"בעולם מעריכים את יציבות הבנקים בישראל"

"גם השנה שמענו כאן מחמאות והערכות חיוביות בקשר לביצועים ולפוטנציאל של המשק הישראלי בתקופה הקרובה". כך אמרו יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי ומנכ"ל הבנק, ציון קינן, המשתתפים בוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית הנערכת השבוע בוושינגטון.

"בצמרת הכלכלית העולמית מודעים להצלחות וליכולות של מגזר ההיי-טק בישראל, וכן להשלכות החיוביות מתחילת ניצול תגליות הגז, שהופכות את ישראל למדינה עצמאית מבחינה אנרגטית ובעתיד אף ליצואנית אנרגיה", אמרו.

מימין: ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים; בראיין מונהיים, יו"ר ומנכ"ל בנק אוף אמריקה; יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, בדיוני קרן המטבע

"כבשנים קודמות, נפגשנו במהלך הוועידה עם נציגי בנקי השקעות בינלאומיים", אמרו קינן וסרוסי. "שמחנו לשמוע מהם התעניינות באפשרות של השקעות בישראל. יחד עם זאת, בני שיחנו הדגישו את חשיבות המאמצים להבטחת יציבות כלכלית, פיננסית וביטחונית, ריסון תקציבי ויצירת סביבה תומכת עסקים. מאמצים אלה הם שהובילו לחוסן היחסי שגילה המשק הישראלי בשנות המשבר הגלובלי, שהוא נכס רב ערך שעליו יש לשמור".

במהלך הוועידה ובמקביל לה נערך בוושינגטון טקס ובו הוענק לבנק הפועלים התואר "הבנק הטוב ביותר בישראל" מטעם המגזין Global Finance. זו השנה השלישית ברציפות שהמגזין מעניק את התואר הזה לבנק הפועלים, במסגרת בחירת המגזין בבנקים הטובים ביותר ב-29 מדינות מפותחות ברחבי העולם, לאחר בחינה מקיפה שכללה שורה של התייעצויות עם אנליסטים ועם בכירים במערכות הבנקאות והפיננסים ואנליסטים. לראשונה השנה נלקחו בחשבון גם תוצאות סקר שערך Global Finance בקרב קוראיו, הנמנים על צמרת הכלכלה העולמית.

היו"ר והמנכ"ל הודו למגזין על הבחירה, ואמרו כי הזכייה בתואר "בנק השנה בישראל", זו השנה השלישית ברציפות, היא עדות נוספת להכרה הבינלאומית במצוינות ובהישגים המרשימים של הבנק. "בנק הפועלים ממשיך ליישם אסטרטגיה המתבססת על מחויבות להוביל בשירותי בנקאות מקצועיים, מתקדמים וחדשניים, וזכייתנו בתואר מעידה על כך שגם בעולם מכירים בנו כבנק המוביל בישראל", אמרו סרוסי וקינן.

הכלכלה העולמית ממשיכה להתאושש 

"ההתרשמות שלנו מפגישותינו היא שהכלכלה הגלובלית ממשיכה בתהליך ההתאוששות מהמשבר של 2007-2008, ולמרות מגמת ההחמרה בסיכונים הגיאו-פוליטיים ברוב אזורי העולם, יש לצפות לכך ששיעור הצמיחה העולמי בשנה הקרובה יואץ מעט ויגיע לקצת יותר מ-3.5%. יחד עם זאת, יש הסכמה כמעט כללית על כך שבשנים הקרובות אין לצפות לחזרה לשיעורי הצמיחה הגבוהים ששררו בשנים שקדמו למשבר. הנקודה החשובה שעלתה כאן היא שהמדינות המפותחות מתקשות לייצר 'מומנטום של צמיחה', אנו כישראלים רואים חשיבות רבה בהבנת הסיבות מאחורי תופעה זו", אמרו קינן וסרוסי.

"תהליך ההתאוששות אינו אחיד על פני מדינות. בקרב המשקים המפותחים, בולטות לחיוב מדינות כגון ארה"ב, אנגליה, ואוסטרליה, בהן חזויה צמיחה של כ-3% בשנה הבאה. לעומתן, הצמיחה בגוש האירו ממשיכה לאכזב, ושיעור הצמיחה הצפוי בגוש זה ב-2015 הוא מתחת ל- 1.5%. התחזית לגבי יפאן דומה. תמונת חוסר האחידות קיימת גם במשקים המתעוררים: אסיה עדיין מובילה את הצמיחה העולמית, עם תחזית צמיחה של יותר מ-6% לשנה הקרובה, בהובלת סין והודו. לעומת זאת, באמריקה הלטינית ובמזרח אירופה, התחזית היא לשיעור צמיחה ממוצע של בין 2% ל-2.5%".

