תקציב, מסתננים, חקירת הדלפה ורמטכ"ל חדש: אחרי החגים כבר כאן - ההכרעות מחכות
אחרי החגים כבר כאן ולמדינת ישראל יהיה מעט מאוד זמן להתאושש מהחודש שעבר עליה. בשנה החדשה יתמודדו הממשלה, הכנסת, בתי המשפט, המשטרה והמערכת הכלכלית עם כל הבעיות שלא מצאו פתרון בתשע"ד. הרשימה בפנים
חודש שלם של חגים, שבתונים, תפילות, חופשות וסוכות שבר לא רק את השגרה של מיליוני ישראלים כבודדים, אלא גם את רצף ההתרחשויות של מדינה שלמה על כל המערכות המרכיבות אותה: הממשלה, הכנסת, המשפט, הכלכלה, הרווחה והביטחון. המונח המשומש "אחרי החגים" נכון במקרה זה באותה מידה, ומיד ביום ראשון יחזרו כל אלה למציאות האפורה וייאלצו לשוב ולטפל בכל מה שניסו להדחיק או לדחות. תקציב המדינה, בחירת הרמטכ"ל הבא, האיומים הביטחוניים ושלל החקירות המשטרתיות שמעסיקות את הישראליות ביום-יום.
אלה הסוגיות שיחזרו לסדר היום בשבועות הקרובים:
הרמטכ"ל הבא
מיד אחרי שמחת תורה צפוי שר הביטחון משה (בוגי) יעלון להמריא לשבוע עבודה בארצות הברית, ועם שובו יחל במרתון מפגשים לקראת ההכרעה על זהות הרמטכ"ל הבא של צה"ל, שיחליף את רב-אלוף בני גנץ בפברואר הקרוב. ההכרעה צפויה ליפול במחצית השנייה של נובמבר. תחילה ייוועץ יעלון עם שרי ביטחון ורמטכ"לים לשעבר, לצד אלופים בדימוס. לאחר מכן הוא יזמן לראיונות בלשכתו את המועמדים: הסגן המכהן אלוף גדי אייזנקוט (הנחשב כרגע למועמד המוביל), אלוף פיקוד צפון יאיר גולן, וסגן הרמטכ"ל הקודם אלוף יאיר נווה. אם לא יהיו הפתעות, יהיה אייזנקוט הרמטכ"ל הבא. בראיון ל-ynet ערב החג, אמר יעלון כי אייזנקוט מועמד ראוי לתפקיד.
לאחר שיקבל את ההכרעה, יעביר אותה שר הביטחון לאישור הממשלה. וזה לא המינוי היחיד שישפיע על פני צה"ל בשנים הקרובות. המשימה הראשונה של יעלון והרמטכ"ל הנבחר תהיה לקבוע מי יהיה סגן הרמטכ"ל, אם אכן אייזנקוט ימונה. המועמדים לתפקיד, בהם גולן ואלוף פיקוד דרום סמי תורג'מן, עשויים להתמודד על הרמטכ"לות בסיבוב הבא.
סאגת תקציב הביטחון
הסאגה סביב תקציב הביטחון לא הגיעה לסיומה עם "החלטת המחטף" שקיבלו ראש הממשלה ושר האוצר בערב ראש השנה לתת למערכת הביטחון תוספת של 8-7 מיליארד שקל בעקבות צוק איתן ולהעמיד את תקציב הביטחון ל-2015 על 57 מיליארד שקל. לאחר שבלשכת יעלון כינו את המהלך "ישראבלוף" הגיעו ראיונות החגים עם הרמטכ"ל, בהם הראיון ל-ynet, שבו הודיע רא"ל גנץ באופן הכי ישיר שיש: התקציב שנקבע לא ישאיר את צה"ל מוכן ומצויד מספיק.
המתיחות בגבול הצפון בשבועות האחרונים, שעלולה בקלות להוביל להסלמה עם חיזבאללה, מחזקת את ההערכה שברגע האחרון, לפני האישור הסופי של התקציב בכנסת, יגדל התקציב (שיש לזכור, רק כמחציתו מיועד לצה"ל גרידא, והיתר לפנסיות, שיקום, משפחות שכולות וכו'). אגב, ניסיון העבר מוכיח שגם האישור בכנסת אפשר להגדיל את תקציב הביטחון. בנושא הזה דבר כבר לא יפתיע.
