תנחום כהן מינץ הובא למנוחות, ג'מצ'י: "מאבני היסוד של הכדורסל בישראל"
מאות אנשים לקחו חלק בהלוויתו של "הענק השקט", שכיכב במכבי ת"א ובנבחרת ישראל. צביקה שרף: "הוא עשה המון עבור המדינה, לא רק בספורט", ג'מצ'י: "תמיד התרגשנו כשהוא הלך לידנו". אשתו, דפנה: "אהובי, הייתה לי זכות גדולה לחיות לצידך. הלוואי ויכולת לראות את אנשי ישראל חולקים לך כבוד אחרון"
ארונו של כהן מינץ הגיע לבית העלמין היישר מהיכל נוקיה שם נערך עבורו טקס מיוחד בהשתתפות אנשי מכבי תל אביב המועדון בו גדל ושיחק כ-14 שנים.
מומו לוצקי, מנהל הנבחרת היום, ומי ששיחק בעבר עם כהן מינץ בנבחרת ישראל, התייחס לחברו שנפטר זה עתה: "היה לי הכבוד לשחק יחד עם תני בנבחרת ישראל. כשאני הגעתי לנבחרת הוא כבר היה השחקן המוביל. אחר כך סגרנו מעגל כשבתור מנהל הנבחרת קיבלתי את בנו אורי לסגל הנבחרת. זה בהחלט משהו שאזכור תמיד. כבר לא מייצרים היום אנשים כמו תני. צנוע, ביישן, נחבא אל הכלים. עשה כל כך הרבה דברים שאף אחד לא ידע עליהם".
צביקה שרף, שגדל על כהן מינץ כאוהד מכבי תל אביב עוד לפני שהצטרף לצוות המקצועי של המועדון אמר: "לא הרבה ידעו שתני בכלל היה קצין בצבא במקביל לקריירת הכדורסל המפוארת שלו. הוא עשה המון עבור המדינה ולא רק מבחינה ספורטיבית. כיום אין ספורטאים שמצליחים לשלב שתי קריירות תובעניות כמו שתני הצליח לשלב ועוד בכל כך שלווה".
דורון ג'מצי ציין את המורשת אותה כהן מינץ השאיר ואף הבטיח להנציח אותו דרך מכבי תל אביב: "תני היה הראשון שסלל את הכדורסל הישראלי באירופה. הוא היה מאבני היסוד של הכדורסל המקומי. תמיד היינו נרגשים כשראינו אותו הולך לידנו למרות שכבר לא שיחק. הוא יוזכר תמיד בהיכל המכבים של מכבי תל אביב וכבר מספר חודשים עוד לפני מותו חשבנו על דרך שבה נוכל להנציח את המורשת אותה השאיר".
עם הגעתו של ארון הקבורה לבית העלמין התאספו כל המשתתפים באולם ההספדים בקריית שאול. דפנה, אשתו של כהן מינץ המנוח ספדה לו: "אהובי, הייתה לי זכות גדולה לחיות לצידך ולחלוק עימך את חייך. יחד בנינו משפחה מקסימה ונפלאה. אני אוהבת אותך, תודה על מה שנתת לי. אני מצטערת על הסבל שעברת לאחרונה. אני מבקשת סליחה אם עשיתי משהו לא בסדר. מקווה שאתה מרשה לי להודות בשמך לכל אנשי ישראל שחולקים עבורך את הכבוד האחרון מכל הלב. לו רק היית יכול לראות את זה. אזכור אותך לנצח".
אחיה של דפנה, דני רבינוביץ', אף הוא ספד לסנטר: "כשדפנה הביאה לראשונה את תני אלינו הביתה אימי הייתה המומה. עד לאותו היום היא לא ראתה אדם כל כך גבוה. זה היה מצחיק, תני היה הולך בבית שלנו ומנסה שלא להיתקע כל הזמן במשקופים. זה לא תמיד הצליח לו".
"תני היה גיבור ילדותי, גיבור ילדותו. בין שמשון הגיבור, גיבורי תש"ח, טראזן וסופרמן. תני היה הסלברטי בתקופה שהיו רק שלושה עיתונים וערוץ טלוויזיה אחת. היום יש כל כך הרבה גופי תקשורת שאין סיכוי שלא תהיה מפורסם. כמי שהיה ספורטאי השנה בישראל מספר פעמים, אלוף אסיה ואחד השחקנים באירופה, עצם היותך סלברטי לא הורגש. אירועים בהם מזהים מישהו מוכר ומתרגשים מקרבתו היו מעטים אז, לתני זה קרה כל יום".
"חברה בריטית סיפרה לי פעם שיום אחד הייתה בחברתם של תני מצד אחד ועזר ויצמן שאז היה אלוף בצה"ל בצד השני. אנשים החלו להתלחשש והגברת הבריטית פנתה לעזר ואמרה שלו שאיזה כבוד זה עבורו שכולם מתלחששים לגביו ומסתכלים עליו. עזר פנה אליה ואמר לה שהיא לא מבינה כלום. זה לא אליי מסתכלים זה אל תני".
לפנייה לכתב/ת 