סרוסי וקינן מסרו, כי נושא מרכזי בוועידת קרן המטבע היה מדיניות הבנקים המרכזיים המובילים בעולם בנוגע לתהליך ה'נורמליזציה' של שערי הריבית, הנמצאים עדיין בשפל היסטורי וברמות ריאליות של אפס או אף שליליות. "יש הסכמה מלאה על כך שהמצב הנוכחי של הרחבות מוניטריות גדולות, תוך שמירה על ריביות נומינליות כמעט אפסיות, לא יכול וגם לא צריך להימשך בטווח הארוך, אלא מנגד קיים חשש כי פתיחה בתהליך של העלאת הריבית עלול לפגוע בתהליך ההתאוששות של הפעילות הכלכלית. עם זאת, המשך המדיניות הקיימת עלול להגביר את הסיכונים בשווקים הפיננסיים ואף לעודד, חלילה, יצירה של 'בועות' חדשות.

"הערכתנו היא שתהליך העלאת הריבית יתחיל בארה"ב ובאנגליה לפני שיגיע לגוש האירו, והבנקים המרכזיים יבטיחו שיהיה מדוד והדרגתי, כך שעל רקע תופעת 'דשדוש הצמיחה' שהוזכר לעיל, רמות הריבית יישארו נמוכות באופן אבסולוטי גם לאחר שיתחיל תהליך העלאתן".

האתגר: חיזוק היציבות המערכתית ושמירה על חוסן המערכת הבנקאית 

קינן וסרוסי אמרו כי "המערכת הגלובלית הפיננסית עוברת היום מספר שינויים עמוקים כאשר האתגר הגדול הוא מצד אחד חיזוק היציבות המערכתית ומצד שני שמירה על חוסנה הפיננסי של המערכת הבנקאית. בתחומי הבנקאות ניכר המשך ההתקדמות, יחסית לנקודת השפל במשבר האחרון, כולל שיפור במערכות הפיקוח והרגולציה. הבנקים פועלים להגדלת ההון שלהם בהתאם להנחיות באזל 3, ובמקרים מסוימים הדבר בא לידי ביטוי בהקטנת נכסי הסיכון. עם זאת, באותן מדינות אירופיות שנפגעו קשה מהמשבר, ענף הבנקאות עדיין חשוף לחובות בעייתיים, ותהליך הניקוי של המאזנים מנכסים 'רעילים' טרם הסתיים".

עוד ציינו סרוסי וקינן, כי קובעי המדיניות הכלכלית מפנים כיום תשומת לב הולכת וגוברת לתופעת הצמיחה המהירה של הסקטור החוץ-בנקאי, או מה שקרוי 'בנקאות הצללים' (shadow banking). עיקר הדגש הוא על היעדר רגולציה עדכנית ואפקטיבית שתקטין את הסיכונים הכלל- משקיים שעלולים להתממש במקרה שיתפתח משבר בתחום הזה. כידוע, גם בישראל קיימים פערים ניכרים בין הפיקוח והרגולציה ההדוקים על מערכת הבנקים לבין הפיקוח וההסדרה של הגופים החוץ בנקאיים, ופער זה אינו רצוי ברמה הכלל-משקית".

"מכל המפגשים עם גורמים עסקיים בינלאומיים בוואשינגטון יצאנו מחוזקים לגבי האסטרטגיה שלנו בבנק הפועלים לשנים הקרובות, המדגישה בראש ובראשונה דאגה לציבור הלקוחות, וניצול הזדמנויות עסקיות תוך שמירה על היציבות והזהירות.

פגישות עם מנהלי בנקים מובילים חזקו אותנו כי המובילות הטכנולוגית של בנק הפועלים היא הדרך הנכונה להמשך המובילות העסקית שלנו בעולם המושפע עמוקות משינויים טכנולוגיים. חדשנות ונטילת יוזמה הן המילים שחוזרות ועולות בהרבה מן השיחות שלנו עם מנהיגי התעשייה הבנקאית בעולם".