הכרעה נוספת שתיפול אחרי החגים ויכולה להשפיע על תקציב הביטחון היא פעילותה של ועדת לוקר לבחינה מחדש של מבנה תקציב מערכת הביטחון, צרכיה והוצאותיה.
נתניהו והפלסטינים
למעט כמה רעשי רקע, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא צופה לעצמו כאב ראש מיוחד בתחום המדיני בחודשים הקרובים. הקריאות החוזרות ונשנות של ג'ון קרי ובאן קי מון לחזור לשולחן המשא ומתן המדיני לא צפויות להכניס אותו ללחץ מיותר או לקרב אותו להגיע להכרעות בתחום הזה. למעשה, נתניהו יכול להיכנס למשא ומתן מחודש כי שותפיו ב"יש עתיד" ובתנועה רואים בנושא המדיני תנאי להישארות בקואליציה, אך הסיכוי שהדבר יוביל למהלך שיחייב פינוי התנחלויות או נסיגות בשטח – הוא אפסי.
במקביל, ראש הממשלה פועל לנטרל את כאב הראש האמיתי – המגרש הפוליטי בישראל בכלל ובליכוד בפרט. את החודשים הקרובים הוא יקדיש לביצור מעמדו ולהכרעה לגבי זהות שר הפנים הבא (קרב קשה בין בכיריו, בהם יריב לוין וחיים כץ).
חשוב מכך, בסוף החודש אמור להתכנס מרכז הליכוד, וההערכה היא שנתניהו ינסה לקדם את ההחלטה לקיים פריימריז על ראשות הליכוד כבר בחודשים הקרובים, תזמון נוח מאחר שאיש מבכירי המפלגה לא מעוניין עדיין להתמודד על ראשותה.
בחירות?
אחרי פרישת שר הפנים גדעון סער, פועל ראש הממשלה נתניהו להקדמת הפריימריז לראשות הליכוד. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכעת, משפרש סער, לא צפוי אף מתמודד בעל משקל (סער סיים פעמיים במקום הראשון בפריימריז בליכוד) לקרוא תיגר על נתניהו. במסגרת ניסיונו להשתלט על הליכוד שאחרי סער, כורת בימים אלה נתניהו ברית עם השר ישראל כץ, במסגרתה - כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות" - ימונו מקורבים של השניים לג'ובים יוקרתיים במנגנון המפלגה, דבר שגורר ביקורת רבה בליכוד - שם טוענים כי "כץ מחזיר את המפלגה לימי עסקנות שרצינו לשכוח". כך או כך, לאחר ש"יכבוש" נתניהו את ראשות הליכוד, הוא עשוי לנסות ולהקדים את הבחירות הכלליות, במידה ויריביו בשאר המפלגות לא יהיו ערוכים לכך.
הדלפת המלחמה
אחד מתפוחי האדמה הלוהטים ביותר הנמצאים כעת על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה הוא ההדלפה שבוצעה מהקבינט במהלך מבצע "צוק איתן". מי שמוביל את הדרישה לחקור את מקור ההדלפה הוא ח"כ איתן כבל, שידוע כאיש ציבור עם שיניים. במהלך המלחמה, פורסם בערוץ 2 כי מצגת שהוצגה לשרי הקבינט הסבירה שפעולה לכיבוש הרצועה הייתה מובילה לפי הערכת צה"ל למאות הרוגים. לטענת כבל, המצגת הודלפה ככל הנראה על מנת לסכל אפשרות לפעולה צבאית נרחבת. לדבריו, "אסור שכתוצאה מרום מעמדם יהנו בכירי המדינה מיחס מועדף במישור הפלילי, ועל אחת כמה וכמה נכון הדבר בעניינים שנוגעים לביטחון המדינה". כבל דורש מויינשטיין לחקור את מקור ההדלפה, אבל עד כה היועץ המשפטי לממשלה לא הכריע בנושא. אם לא יעשה זאת בהקדם, עשוי הדבר להגיע לפתחו של בג"צ.
