הלוואי שנישאר עם דפיקות הלב / טור
במשחק מהסוג שהיה לנבחרת ישראל בקפריסין, אין צורך בשום בשורה חדשה מלבד הניצחון. למרות שהכתובת הייתה על הקיר, למרות מחצית שנייה נוראית, למרות חילופים מעצבנים, מהערב הזה צריך לקחת את שלוש הנקודות ואת שני-שליש הכוס המלאה. בתקווה שדפיקות הלב שגוטמן דיבר עליהן לא יהפכו לשברון לב נוסף
"אם לא היו דפיקות לב אז לא היינו נבחרת ישראל ". המשפט של אלי גוטמן הוא משפט מהסוג שאנשי כדורגל מרשים לעצמם לומר רק אחרי ניצחון, לא משנה מול מי ובכמה.
נבחרת ישראל בקפריסין:
- ניצחה 1:2 במוקדמות היורו
- חאת'ם עבד אל חמיד התעלף - והתאושש בביה"ח
- דרוש שיפור, זה לא יספיק בהמשך / טור
דפיקות לב יכולות להיות עסק לא בריא, בטח כשמסתכלים על ההיסטוריה הפרטית של נבחרת ישראל ברגעי מתח כאלה, ובטח כשהפעם, אחרי מחצית ראשונה כזו, הן היו יכולות להיחסך מאיתנו בקלות. אבל עדיף דפיקות לב מאשר כאב לב. זה האחרון, הכאב, אולי עוד יגיע בהמשך הקמפיין, אבל כל עוד אנחנו נשארים עם הדפיקות המצב בסדר גמור.
| מקום | נבחרת | משחקים | ניצחון | תיקו | הפסד | שערים | הפרש | נקודות |
| 1. | וויילס | 8 | 5 | 3 | 0 | 2-9 | 7 | 18 |
| 2. | בלגיה | 8 | 5 | 2 | 1 | 3-17 | 14 | 17 |
| 3. | ישראל | 8 | 4 | 1 | 3 | 9-14 | 5 | 13 |
| 4. | בוסניה | 8 | 3 | 2 | 3 | 10-12 | 2 | 11 |
| 5. | קפריסיו | 8 | 3 | 0 | 5 | 13-12 | 1- | 9 |
| 6. | אנדורה | 8 | 0 | 0 | 8 | 30-3 | 27- | 0 |
לכן, למרות מחצית שנייה מזעזעת, אל תקדימו את שברון הלב והדרמה השלילית מסביבו. סיכוי לא רע, לצערנו, שיהיה לכך זמן בחודשים אחרים. במשחק כזה, כמו ניצחון הנבחרת בקפריסין, אין צורך בשום בשורה חדשה, כפי שיש הנוהגים לומר.
במשחק כזה, בעצם בכל משחק מוקדמות בינלאומי, צריך ניצחון ולא שום דבר אחר. בטורניר כזה, עשרה משחקים בסך הכל, כשמתוכם שניים מול יריבה שכולם מנצחים, ניצחון הוא הדבר החשוב היחיד. הניצחון הוא הבשורה.
למרות כמות לא קטנה של אותן בעיות מעצבנות מוכרות, על הספסל ועל המגרש, במחצית השנייה, הניצחון הזה הושג. הוא הושג למרות הכתובת שהיתה על הקיר דקות ארוכות ולכן בבוקר שאחרי כדאי לקחת ממנו, בנוסף לשלוש הנקודות, את שני-שליש הכוס המלאה.
הנבחרת לא ספגה למרות שלקפריסין היתה קרן בדקה האחרונה – וכולנו יודעים לאן זה יכול להוביל, אופיר מרציאנו הוא סוף סוף שוער שבאמת הביא נקודות מאני-טיים בנבחרת, הניצחון הושג למרות משחק איום ונורא של הכוכב הגדול ביותר ערן זהבי והיתרון נשמר למרות איבוד העשתונות הידוע.
