת"א, רק שלמכבי לא היה מספיק כסף עבורו. תחשבו על זה: ניגרי הוא האיש הכי מהיר באירופה. הזוי, לא?

פרנסיס אוביקוולו. אפילו מכבי ת"א ניסתה לקפוץ על המציאה(צילום: gettyimages)

אותו דבר קרה באינצ'ון, כאשר הניגרי במקורו פמי אוגונודה, שהתאזרח בקטאר בהיותו בן 18, שבר את שיא אסיה והעמידו על 9.93 שנ'. תוסיפו לכך את הניגרי-ניגרי (באמת ניגרי) אולסוי פאסובה, 9.85, המחזיק בשיא אפריקה ממש, 9.85, ותמצאו כי רק ליבשות אמריקה (אוסיין בולט, 9.58 שנ') ואוקיאניה (פטריק ג'ונסון, 9.93 שנ') יש שיאנים שאינם ניגרים במקור.

קניית אתלטים בכסף

תחום הנמצא בפריחה מתמדת. רבים מקבלים אותו בחיוב, אבל אחרים (המעטים יותר) מקבלים פריחה מהפריחה הזו. בשלב מסוים הוחלט במכבי ת"א, קולטת העולים והמתאזרחים העיקרית במדינה, להביא אתלטים צעירים מקניה כדי שיגדלו כאן וייצגו את המדינה. אפילו התקבלה רשימת מועמדים שאותה מסר מייק קוסקאי, לשעבר מאמן נבחרת קניה. בסופו של דבר, או אם לדייק נכון לעכשיו, התוכנית ירדה מהפרק. ההבדל בין מכבי ת"א לבין מדינות המפרץ המשלמות סכומים גדולים, הוא שמכבי הייתה מוכנה לשלם רק משכורות רגילות לצעירים. בקטאר, בחריין, כוויית ומדינות מפרץ אחרות, השייח'ים יכולים לקנות כמה אתלטים שמתחשק להם. אוגונודה שעבר מניגריה לקטאר ומפאר אותה, הוא דוגמא מדויקת לשיטה.

פמי אוגונודה. דוגמה מושלמת לשיטה(צילום: AFP)

לפעמים, הרצון של המתאזרחים להחזיר לשייח'ים כה גדול, עד כדי כך שהם מוכנים להתמלא בסמים ממריצים ולהסתכן. זה מה שקרה למרוקני ראשיד רמזי, שהיגר לבחריין בגיל 21, זיכה אותה במדליות זהב בריצות 800 ו-1,500 מ' באליפות העולם באוסקה 2007, ועמד בראש הפודיום באולימפיאדת בייגי'נג 2008 אחרי ניצחונו ב-1,500 מ'. רק מה, אחרי ההמנון ותרועת הנצחון, הוא נמצא בבדיקה כמי שלקח סמים והמדליה נשללה ממנו, ומבחריין.

ומה תגידו על הסיפור של אב ובנו, בילי קונצ'לה ויוסוף סעאד קאמל? קונצ'לה זכה באליפויות העולם עבור קניה ב-800 מ' ב-1987 וב-1991. בנו, גרגורי, החליף מדינה ושם, והפך לבחרייני יוסוף סעאד קאמל. ב-2009 הוא הביא לבחריין את מדלית הזהב באליפות העולם בברלין ב-1,500 מטרים. מדליות זהב לאב ובנו, בשתי מדינות ושתי יבשות. מדהים.

יוסוף סעאד קמאל. האבא התחרה עבור קניה, הבן עבור בחריין(צילום: gettyimages)

ישנם גם אתלטים הנרכשים במחירים זולים יותר בתקווה שיפתיעו. אחד מהם, המרתוניסט לאונרד מאצ'ורו, קנייתי שהתאזרח בבחריין, לא ידע על יחסי האיבה בין מדינתו החדשה לישראל. הוא פשוט חלש בגיאוגרפיה. מאצ'ורו נסע להתחרות במרתון טבריה בלי להודיע לראשי הספורט בבחריין, ניצח, וכשחזר לשם גורש בחזרה לקניה, עונש על שייצג את בחריין בתחרות בטבריה. בשנים לאחר מכן חזר למרתון טבריה כרץ קנייתי.

וישנם כמובן גם אתלטים אפריקאים אשר עוברים לאירופה. אבבה ארגאווי, אלופת העולם באולמות ב-1,500 מ' בפולין, היא האתיופית של השוודים. באליפות אירופה האחרונה בציריך זכתה מערף בהטה, האריתראית של השוודים, בזהב בריצת 5000 מ'. הרשימה הארוכה הזו חלקית בלבד בגלל קוצר היריעה.

אבבה ארגאווי. השבדית של האתיופים(צילום: גטי אימג'ס)

פליטים

באולימפיאדת בייג'ינג החליטה ארה"ב להעניק לאחד מנציגיה ב-1,500 מ', הפליט מדרפור שבסודאן לופז לומונג, את הזכות לצעוד עם דגל המשלחת. איזו מחווה. כוכבת השנה בעולם בריצת 1,500 מ' ומנצחת ליגת היהלום ואליפות אירופה היא הפליטה האתיופית שהיגרה להולנד, סיפאן חסן. אנחנו כינינו אותה להמחשה: האתיופית של ההולנדים.

נישואים

מי כמונו מכיר את הנושא. מדליית הארד באליפות אירופה ב-400 מ' הוענקה לישראל בזכות דונלד סנפורד האמריקאי, שנישא לבת קיבוץ עין שמר, דניאל דקל. האתלטית הבכירה שלנו, השיאנית בקפיצה משולשת וקפיצה למרחק, חנה מיננקו-קנייזבה, היא אוקראינית שנישאה לאתלט אנטולי מיננקו. ובקרוב אמורה לקבל אזרחות ישראלית גם אלופת אוקראינה בהטלת כידון, מרגריטה דורוז'ון, שהתחתנה עם המאמן אלכס בוגוסלבסקי מפנימיית נעורים. מה הפלא שבאליפות אירופה בציריך עודד ישראלי אחד את נבחרת השליחות של אוקראינה ב-400X4 מ' (מדליית כסף) וכשנשאל מדוע, ענה: "תוך כמה שנים הן בטח תהיינה רצות בנבחרת ישראל"... צחוק-צחוק, אבל זה יכול להיות רציני.

דניאל דקל ודונלד סנפורד. סיפור האהבה שהביא לנו מדליה(צילום: ראובן שוורץ)

גם בעולם אפשר למצוא כוכבים שהחליפו אזרחות אחרי נישואים. ווילסון קיפקטר הקנייתי, שיאן העולם לשעבר ב-800 מ', נישא לדנית וייצג את דנמרק. ברנרד לאגאט, סגן אלוף אולימפי ב-5,000 מטרים שעבר מקניה לארה"ב, וקופצת המשולשת ימילי אלדמה, שנולדה קובנית, הפכה לסודנית ונישאה לבריטי כדי לייצג את המדינה השלישית שלה.

ואיך נגדיר את גאון הטקטיקה והדאבליסט מהאולימפיאדה האחרונה ואליפות העולם ב-5,000 ו-10,000 מ', הבריטי מו פראח? סתם מהגר שעבר בילדותו מסומליה לבריטניה. או את מרלין אוטי שהייתה ג'מייקנית מצטיינת בספרינט ובבגרותה המאוחרת הפכה סלובנית.

הנה לכם, תמונה של כפר גלובאלי אחד קטן-גדול. וזה עוד יימשך ויעורר עניין.