איראן, דאעש וחמאס
השקט היחסי בתחום המדיני והיעדר יריבות אמיתית מבית משאירות לנתניהו זמן רב יותר לעסוק בנושא האהוב עליו: ביטחון, סייבר, דאעש וכמובן – איראן.
תקציב 2015 כאמור עוד לא עבר בכנסת, אולם ההערכה במערכת הפוליטית היא שעל רקע האיומים המתרבים במזרח התיכון תשוב מערכת הביטחון בעוד חודשים אחדים אל הממשלה ותדרוש מיליארדים נוספים. נתניהו, שלא מוותר על שום הזדמנות לחדד את עמדתו בעניין האיראני, יצטרך לתמרן שוב כדי לספק את דרישות מערכת הביטחון.
האם יידרש נתניהו כבר בעתיד הקרוב לעסוק בהכרעות הנוגעות לגרעין האיראני? שאלה מורכבת. המו"מ בין טהרן למעצמות עודנו מתקיים, וכל זמן שהוא נמשך ארה"ב תמנע פעולה. עם זאת, ראש הממשלה עדיין סבור שהמגעים לא מובילים להקטנת יכולותיה הגרעיניות של איראן, אלא להפך. בחודשים הקרובים, כשיתברר לאן הולכים היחסים בין ארה"ב לאיראן, יתבהרו התמונה והאופציות העומדות – או שאינן עומדות – בפני ישראל.
מה שמשאיר את ישראל לפקוח שבע עיניים על ארגוני הטרור המקיפים אותה מכל כיוון. העובדה שהמערב כולו עסוק בדאעש, שבינתיים רחוק פיזית מהגבולות בצפון, נשארת המעורבות של ישראל חשאית בלבד.
אבל חמאס הוא סיפור אחר. נתניהו יצטרך לקבל החלטות בעתיד הלא רחוק, בעיקר על רקע שיחות קהיר שמתנהלות בעצלתיים. הסוגיה הרגישה ביותר בשלב זה היא המשא ומתן העתידי על החזרת הגופות של שני הלוחמים אורון שאול והדר גולדין. אף שבמהלך צוק איתן הבהירו שרים בקבינט שישראל לא מתכוונת לשחרר אסירים פלסטיניים תמורת גופות, חמאס מאותת שזהו הכיוון שבו הוא רוצה לצעוד.
ארגונים ישראליים המתנגדים לשחרור מחבלים כבר החלו בקמפיינים, ובימים אלה, שבהם מציינים שלוש שנים לעסקת שליט, הקרקע פורייה לחזק את דעת הקהל בעניין. עם זאת, בסופו של דבר, מי שיקבל את ההכרעה יהיו ראש הממשלה ושריו.
ידידתנו הגדולה?
סוגיה דרמטית נוספת שנמצאת על שולחנו של נתניהו עוסקת ביחסים עם ארה"ב ובהידרדרות הדרמטית ביחסים עם מדינות מערב אירופה. ישראל נמצאת כיום במצב בעייתי – תדמיתית ודיפלומטית – ובמשרד החוץ כבר הודו לאחרונה כי היכולת להסביר באירופה את התנהלותה של ישראל בשטחים לא קיימת. דעת הקהל באירופה הופכת אנטי-ישראלית יותר ויותר, מה שאולי לא מדאיג את נתניהו ברמה האישית, אך החשש מפני פגיעה כלכלית בהחלט טורד את מנוחתו.
מדינות אירופה עדיין לא מובילות מדיניות של חרם רשמי נגד ישראל, אולם הקולות הקוראים לפגוע בה כלכלית מתרבים מיום ליום. נתניהו יצטרך לקבל הכרעות בסוגיה הזו, בעיקר על רקע העובדה שישראל מאבדת נקודות בכל פעם שמתפרסמת הודעה על בנייה נוספת בשטחים או באזורים המעוררים מחלוקת במערב.
