טעים לבקר במוסך

כבר שנים שמכוניות גורמות לי להיות רעב, או יותר נכון - רעב יותר. רק המחשבה על מוסך גורמות לבלוטות הטעם שלי לעבוד שעות נוספות כי בינינו - אין כמו האוכל שבמסעדות שממוקמות ליד מוסכים: השקשוקה שם איכשהו תמיד הכי חריפה, לביבות הירק העיראקיות מצוינות ואפילו שניצל עם חומוס וסלט כרוב אדום בצבע הזרחני משהו ובתוספת מלח לימון בפיתה מצליחים להעביר לי את הזמן מעולה.

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

• טבעוניות נהנות יותר גם בקנדה: מונטריאול על המזלג
• לחמים עם דברים טובים: 3 מתכונים
• קאפקייק לייט: מיני עוגת שוקו
  

במרוצת השנים מצאתי לי מסעדה חביבה כמעט ליד כל מוסך שביקר בו הרכב שלי, עד כדי כך שחלק מחבריי אפילו טוענים שאני בוחר את סוג הרכב והמוסך לפי המסעדות שבסביבה. בדיוק כמונו, גם הזמנים השתנו. המוסכים הפכו למרכזי שירות מעוצבים שמזכירים מפעלי הייטק, את הקפה השחור בכוסות המוכתמים החליפו מכונות אספרסו משוכללות ואפילו הסביבה שלהם הפכה ברוב המקרים לרובע מסחר עתידני (ע"ע בני ברק, הרצליה פיתוח, יד אליהו ורמת החייל).

השבוע מצאתי את עצמי מחפש רכב לבני הדור הצעיר שבביתנו. אחרי ביקור באולמות תצוגה והחלטה שלהם שלא להחליט – נאלצנו להסתפק בנשנוש בסביבה. בכל זאת ראינו הרבה מכוניות וכבר התחלתי להיות רעב מאד. בטוח יש כאן מסעדות של פועלים, אמרתי לעצמי.

השעה הייתה שעת ערב מוקדמת. רוח קרירה של סתיו. נכנסו לאוטו ונעצרנו בחריקת בלמים אחרי מטרים ספורים ברחוב יד חרוצים, מול מסעדה פרסית בעלת השם המקורי "כורש הגדול". למרבה הצער, היה סגור. נכנסנו ל-"קופי בר" שממול, על מפותיו הלבנות. אמנם לא מסעדת פועלים אבל מקום קלאסי שתמיד טוב וטעים.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

באנו בשביל ההמבורגר, נשארו בזכות הפפרדלה

קופיבר שומר על הסטטוס. ברקע מוזיקת ג'אז ובשולחן נותני שירות קשובים. בין הרף הגיע לחם עם איולי, שניהם מצוינים וחוסלו בין הרף.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

המשכנו לראשונות: ויטלו טונאטו ואיך לא - ירקות אנטיפסטי , אחת המנות המפורסמות של המקום. פרוסות העגל הדקיקות ברוטב הטונה, אותה הברקה איטלקית שאני כה אוהב, הושחתה כאן בצר לנו עם תועפות מלח. לא מספיק שרוטב הטונה היה מלוח, על פרוסות העגל בזקו תוספת של מלח גס, שהיה לחלוטין מיותר.

נו מילא. נלחמתי בתופעה באמצעות שימוש נרחב בלחם והתגברתי איכשהו. ממול הירקות סבלו שוב מאותה בעיה שפעם אהבו לקרא לה "הטבח המאוהב". בשולחן מולי היו פחות סלחנים ממני ואולי גם פחות רעבים. הם העירו למלצר ובשניה הגיעה אישיות בכירה יותר, התעניינה והחליפה את המנה.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

לעיקרית הזמנו המבורגר - שנודע כמצוין - שכאן מוגש ברוטב יין עם בצל אפוי בתנור. הוא היה צלוי יתר על המידה לטעמי, אבל יחד עם רוטב היין המעולה היה טעים. לצידו הגיעה מנת איטריות פרפדלה עם רוטב עגבניות עם בשר טלה, שהיתה מעולה. הרוטב עמוק, הבשר מבושל לאורך זמן ומלא טעם. בהחלט אחת המנות הטובות מסוגה בארץ. לקינוח הגיע מרקיז שוקולד מרוכז וקטן עם רוטב וניל וטופי פריך. היה טוב מאוד .