הכתובת על הקיר היתה ענקית, אבל ישראל יצאה מזה בשלום. אין כאן כוונה לומר שלנבחרת ישראל יש סיכוי מצוין לעלות ליורו או שהניצחון מסמן שיפור חיובי עצום בכדורגל הישראלי. זה משחק אחד וככה צריך לתפוס אותו כרגע, לשני הצדדים.
מצד אחד הוא לא אומר הרבה לקראת העתיד, אבל מצד שני אפשר לומר שהניצחון קבע שזה היה ערב טוב לכדורגל הישראלי. ככה זה צריך להיות בטורנירים האלה – התוצאה קובעת את ההישג. את היכולת, לכאן או לכאן, שוכחים עד המשחק הבא.
הרכב הנבחרת, למרות טעות קשה של אייל משומר ומשחק רע של שרן ייני ועומרי בן-הרוש, היה בסדר גמור. ההצבה של טל בן-חיים ממכבי תל אביב ממש על קו שמאל, מול מריוס סטיליאנו האומלל, הכריעה את המחצית הראשונה ואת המשחק.
זו היתה אחת המחציות הטובות ביותר של שחקן בנבחרת ישראל בשנים האחרונות. גם טב"ח השני, הבלם, היה מצוין ובנוסף להגנה טובה מסר לזהבי כדור ארוך אחד נפלא שהיה צריך להסתיים בשער.
ואז הגיעה ההפסקה. הרבה דוגמאות לפגיעות המנטלית של הכדורגל הישראלי ניתנו עם השנים ואחת הטובות ביותר היא מבחן המחצית של הנבחרת. כשישראל יורדת להפסקה ביתרון משהו משתנה אצלה. לא פשוט לשים את האצבע, שיכולה לנוע משחצנות ועד ללחץ. לא ברור.
חוץ ממשחקים מול מדורגות אחרונות כמו לוקסמבורג ומלטה, נבחרת ישראל של שלוש השנים האחרונות הצליחה לרדת להפסקה ביתרון בשלושה משחקים – צפון אירלנד ופורטוגל בבית, קרואטיה בחוץ. בכל המקרים היא לא ניצחה בסיום.
פעולות מטופשות, כמו ניסיונות הבעיטה שראינו מליאור רפאלוב במקום למשוך זמן עם הכדור, הן הגורם המרכזי לכך. והנה, הפעם לפחות לא הגיע שיברון הלב של הרגע האחרון. חייבים לקחת מהמשחק הזה את החיובי, כבר אמרנו.
בן-חיים, שהיה כל כך מבריק במחצית הראשונה, כמעט לא נגע בכדור בשנייה. השחקנים שלא מסרו לו אשמים, אבל גם גוטמן היה חייב לחדד את ההוראה הזו. גם החילופים הראשונים של המאמן עוררו שאלות.
למה, מבין כל שחקני ההתקפה על הספסל, להכניס דווקא את איתי שכטר? למה להוציא את בן-חיים בדקות שישראל חיה על מתפרצות? למה לא להוציא את זהבי, שדייק בבעיטה אחת מתוך שמונה למסגרת? מותר להתעצבן מהדברים האלה, אבל שוב, בסופו של דבר זה משחק שחיייבים לקחת ממנו קודם כל את התוצאה.
גם את התוצאה של וויילס ובוסניה, 0:0, ניקח איתנו. זו התוצאה הטובה ביותר לישראל. אחרי שגם הפסידה בבית לקפריסין בוסניה בצרות ומחרתיים היא מארחת את בלגיה החזקה. המשחק בין ישראל לבוסניה בעוד חודש ב"סמי עופר" הולך להיות משחק ענק. אנחנו צריכים לקוות שגם אחריו לא יגיע כאב הלב. הלוואי, באמת הלוואי, ונישאר עם הדפיקות.
אוהבים כדורגל? עקבו אחרי הטוויטר של אורי קופר והצטרפו לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי"
צפו: השופט שלף צהוב וספג אגרוף בתגובה
צפו: תגרת ענק במשחק כדורסל בפיליפינים
לפנייה לכתב/ת 