תקציב, מע"מ 0 וגל חקיקה
מושב החורף בכנסת צפוי להיות סוער ומתוח בשל המחלוקות הקשות בין השותפות בקואליציה. גולת הכותרת צפויה להיות סוגיית תקציב המדינה 2015, שתעלה לאישור בנובמבר, ואמורה להגיע להכרעה רק בתום דיונים מרתוניים שיימשכו ימים ויכללו את ההתקוטטויות המוכרות בין שרי הממשלה ואת ההתנגדויות הצפויות של האופוזיציה.
בנוסף מחכה לכנסת גם מערכה נוספת סביב חוק "מע"מ 0" השנוי במחלוקת, שאותו מוביל שר האוצר יאיר לפיד והזוכה לתגובות צוננות מצד השותפים בממשלה. אישור החוק אמור היה להינתן כבר במושב הקודם, אך בשל ביקורת קשה ועלותו נדחתה ההכרעה למושב החורף. לפיד ואנשיו טוענים שהוא מהווה חלק מתוכנית כוללת להוזלת הדיור, אולם מתנגדי החוק מתעקשים שהוא ייצור אפקט הפוך ויעלה את מחירי הדירות.
במקביל עומדים על הפרק שורה ארוכה של חוקים בנושאי דת ומדינה: סוגיית הנישואים האזרחיים, שינוי מבנה המשפחה והענקת זכויות שוות לקהילת הלהט"ב, חוק הפונדקאות שיאפשר לבני אותו מין הליך פשוט יותר להבאת ילד, וחוק הגיור, שנועד לחולל רפורמה מקיפה בשירותי הגיור ולהפוך את ההליך לנגיש יותר.
מדובר בגל חקיקה המעורר מתיחות קשה בקואליציה ואף עשוי ליצור לא מעט משברים, בעיקר עם חברי הבית היהודי, המתנגדים לרפורמות עמוקות ללא תיאום מלא איתם.
משפטי אולמרט
שתי הכרעות משמעותיות הנוגעות לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט צפויות להתקבל בבתי המשפט בירושלים: הראשונה בפרשת טלנסקי, שהוחזרה לאחרונה על ידי העליון לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובמסגרתה צפויה לעלות ולהעיד אשת סודו וראש לשכתו לשעבר – שולה זקן.
במסגרת זו יוגשו לבית המשפט הקלטות השיחות בין השניים, שאותן העבירה זקן לרשויות, ושלגרסת הפרקליטות מוכיחות שאולמרט עשה שימוש פרטי לפחות בחלק ממאות אלפי הדולרים שהחזיק אצל ידידו, עו"ד אורי מסר. זאת שעה שבסיבוב הקודם זיכה אותו המחוזי על בסיס ההנחה שייתכן שהשימוש בכספים אלה היה פוליטי.
לצד כך צפויה ההכרעה בערעורו של אולמרט ושל יתר מורשעי פרשת הולילנד, שבגינה נידון ראש הממשלה לשעבר לשש שנות מאסר, לאחר שנקבע שקיבל שוחד מעד המדינה המנוח שמואל דכנר. בית המשפט העליון קבע כי המורשעים לא ייכלאו עד להכרעה בערעור.
רבנים על דוכן הנאשמים
בית המשפט המחוזי בבירה צפוי להכריע השנה בעניינו של הראשון לציון לשעבר, הרב אליהו בקשי דורון, שהואשם לפני כשנתיים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות. הוא נשפט על חלקו בפרשת "תיק הרבנים", שבמסגרתה הונפקו תעודות הסמכה כוזבות לרבנות במטרה לאפשר לאנשי שירות הביטחון לקבל תוספות שכר.
גם הרב הראשי לשעבר יונה מצגר יעמוד במוקד המשפטי: הפרקליטות כבר קיבלה החלטה להגיש נגדו אישום בכפוף לשימוע בגין עבירות שונות, בהן שוחד. על פי החשד קיבל הרב מצגר מיליוני שקלים בניגוד לחוק במסגרת תפקידו.