(צילום: רפי אהרונוביץ')

"נו", שאל הדור הצעיר. "נגיד שיורידו מעט מהמלח - שווה לקנות כאן אוטו ולהגיע למוסכים שבסביבה?". "שווה", אמרתי.

"טעים ושומרים כאן על הרמה. אבל..!", עצרתי לפאוזה דרמטית שאחרי נאנחתי: "בכל זאת אני קצת מתגעגע לקציצת הירק בפיתה ולקפה השחור של מסעדות המוסכים בנעוריי". הילדים הסתכלו עלי בתדהמה, נאנחו ברחמים וחזרו להסתכל על הטלפונים שלהם.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

רגל קרושה ומאד טעימה

כבר מספר ימים שבקבוק של וודקה בלוגה מביט בי כל פעם שאני פותח את המקפיא. בשילוב עם מזג האוויר של הערבים הסגריריים, החלטתי להכין את אחד המאכלים הכי שנויים במחלוקת מהמטבח האשכנזי: רגל קרושה כמובן.

(ציילום: בועז לביא)

את הסיבוב הראשון שהכנתי – על פי המתכון המסורתי – אכלתי לבד ובעצמי. הסיבוב השני, שהוספתי לו טעמים וצבעים – לפניכם.

המרכיבים:

1 ק"ג עצם רגל עגל פרוסה ל-4-5

500 גרם בשר שריר או שפונדרה, חתוך לקוביות גדולות

400 גרם עצם ברך עגל חצויה

2 בצלים שלמים, קלופים

3 גזרים קלופים חתוכים לקוביות גדולות

4-5 עלי דפנה

3-4 גבעולי שמיר

4-5 גרגירי פלפל אנגלי

5+5 שיני שום כתושות

200+200 גרם אוז מעושן, חתוך לקוביות

1/2 כפית פלפל צילי כתוש יבש

1.5 כפיות מלח

1 כפית פלפל שחור

אופן ההכנה:

1. מסדרים בסיר גדול את עצמות הרגל, הברך ומוסיפים שמיר, בצל, עלי דפנה ופלפל אנגלי. יוצקים 12 כוסות מים ומביאים לרתיחה. מוסיפים קוביות בשר, מלח ופלפל, מנמיכים את האש ומבשלים 4-5 שעות.
2. מניחים לתבשיל להתקרר במשך חצי שעה. ומוציאים את הבצל, השמיר, עלי הדפנה והפלפל האנגלי (וזורקים). מסננים את המרק ושומרים את הנוזלים. מפרקים בידיים את העצמות והבשר ומרחיקים את העצמות (כלומר את העצמות ורק את העצמות – זורקים).
3. מחזירים לסיר את הבשר, הסחוסים והנוזלים מוסיפים 5 שיני שום כתושות וגזר ומבשלים על אש בינונית חצי שעה. מכבים, מוסיפים צ'ילי יבש ומחצית מכמות האווז המעושן, מערבבים ומעבירים לתבנית לא-עמוקה מאד (כמו אינגליש קייק או פאי. אפשר גם אישיות). מכסים היטב, מצננים חצי שעה ומעבירים למשך לילה למקרר.
4. הגשה: מזהיבים במחבת את המחצית השניה של השום יחד עם המחצית השניה של האווז המעושן. מקררים.
5. הופכים את הרגל הקרושה על צלחת הגשה ומפזרים מעל את האווז. מגישים קר מאוד וסוחטים לימון טרי מעל.
   

הכתב היה אורח חשבון הבנק שלו בכל המסעדות. לאתר של רפי אהרונוביץ' , מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר