העסקה לפי שעה: הניצול הפך לדרך חיים. דעה

"איזו ברירה יש לי? אחרי 8 שעות של שמירה בבית הספר אני הולך לאבטח בסופר מרקט עוד כמה שעות. מה אפשר לעשות? המשכורת לא מספיקה. ועוד אחרי קיץ שבו בית הספר היה סגור ולא עבדתי, מגיעים החגים ואני זקוק לכסף." את המשפט הזה אמר לי אלכס, עובד שמירה בגיל העמידה, שהגיע לישראל עם מקצוע, אך מצא את עצמו עד מהרה מועסק בעבודה שבה הוא לא חפץ כלל. עד סוף ימיו יעבוד כנראה אלכס באבטחה, בשתי עבודות, בשכר שעתי מצחיק.

• לכתבות נוספות בערוץ קריירה
  

מקרה זה אינו עניין אישי או בעיה נקודתית. כמחצית העובדים במשק, 45% ליתר דיוק, מועסקים על בסיס שעתי. אלכס אינו היחיד שניצב בפני הדילמה המתעוררת לרוב סביב חופשים וחגים ומטרידה את מנוחתם של העובדים השעתיים: עובד שעתי מקבל את שכרו לפי שעת עבודה וכשמקום העבודה סגור, המשכורת מצטמצמת.

כך, בעוד עובדים רבים בישראל מצפים בשקיקה לחופשות שמבשרים חגי תשרי וכבר מתכננים טיול משפחתי או סתם להירגע בבית, הלחצים והחששות רק מתגברים אצל העובדים השעתיים, שיודעים כי החופשים הרבים בחודש אוקטובר הקרוב טומנים בחובם קיצוץ אכזרי של כ-30% במשכורתם.

דנים עובדים לשכר נמוך

המצדדים בצמצום תופעת ההעסקה השעתית, צריכים להתמודד פעמים רבות עם משפטים בגנון: "אני לא מבין מה לא בסדר עם זה שעובד שלא מועסק לא יקבל משכורת. למה לשלם לעובד על חופש אם הוא לא עבד? זה לא כלכלי למעסיק".

ואכן, חסידי התשלום לפי שעה, חושבים שאין פסול בכך שמורה המועסקת בבית ספר בשכר שעתי - לרוב בצורת העסקה לא ישירה כעובדת קבלן - תשבור את הראש מאיפה להביא את הכסף בזמן החופש הגדול. נו, ברור. הרי למה לשלם לה אם בית הספר סגור?

כאן טמונה הבעיה. התפיסה לפיה עובד יקבל משכורת רק על עבודתו, שעה בשעה, דנה עובדים רבים לשכר נמוך. את חלקם הגדול היא מעמידה בפני דילמות והכרעות מורכבות.

כך למשל, מה יעשו למשל אחות בית הספר, המנקה או השומר העומד בפתחו - שמועסקים על ידי חברת קבלן -  בזמן שבית הספר נסגר בחופשים? האם הם יעבדו שעות נוספות בעבודה אחרת בערבים כדי לסגור מראש את הבור הכספי העתיד להיווצר? ואיך זה ישפיע על איכות עבודתם העיקרית?

ומה יהיה על המתכנת העובד בחוזה אישי ובשכר שעתי במשרד הממשלתי בחופשת הפסח? האם ילך לשטוף כלים, לעבוד ב"שחור" או לעשות בייביסטר? ואולי הוא ייכנע לתכתיב הזה וישלים עם אובדן ההכנסה הכבד?

גם מקצועות "מכובדים" נפגעים

ההעסקה השעתית היא הסדר שנוסד לפני שנים רבות במטרה לתת מענה לפרויקטים קצרים ותחומים בזמן. אך בישראל כמו בישראל, הזמני הופך לקבוע, והניצול הופך לדרך חיים.

מי שחושב כי זו בעיה המאפיינת רק אוכלוסיות מוחלשות במקצועות לא אטרקטיביים - יגלה במהרה כי טעות בידו. מכיוון שמדובר בכמחצית מהעובדים במשק, היום כבר ברור שנפגעים מתופעה זו גם עובדים במקצועות "מכובדים", כאלו שבעבר הלא רחוק הייתה בהם יוקרה אפילו. הכוונה היא למרצים באוניברסיטה, אחיות ורופאים, אנשי מחשבים, מורים ומורות, גננות וסייעות.