שאלת פואד
גם בפני היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין וצוותו יעמדו השנה כמה הכרעות גורליות. הוא יתבקש בעניינו של ח"כ בנימין בן אליעזר, החשוד בקבלת מיליונים שלא כדין מכמה אנשי עסקים בתמורה לקידום עסקיהם. העניין הופך מורכב לנוכח מצבו הרפואי הסבוך של פואד, שאמור לעבור בקרוב השתלת כליה. על רקע זה וההבנה שהחשדות מתהדקים סביבו, פנו פרקליטיו ליועמ"ש וביקשו שייפגש עמם על מנת להגיע להסכמות. הפגישה צפויה להתקיים בקרוב.
פרשת הרפז
היועמ"ש וינשטיין צפוי להכריע גם בפרשת הרפז, על רקע המלצת המשטרה בנושא. החשדות נגד הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי, עוזרו ארז וינר, הפרקליט הצבאי הראשי לשעבר אביחי מנדבליט, דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו וגבי סיבוני מבוססים על רקע ההפצה והעיסוק במסמך המזויף, ובעיקר על רקע מלחמת הלשכות מול שר הביטחון דאז אהוד ברק.
וינשטיין לא אהב את העיסוק בפרשה מלכתחילה, והאמין שמדובר בעיקר במלחמת הכפשות שאינן מגיעות לכדי פלילים, אולם כעת יהיה עליו לצלול לממצאים החדשים ולהכריע.
חקירת המסמכים של ברק
עוד אחת מההחלטות שיצטרך בקרוב ראש אגף החקירות, ניצב מני יצחקי, לקבל היא האם להורות למשטרה לפתוח בחקירה כנגד אנשיו של מי שהיה שר הביטחון אהוד ברק והאלוף לשעבר יואב גלנט. ביאח"ה העבירו למחלקת ביטחון מידע של הצבא, מסמכים שנמצאו בידי משרד הפרסום מקאן אריקסון במסגרת תביעת דיבה שניהל נגדם בעבר דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו.
אחת הטענות הייתה שמסמכים אלה הוחזקו על ידי אנשי ברק וכי מדובר במסמכים מסווגים שאסור היו לאזרחים להחזיק. מלבד אנשי מקאן אריקסון שהחזיקו במסמכים, במשטרה הכינו רשימה נוספת של נחקרים פוטנציאלים שקשורים הפעם ללשכתו של שר הביטחון לשעבר ברק.
כעת לאחר סיום פרשת הרפז לא נותר למשטרה הרבה בפרשה זו, מלבד ספיח זה. על פניו נראה כי במשטרה נוטים לבצע בדיקה כיצד הגיעו המסמכים ולא מן הנמנע שמצעד הנחקרים יתחדש בקרוב.
גורל הפסיכומטרי
מיד לאחר החגים יפורסם המתווה החדש של הבחינה הפסיכומטרית, שעליו הודיע שר החינוך שי פירון בינואר האחרון. באותו מעמד הוא הסביר שבמסגרת הרפורמה יוכלו תלמידים להתקבל לאוניברסיטאות על סמך תעודת בגרות בלבד. כרגע לא ברור מתי יצא הדבר לפועל, באילו מקצועות בדיוק תינתן האפשרות הזו, ומה יהיה הממוצע שעמו יוכלו התלמידים להיכנס לאקדמיה מבלי לגשת לבחינה הקשה והמסורבלת. התשובות לכל השאלות הללו אמורות להינתן בשבועות הקרובים.
צפוף בכיתות
דבר נוסף שעליו יצטרך השר פירון לתת את הדעת הוא נושא הצפיפות בכיתות. "מחאת הסרדינים" החלה על ידי הורים מודאגים מחולון שהבינו שילדיהם ילמדו השנה בכיתות צפופות יותר, וסחפה אחריה הורים רבים ברחבי הארץ. בינתיים ניתן רק מענה נקודתי לכיתות הבעייתיות, אבל שר החינוך הבטיח "תוכנית לאומית" בעניין שתוצג עד סוף דצמבר.
