בלי תירוצים: אל תוותרו על הזוגיות שלכם

לא לוותר על הגחלת. אין ביניכם סקס. כבר כמה שבועות. או חודשים. אולי יותר מזה. ונדמה שהתרגלתם. וזה בסדר. ואתם חיים בהכחשה. ובהדחקה. ובהשלמה. כי ככה זה בחיים. ואלה החיים. ואין מה לעשות.

 עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

ומה עם הרעב? והכמיהה? והחוסר? והכאב העמום? איך אתם מסוגלים? למה אתם מוותרים לעצמכם? על עצמכם?

רק אל תמציאו תירוצים והסברים ותשלימו עם זה ותעשו הנחות לעצמכם שאצל כולם זה ככה, ועם הזמן האהבה משתנה, והתשוקה שוקעת, והיצרים כבר לא מה שהיו פעם, כי זה "טבעי", וזה בסדר, ומקובל, עכשיו אתם "חברים", או "הורים", או רק "בני זוג".

ואם אין לכם חשק, או מצב רוח, זה "בגלל הילדים", או מפני ש"קשה בעבודה", או כי הגוף בוגד, ויש בעיות של גיל העמידה, או משבר גיל ה-40, מה עוד תגידו לעצמכם שלא אמרתם?

מהכתבות הקודמות בסדרה:

זה אפשרי: כך תצליחו השנה בכל מה שתרצו

סוד הביטחון העצמי: כך תמצאו עבודה חדשה

עד כמה אתה משחק אותה כדי להיות "גבר אמיתי"?

הפיל הלבן באמצע החדר

למי בדיוק אתם מוכרים את הסיפור המשומש הזה? לעצמכם? לה? לו? לי? טוב לכם ככה? אתם מאושרים? אתם באמת יכולים בלי זה? ואם כולם סובלים, אז גם לכם מגיע לסבול? ולמה אתם לא מדברים זה עם זו? זה ייפתר מעצמו? או התרגלתם? רק אל תספרו לי שהתרגלתם. אני לא קונה את זה. גם אתם לא.

אבל כל זה נראה עכשיו רחוק כל כך. נדמה שוויתרתם על הסיכוי. הסיכוי לאינטימיות. ואתם מסתפקים, במקרה הטוב, בסטוץ פה, או מאהב שם. או רק בוהים בסרטים רומנטיים. או מתמכרים בסתר לפורנו. מפרקים ומרסקים ומפוררים את מה שנותר מהאהבה שלכם.

במקום לאזור אומץ ולהביט במראה, ואחר כך בעיניים שלו, ושלך. ולדבר. למה שלא תדברו על זה? מה כבר יקרה? מה הפחד? תעשו לעצמכם אמבטיה עם נרות. או תקחו בקבוק יין וצמד כוסות לים. ומותר לכם גם חדר בבית מלון. או צימר. ותתחילו לדבר על זה. תפתחו הכל. כולל הכל.

על בגידת הגוף. העייפות. האכזבה. גם על הפנטזיות. הכי כמוסות. הכי נועזות. אתם אנשים בוגרים, מותר לכם לפנטז. מותר לכם לחשוק. גם אם זה לא יקרה. רק תהיו נאמנים לעצמכם. תהיו פשוט אתם. כי הדבר הכי גרוע שקורה למי שחי בלי סקס, בלי מגע, בלי חיבוק, בלי נשיקה, בלי ליטוף, בלי כל מה שבא אחרי, הוא שאין לו את עצמו.

ומה שאין לכם, גם אתה וגם את, זה את עצמכם. ברחתם ממי שאתם. מהיצר. מהתשוקה. מהתאווה. מהחיים. וסקס, אם שכחתם, זה החיים. כולם מדברים על אהבה, כותבים על אהבה, שרים על אהבה, אבל סקס חשוב לא פחות ובעיניי אפילו יותר, כי הוא זה שמחבר ביניכם פיזית.

הוא זה שמאפשר לכם להעמיק את הקשר. לגלות את עצמכם ואת מי שאתכם. להעניק ולקבל. לוותר ולקחת. להיות חשופים, בלי בושה, ובלי עכבות, ובלי חינוך מהבית. פשוט להיות אתם. מי שאתם. ויש בזה חופש. המון חופש. אז למה אתם כלואים?

השנה הבאה יכולה להיות השנה של החופש. של השחרור. אם תדברו על זה. אל תחכו למחר, כי המחר לא יגיע. תתחילו כבר הלילה. הלילה הזה. פשוט תזכרו שמגיע לכם, בעולם הזה, בחיים האלה, להתענג, להתלהב, לשמוח, לגעת, להרגיש, לאהוב.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת