"אתיופי המחמד" של צה"ל
צה"ל שהיה אמור לייצר כור היתוך בין "השחור החדש ללבן הישן", הפנה עורף לצעירי הקהילה. מסע מלא יוהרה באתיופיה החליף התמודדות אמיתית
עבור רבים מצעירי הקהילה האתיופית בישראל השירות הצבאי הוא כרטיס כניסה ללב החברה הישראלית. חלפו כבר שלושה עשורים מאז תחילת גלי העלייה הגדולים. שלושה עשורים מצפים בני הקהילה לאותו שינוי מיוחל - וזה בושש מלהגיע. השירות הצבאי נתפש בקרב בני העדה כסוג של קרש הצלה, הזדמנות אחרונה, מועד ג' לחיים אזרחיים נורמליים. ללא שירות צבאי עתידם בארץ לוט בערפל.
עוד בערוץ הדעות של ynet
זה לא המילקי, טמבל / מארגן מחאת ברלין
דחיתם אותי כי התאהבתי בצרפתייה / טל ניר
רבים מצעירי הקהילה שהתגברו על רף "אתיופי המחמד" במקומות העבודה הלא-מסורתיים ליוצאי אתיופיה, הגיעו בזכות ולא בחסד, וזאת לאחר שירות צבאי קרבי כקצינים בסיירות, או שמילאו תפקיד משמעותי במהלך שירותם הצבאי. המציאות מוכיחה כי בני הקהילה נדרשים ונתבעים לעבוד קשה שבעתיים בארץ של קומבינטורים, מוטת העדפת קשרים על פני כישורים, שמקרבת את הדומים לה ומרחיקה ורומסת את כל מי שנתפש כשונה. רבים מבני הקהילה רוצים לתת היום את המקסימום על מנת שבעתיד יוכלו לפרנס את בני משפחתם בכבוד, אבל קומדיה עצובה של טעויות בין צה"ל לדור הצעיר, רובו תוצרת הארץ, מאיימת לגדוע את אותו רצון עז שיש לבני הקהילה.
דווקא צה"ל הגדול, זה שהיה אמור לייצר את כור ההיתוך המיוחל בין "השחור החדש ללבן הישן", הפנה עורף לצעירי הקהילה וזרם עם השוליים בקרבם למקומות של ניצול הדדי והסתגרות בגטאות במדים. עולה חשש בלבי שיבוא יום ויקימו יחידה על טהרת אתיופים. הרי טירונות אתיופית כבר יש. פקודה מיוחדת יש גם יש - כזו שמחריגה: חייל ממוצא אתיופי אינו יכול לשרת כאתיופי יחיד בבסיס מחשש לבדידותו. כאילו צה"ל בא ואומר - אתיופי לא יכול להיות חבר של אדם לבן, רק של אתיופי. מוזר ומבזה כאחד.
חדשות לבקרים מתפרסמים נתונים עגומים על צעירי הקהילה בצה"ל, שיעור גבוה של כלואים בגין עריקות. לטענת צה"ל, זה נובע מקשיים כלכליים של החיילים. "הארץ" פרסם לאחרונה כי אחד מכל שישה חיילים (16.5%) באוכלוסייה הכללית נושר משירותו הצבאי, ואילו בקרב יוצאי אתיופיה הנתון עומד על אחד מכל ארבעה חיילים (25%). בנוסף, בשנת 2013 נכלאו 9.1% מהחיילים ממוצא אתיופי, לעומת כמעט 11% ב-2012.
אכן, קיימת בעיה כלכלית קשה בבית של רבים מהחיילים הללו, אבל הטענה כי החיילים בורחים ונפקדים מצה"ל על מנת לסייע להוריהם כלכלית היא לרוב שקר שמעליב בעיקר את הוריהם של אותם עריקים. בצה"ל טועים טעות קשה בהערכת המצב בכל הקשור לעריקות של צעירי הקהילה. הערכת המצב נובעת מתפישה פטרונית גסה, ובעיקר נובעת מניצול ציני ולעיתים מרושע מצד החיילים של אותה פטרונות.
צה"ל עומד חסר אונים מול כמה עריקים שמסווים את עריקותם, ומתחבאים מאחורי קשיים כלכליים וחבלי קליטה שאיתם מתמודדים הוריהם כבר שלושה עשורים. הנה כמה נקודות למחשבה: יותר מ-90% מהמתגייסים ממוצא אתיופי נולדו בארץ. כן, הם צברים שאינם שונים בהתנהגותם מצבר אחר. הם ישראלים שאינם מדגישים מוצאם. סתם ישראלים. עם זאת, הילדים האלה מגיעים לצה"ל עם מודעות עצומה לחולשתו של צה"ל כלפיהם, ומנצלים את הפטרונות המוגזמת של צה"ל כלפיהם כדי לברוח ולספר סיפורים קורעי לב על ריקנות כלכלית בבית שגורמת להם לטענתם, לנדודי שינה באוהלים של צה"ל. צה"ל מתקשה להתמודד עם הטענות ומאזין ליועצי אחיתופל שמדקלמים ססמאות מערביות.
רק לאחרונה יצאו 50 קצינים ונגדים לשבוע ימים באתיופיה לצורך לימוד והעשרה כחלק מהתמודדות הצבא עם קשיי ההסתגלות של בני העדה בשירות. המסע הזה מלא יוהרה ומראה עד כמה צה"ל וקציניו באכ"א פועלים ממניעים שטחיים כלפי חיילים ממוצא אתיופי. הם אף מזיקים לעתידם של בני הקהילה בישראל. מדוע, אם כן צה"ל לא יערוך מסעות גם להרי האטלס על מנת לבדוק את הקשיים שאתם מתמודד חייל ממוצא מרוקאי? או להרי סיביר על מנת לבדוק את הקשיים שאתם מתמודד חייל ממוצא רוסי?
שלושה עשורים חלפו מאז אותם מבצעי עלייה. אם נצליח להתייחס לאותם חיילים כחיילים ולא כאל עולים ממוצא אתיופי, זה יועיל לחברה ולאותם חיילים כאחד. אחרת, מעגל השונות ימשיך לקנן לעד אצל כל צעיר וצעירה אתיופים. הפתרון היחיד, לעניות דעתי, הוא מפגש בין צעירי הקהילה שהצליחו להתגבר על אותו מחסום חברתי לבין אותם צעירים שלא רואים במציאות חייהם דוגמה אישית או מישהו לרוץ איתו. הם משתוקקים לשמוע אדם שהיו רוצים להידמות לו, כי חייהם נסובים לרוב סביב אותו מעגל של כישלון תמידי או חוסר אונים משווע.
המשך גיוס של צעירים מבני הקהילה לצה"ל הוא חובה מוסרית וערכית של המדינה ולמרות הקשים הנוכחיים - רוב צעירי הקהילה שמים על צה"ל את כל יהבם לעתידם.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