שנת הכרעה במשק החשמל
אחרי התקציב, האתגר הכלכלי העיקרי שעמו תצטרך הממשלה להתמודד בשנה הקרובה הוא עתידו של משק החשמל הישראלי.
2014 הייתה אמורה להיות שנת הכרעה שבה מגיעה הממשלה – אחרי ניסיונות רבים וכושלים – להסכמה עם עובדי חברת החשמל בנוגע לפירוקה לחברות בת ופתיחת משק החשמל לתחרות. אבל לאחר חודשים של משא ומתן כשלו עובדי החברה ונציגי האוצר בניסיון להגיע אל עמק השווה, והתהליך כולו הסתיים בהצעה חד-צדדית ו"סופית" שהעביר מנהל רשות החברות, אורי יוגב, שמאז לא נענתה על ידי עובדי החברה.
בינתיים התפטר מנכ"ל החברה אלי גליקמן, ומועצת המנהלים שלה הורתה להנהלה להכין את תוכנית העבודה ל-2015 תחת ההנחה שהמגעים כשלו ואין רפורמה.
לחברת החשמל חובות של יותר מ-70 מיליארד שקל המאיימים על יציבותה ומחייבים התערבות של האוצר. בנוסף, החל מ-1 בינואר 2015 מעמדה החוקי לא ברור, שכן חוק משק החשמל מאפשר הארכה של רישיון הפעילות שלה עד לאותו מועד ולא מעבר לכך. משתי הבחינות הללו, ממשלת ישראל חייבת להכריע בנוגע לגורל החברה עוד בתחילת השנה, ולא, תיפגע יכולתה של המדינה לספק חשמל באופן סדיר לאזרחיה.
שאלת המסתננים
החלטת בג"ץ לפסול את התיקון לחוק המסתננים מחייבת מדיניות חדשה כלפי כ-47 אלף איש השוהים בישראל במעמד לא ברור. הרכב של תשעה שופטים קבע שלא ניתן יהיה לכלוא ללא משפט או להעבירם ל"מתקן שהייה", מאחר שמדובר במהלך לא חוקתי הסותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
שר הפנים גדעון סער הכריז שיביא לכנסת עוד החודש תזכיר חוק שיאפשר את המשך הפעלתו של מתקן חולות וכליאה של מסתננים חדשים, ואמנם זכה לגיבוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הפתרון עדיין רחוק. בתקופה הקרובה יצטרך שר הפנים – יהיה מי שיהיה – לגבש חקיקה שתעמוד במבחן בג"ץ ותנסח מדיניות יעילה להתמודדות עם התופעה.
לאור מספרם המצומצם של מסתננים חדשים בשנתיים האחרונות, תידרש החקיקה החדשה בעיקר לקבוע אם ניתן להעביר עשרות אלפים, השוהים כעת במרכזי הערים, למתקן חולות ללא משפט וללא הגבלת זמן.
המלחמה בעוני
ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, שהקים שר הרווחה מאיר כהן, הגישה ביוני האחרון שורה של המלצות בעלות כוללת של 7.8 מיליארד שקל לשנה למשך חמש שנים, אבל לאחרונה הודיעו השר כהן ואלאלוף שהממשלה תתקצב את יישום המסקנות רק בכ-1.7 מיליארד שקל.
שר הרווחה אמנם הגדיר זאת "הישג אדיר", אבל פעילים חברתיים ובכירים בשירותי הרווחה התעקשו שמדובר למעשה בקבורה של דו"ח הוועדה, ושסוגיות קריטיות נשארו ללא תקצוב, בין השאר הדיור הציבורי, העלאת שכר הדירה לזכאים והעלאת קצבת הבטחת הכנסה. "המהלך הזה הוא לא סוף פסוק אלא רק תחילת מהלך ארוך טווח, ואף אחד לא משלה את עצמו. אנחנו נחפש תקציבים נוספים", הבטיח היו"ר אלאלוף.
בין שמאמינים לכהן שמדובר בהישג ובין שמאמצים את גישת מבקריו, ברור שרצינותה של הממשלה תיבחן ביכולת להביא תקציבים נוספים לקיום ההמלצות.
לפנייה לכתב/ת 
