תובע נדחה: הניתוח לא פגע בפוריות ובחיי מין

מטופל טען שניתוח בקע שעבר בבית החולים "הלל יפה" גרם להתנוונות אחד מאשכיו ופגע באיכות חייו. בית המשפט בנצרת קבע שעדותו לא אמינה

עו"ד יניב יוניקפורסם: 13.10.14 , 17:32

בית משפט השלום בנצרת דחה לאחרונה מטופל ב"הלל יפה" שהאשים את בית החולים ברשלנות שהביאה להתנוונות של אחד מאשכיו בעקבות ניתוח בקע מפשעתי. השופטת עירית הוד קבעה שהתובע אינו אמין, בין השאר על רקע העובדה שטען שהפוריות שלו נפגעה אף שהתברר שמאז הצליח להביא ילד לעולם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

את התביעה הגישו המטופל באשתו ב-2008 - כשבע שנים אחרי הניתוח. הם טענו שהגבר נותר עם נכות של 20% ונגרמו לו נזקים כגון ירידה בתפקוד המיני, פגיעה בפריון, הפסדי שכר וירידה באיכות חייהם של בני הזוג, שכבר לא מקיימים יחסים בתדירות גבוהה כמו קודם.

טיימינג

איחר בהגשת תביעה – והפסיד 3.7 מיליון שקל

עו"ד אריק ארביב

עובד שבשנות ה-80 נחשף לחומרים מסוכנים פיתח לאורך השנים שורה של מחלות. כשתבע פיצוי הסביר לו השופט כמה עלתה לו ההתיישנות

איחר בהגשת תביעה – והפסיד 3.7 מיליון שקל

התובע טען שנשלח לעבור ניתוח מבלי שהוסבר לו שיש אלטרנטיבות אחרות. לדבריו לא הוסברו לו כל הסיכונים, ובפרט האפשרות שייגרם לאשך נזק בלתי הפיך. הוא הוסיף שלו ידע על הסיכון המשמעותי הזה היה מסרב לעבור את הניתוח. עוד הלין התובע על מומחיות המנתח, שלדבריו היה רופא צעיר וחסר ניסיון.

בית החולים הכחיש את המיוחס לו וטען כי התובע טופל בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת. לגרסתו, הצוות הרפואי פעל בזהירות ובאחריות, והסיכונים במלואם הוסברו לתובע, אשר חתם על טופס הסכמה מפורט.

לגבי הרופא המנתח נטען כי מדובר במומחה בעל ניסיון של 14 שנים, כולל כ-500 ניתוחי בקע. בית החולים אישר את הנזק שנגרם לאשך של התובע אך טען שזהו סיכון ידוע, שלא ניתן היה למנוע. במקביל הכחיש בית החולים שהתנוונות אשך גורמת לפגיעה בפוריות או באונות.

סיכון ידוע מראש

השופטת הוד קיבלה את עדות המומחה מטעם בית המשפט, שאישר כי התנוונות אשך היא סיכון ידוע בניתוחי בקע, שלא תמיד ניתן למנוע. לדבריו, התהליך הניתוחי התנהל כראוי ואין כל רמז על רשלנות או פעילות שגויה מצד הצוות הרפואי.

בפסק הדין צוין כי עדות התובע לגבי ההסברים שקיבל בנוגע לסיכונים לא הייתה מהימנה וסתרה את עצמה ואת האמור בכתב התביעה. היא קיבלה את עדות המנתח, שלפיה בשנת 2001 היה מקובל לשלוח כל אדם עם בקע מפשעתי לניתוח.

התובע לא הצליח לסתור את טופס ההסכמה שעליו הוא חתום, ולהוכיח שמשמעויות הניתוח לא הובהרו לו. מדובר בטופס מפורט, שמצוין בו במפורש שעלול להיגרם נזק לאשך. השופטת הוד פסקה שהנזק לאשך נגרם ללא קשר לטיב העבודה של הרופאים או למומחיות המנתח וניסיונו, וכדברי המומחה הוא היה עלול לקרות "גם למוחות המבריקים ביותר".

לבסוף נקבע שגם אם התובע היה מצליח להוכיח רשלנות, התביעה הייתה נדחית בחלקה כי הזוג לא הוכיח את נזק נפשי או פגיעה בהשתכרות. כמו כן, התובע כלל לא הוכיח שנגרמה לו ירידה בתפקוד המיני: אין כל תיעוד על טיפול רפואי או תלונות שלו בנושא, והעובדה שנולד לו ילד לאחר הניתוח גם שומטת את הטענה לבעיות פריון.

התובעים חויבו לשלם לבית החולים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.