רבנות י-ם: הוארכה תעודת הרב של המועמד המוביל
משוכה אחת מאחוריו: בישיבת חירום האריכה מועצת הרבנות הראשית את תוקף ההסמכה לרבנות של הרב אריה שטרן. שבעה מתוך שישה-עשר חברי המועצה פסלו עצמם מהדיון בשל ניגודי אינטרסים
חצי עננה הוסרה: מועצת הרבנות הראשית לישראל החליטה אתמול (א') להאריך את תוקף תעודת ההסמכה לרבנות שניתנה בשנת 2009 לרב אריה שטרן - כיום המועמד המוביל לתפקיד הרב האשכנזי של ירושלים, לקראת הבחירות שייערכו בשבוע הבא. בכך צלח שטרן אחת משתי המשוכות העיקריות בדרך לניצחון, ועתה עליו להגן על כשרות התעודה עצמה, שניתנה לו ללא בחינות בכתב, כמקובל.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
מיוחד: בואו להיות אושפיזין בסוכה של ynet
אריה שטרן בן ה-69, רב קהילת "הר חורב" בירושלים וראש מכון "הלכה ברורה", הוכשר לראשונה לכהן כרב עיר רק לפני חמש שנים. היה זה לאחר שמועצת רבנים הכריזה עליו כמועמד הבלעדי של הציונות הדתית לרבנות העיר – צעד שזירז אותו להצטייד בתעודת הסמכה רשמית לאחר עשרות שנים של כהונה בפועל.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- בשירות האויב: חמאס מפיץ איורי חרדים נגד צה"ל
- יהודי גיברלטר: הגויים מעריצים, הישראלים מסתייגים
- צפו: רבבות בברכת כהנים בכותל
אלא שכפי שנחשף ב-ynet, כושר הרבנות שברשותו מתבסס על בחינה בעל-פה שערכו לו שלושה רבנים, וזאת מבלי שנמצא על ידי הרבנים הראשיים "גדול בתורה", כנדרש. המשמעות: התעודה ניתנה לו לכאורה בחוסר סמכות מצד הרבנות, שמצד אחד פטרה אותו מבחינות סדירות בכתב, ומצד שני לא הכירה בו כראוי להקלה זו.
ושוב העסק הסתבך
בעקבות הפרסום הזמינה ועדת הבחירות חוות דעת משפטית ביחס לכשרות אותה הסמכה, בטרם תחליט האם לקבל את מועמדותו של
הרב שטרן. בתשובתו בחר היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, להעניק פרשנות מקלה בעניין כשרות התעודה וקבע כי יש צורך רק בהארכת התוקף שלה. בהתאם לכך הורה למועצת הרבנות לבצע זאת לאלתר בישיבה חפוזה שלא מן המניין או במשאל טלפוני.
אף שמדובר בדרך כלל בהליך שגרתי, הנעשה באופן כמעט-אוטומטי (למעט מקרים שבהם רבנים סרחו ונמצאו לא ראויים עוד לתואר זה) - העסק הסתבך: מתנגדיו של שטרן התאמצו מאוד להפיל את מועמדותו, או לחילופין לעכב כמה שיותר את הדיון בנושא, במטרה להביא לדחיית מועד הבחירות עד אשר יגיע הרב לגיל 70 (בחודש נובמבר) שבו כבר אינו רשאי להתמודד
לא פחות משבעה מתוך שישה-עשר חברי המועצה פסלו עצמם מכל טיפול בנושא בגלל ניגוד עניינים: הרב הראשי דוד לאו ורב העיר ת"א ישראל מאיר לאו - אחיו ואביו של המועמד הרב משה חיים לאו; הרב הראשי יצחק יוסף ורב העיר חולון אברהם יוסף – גיסיו של המועמד הרב מרדכי טולדאנו; וכן הרבנים יעקב שפירא, יהודה דרעי ושמואל אליהו, המתמודדים בעצמם בבחירות.
בתחילה פסל את עצמו מהדיון בבקשה אף היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, עו"ד הראל גולדברג, בגלל השפעה שהייתה עשויה להיות להחלטה על קרוב משפחתו ששקל להתמודד גם הוא לתפקיד הרב של ירושלים. משנחתמה רשימת המועמדים בלעדיו, חזר גולדברג לתמונה, וביום שישי החל לערוך סבב טלפוני בנושא – עד שאחד הרבנים טען שאין להסתפק בהצבעה בשיטה זו, ודרש את כינוס המועצה.
יצטרך להגן על החלטתו בבג"ץ?
לקראת הישיבה שהתקיימה בצהריים הבהיר היועץ גולדברג לרבנים, כי עליהם לנמק החלטה שלהם שלא להאריך את הסמכת הרב שטרן לכהונת רב עיר, אם תהיה כזו, והזהיר אותם כי במקרה כזה מועצת הרבנות חשופה לתביעת נזיקין מצד המועמד, שהוטעה על ידה לחשוב במשך שנים כי התעודה שבידו ניתנה לו כדין והיא כשרה.
רק שישה חברי מועצה הטריחו עצמם לדיון בעניין, והכריעו פה-אחד כי ההסמכה תוארך. אחד הנעדרים מהישיבה היה הרב יצחק רלב"ג, חותנו של הרב הראשי דוד לאו. תומכיו של שטרן טענו לניגוד עניינים ודרשו כי הצבעתו תיפסל בגלל הקרבה המשפחתית הדחוקה למועמד משה חיים לאו, ויותר מכך - בשל הפעילות הפוליטית המאומצת של רעייתו הדסה לטובתו. לבסוף, כאמור, הרב רלב"ג כלל לא השתתף בדיון.
צירוף חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עם החלטת מועצת הרבנות הראשית, צפוי להביא לאישור מועמדותו של
הרב שטרן מחר בוועדת הבחירות, ומתנגדיו כבר שוקלים עתירה לבג"ץ נגד כשרות התעודה המקורית. במקרה כזה יידרש עו"ד קמיניץ להגן בבית המשפט על פרשנותו המקלה בעניין זה.
כעת, אם תוכשר סופית התמודדות שטרן וכן יידחו ארבע העתירות שהוגשו נגד קיום הבחירות, והן יתקיימו במועדן - הרי שנסללה הדרך לבחירה כמעט ודאית שלו לתפקיד הרב האשכנזי של ירושלים, ושל הרב הראשי לשעבר, שלמה עמאר לספרדי, שכן הרכב הגוף הבוחר מעניק רוב מובהק לשר לשירותי דת נפתלי בנט ולראש העירייה ניר ברקת, התומכים בשניהם.
המועמד היחידי המאיים על אותה ברית הוא רב העיר צפת, שמואל אליהו, המקווה לגרוף חלק מקולות הציונות הדתית באסיפה הבוחרת - על חשבון הרב עמאר החרדי. בנוסף, נהנה אליהו גם מתמיכה שקטה הן של אנשי ש"ס, המסוכסכים עם עמאר ומבקשים לטרפד את בחירתו, והן של "יהדות התורה", הפועלת לבחירת הרב מצפת לצד הרב לאו, ולבלימת ברית שטרן ועמאר.