לא הכול זול: מחאת הדיור של ברלין
מילקי אמנם כדאי לקנות בבירת גרמניה, אבל מחירי השכירות זינקו ב-43% מ-2009. התושבים זועמים: "בונים לעשירים". מנהיג מחאת המילקי בראיון לעיתון גרמני: נפנה למרקל ונבקש שתעניק 25 אלף ויזות עבודה לישראלים
מחאת המילקי החליפה לאחרונה את מחאת הדיור, אבל מסתבר שמחאת דיור דווקא משתוללת כעת. ובאופן מפתיע, זה קורה דווקא בברלין, העיר שעומדת במרכז המחאה החדשה לגבי יוקר המחיה בישראל. בכתבה בסוכנות הידיעות בלומברג מתואר המתח ההולך וגואה בין תושבי ברלין הוותיקים לבין אלו החדשים הנוהרים אליה, ומצוין כי בחמש השנים האחרונות מחירי השכירות בעיר זינקו ב-43%.
באותן חמש שנים עברו לברלין 50 אלף איש. אמנם בשנים הללו חל גידול גדול גם בהתחלות הבנייה - מספר אישורי הבנייה שניתן אשתקד היה הגבוה ביותר מאז 1999 - אבל חלק גדול מאותה בנייה הוא לעשירים. דיור בר השגה, בדיוק כפי שדורשים בארץ, אינו בנמצא גם שם.
בקיץ האחרון עימותי הדיור הגיעו לשיא. מפגינים רעולי פנים שרפו פחי אשפה בשכונת קרויצברג, ניפצו חלונות וריססו גרפיטי על בניין משרדים חדש. כשהשוטרים הגיעו, הושלכו לעברם אבנים. אותה שכונה, שהייתה מאוכלסת בעבר במהגרים מטורקיה ובאמנים הפכה ליעד פופולרי עבור הבאים לעיר. השכירות בשכונה זו טיפסה ב-64% בשלוש השנים האחרונות. בהשוואה, השכירות בגרמניה כולה עלתה באותה תקופה בשבעה אחוזים בלבד.
"אנחנו לא נגד שינוי, אנחנו נגד שינוי על חשבון העניים", אמר לבלומברג דטלף קרטשמן, אמן שמסייע לשוכרים להתמודד עם העלאות השכירות התכופות ועם סכנת הפינוי. "שוק הנדל"ן בברלין התפתחת במידה רבה על חשבונם של אלו שאין להם", הוא אומר, בדברים שמזכירים מאוד את דברי אנשי מחאת הדיור בישראל.
85% מתושבי ברלין עם שוכרים, לעומת 54% בגרמניה כולה. וכמו בישראל, גם בגרמניה השכר עלה מעט מאוד בשנים האחרונות, לעומת הזינוק במחירי השכירות. ועדיין, הכלכלה בברלין צומחת ללא הפסקה, ותושבים רבים - גם מישראל - נושאים אליה עיניים. לפי ההערכות, לא פחות מ-250 אלף איש חדשים יהיו ברלינאים עד 2030.
"נתניהו מדבר על איראן, לא על יוקר המחיה"
בינתיים, התראיין ל"שפיגל" הגרמני מי שכינה עצמו "מנהיג מחאת המילקי". הצעיר בן ה-25, שפתח את עמוד הפייסבוק "עולים לברלין", אמר לעיתון כי הוא מעדיף להישאר אנונימי. "אני רוצה שהפוקוס יהיה הנושא, ולא אני", אמר בראיון מברלין והראה את הדרכון הישראלי שלו. "אני אוהב את המדינה שלי. אני עושה את זה עבור ישראל. אני לא אנטי-ציוני. הדור שלי סובל מפוליטיקאים שבמשך 20 השנה האחרונות הפכו את החיים בישראל לקשים יותר".
לדבריו, "חיכינו במשך שלוש שנים שהפוליטיקאים שלנו יעשו משהו, אבל שום דבר לא השתנה. ראש הממשלה שלנו בנימן נתניהו מדבר תמיד על האיום מאיראן ועל הטילים, אבל הוא אף פעם לא מדבר על יוקר המחיה. בשלב זה אני לא רואה עתיד עבורי בישראל. ההורים שלי עבדו כל חייהם, ועדיין הם לא יכולים לקנות דירה. סבתות לא מדליקות חימום בחורף כי החשמל כל כך יקר".
מנהיג המחאה הנוכחית אמר כי הוא מתכוון לפנות לקנצלרית אנגלה מרקל. "אני רוצה לבקש ממנה שתעניק 25 אלף ויזות עבוד לישראלים", אמר ומסביר למה דווקא גרמניה צריכה להיות הבחירה של הישראלים. "גרמניה כיום היא לא מדינה אנטישמית. יש חברות אמיתית בין ישראלים צעירים לבין גרמנים צעירים שחונכו בצל הרייך השלישי".
לפי ה"שפיגל", כיום חיים בברלין כ-25 אלף ישראלים. "עבורי, תל אביב וברלין הן כמו ערים תאומות", אומר - ולמרות עמוד הפייסבוק שהוביל הסביר כי אין בכוונתו להישאר כל חייו בבירת גרמניה. בראיון אמר כי הוא מתכוון להישאר כמה שנים בברלין, ואז לחזור לתל אביב. "אני יודע איפה הבית שלי", הבהיר.
לפנייה לכתב/ת 
