274 בעד, 12 נגד: בריטניה הכירה בפלסטין
לאחר ששבדיה הכריזה על כוונה להכיר במדינה פלסטינית, ספגה מדיניות החוץ הישראלית מכה נוספת, הפעם בפרלמנט הבריטי. בישראל חוששים מסחף מדיני: "הרצף בעייתי מאוד מבחינתנו"
התוצאה הייתה ידועה מראש, ההשלכות סמליות בלבד - ועדיין ההצבעה הזו בהחלט חשובה. הפרלמנט הבריטי הכיר הלילה (יום ב') מעט אחרי חצות במדינה פלסטינית, לאחר דיון שארך שעות. בריטניה היא אחת הידידות הקרובות של ישראל, ועדיין רוב עצום של 274 חברי פרלמנט תמך בהחלטה, לעומת 12 בלבד שהתנגדו.
דוברו של ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון הודיע מוקדם יותר כי הוא יימנע בהצבעה הסמלית שאינה מחייבת או מכריחה את ממשלתו לשנות מדיניות. המדיניות הבריטית, שלא השתנתה מאז ניסח אותה שר החוץ לשעבר וויליאם הייג, גורסת שבריטניה שומרת לעצמה את הזכות להכיר במדינה פלסטינית בנקודת הזמן שתהיה המועילה ביותר לקידום שלום. "היה ידוע מראש שזאת עמדת הממשלה והיא לא עומדת להשתנות", אמר דוברו של קמרון.
לאחר ההצבעה שיגר משרד החוץ הודעה דרך שגרירות ישראל בלונדון ובה נאמר: "הדרך למדינה פלסטינית עוברת בחדר המשא ומתן. הכרות בינלאומיות מוקדמות שולחות מסר בעייתי להנהגה הפלסטינית, כי כך היא יכולה להתחמק מההחלטות הקשות ששני הצדדים צריכים לקבל". משרד החוץ אף טען כי ההחלטה יכולה לעשות נזק לשני הצדדים משום שהיא "פוגעת בסיכויים להגיע לשלום. הכרה במדינה פלסטינית צריכה להיות תוצאה של משא ומתן מוצלח בין ישראל לרשות הפלסטינית".
בישראל התלבטו ארוכות כיצד להגיב על המהלך הבריטי, ולבסוף הוחלט שלא לעורר דובים מרבצם. ראשית, משום שבריטניה היא מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית עבור ישראל. שנית, משום שאין בירושלים כוונה להסתכסך עם אנשי הלייבור הבריטי, מפלגה העשויה לנצח בבחירות הבאות. הלבטים האלה הובילו בסופו של דבר גם לנוסח הרך של התגובה שיצאה ממשרד החוץ. מדובר באותה תגובה קבועה לפיה ישראל מתנגדת למהלכים חד-צדדיים, ומעוניינת לקדם הקמת מדינה פלסטינית דרך משא ומתן ישיר בין הצדדים.
אלא שגם בישראל מודים כי התגובה הכמעט אוטומטית שפורסמה היא תגובה מגומגמת שאינה מצליחה להסביר את עמדתה של ישראל בעולם ובאירופה, ואינה מצליחה לעצור את כדור השלג המידרדר במהירות במדרון המדיני. החשש הכבד בירושלים הוא כי לשבדיה ובריטניה יצטרפו מדינות נוספות ויציבו עובדות מוגמרות שמטרתן הפעלת לחץ מדיני אגרסיבי על ישראל.
דיפלומט ישראלי: "זה לא נראה טוב"
"זה לא נראה טוב", סיכם אמש דיפלומט ישראלי. "הרצף של המדינות המביעות עמדה בסוגיה הפלסטינית בעייתי מאוד מבחינתנו, ויש דאגה כנה שזה יוביל לגל שלם ולאווירה בעייתית". אנשי הסברה, דיפלומטים, שרים בכירים וגורמים מדיניים המעורים בסוגיה הפלסטינית מפנים אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלדבריהם מעדיף לשאת נאומים על מזרח תיכון חדש באו"ם, אולם "בורח" מהכרעות בכל הנוגע למשא ומתן עם אבו מאזן.
לדברי אותם גורמים, להסברה הישראלית אין שום סיכוי להסביר כיצד ייתכן שנתניהו מדבר בניו יורק על פשרות כואבות, ובמקביל מאושרות עוד יחידות דיור לבנייה בשטחים. המהלך הבריטי התרחש לאחר ההכרזה של ממשלת שבדיה החדשה בדבר כוונה להכיר במדינה פלסטינית, שגררה תגובה קשה מישראל וזימון השגריר לשיחת נזיפה, תגובה שלאחריה הגיעו מסרים מרוככים יותר מצד שטוקהולם.
אש"ף בירך על החלטת הפרלמנט הבריטי להכיר סמלית במדינה הפלסטינית. חברת הוועד הפועל של אש"ף, חנאן עשראווי, אמרה בתגובה כי הצבעה זו שולחת את המסר הנכון לממשלת בריטניה ולשאר מדינות אירופה, וכי היא תעודד את הקולות ביבשת הקוראים להכרה במדינה פלסטינית: "בשם העם הפלסטיני והנהגתו אני מברכת את כל מי שפעל למען ההצבעה הזאת. זהו צעד משמעותי לכיוון הצדק והשלום. זכותנו להגדרה עצמית אינה עומדת למשא ומתן".
עוד בטרם ההצבעה, 363 אזרחי ישראל, בהם לא מעט אנשי ציבור, חתמו על מכתב הקורא לחברי הפרלמנט הבריטי להצביע בעד הכרה במדינת פלסטין. המכתב הועבר אמש לידי חברי הפרלמנט, לקראת הדיון היום.
בין החותמים: חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן, כלות וחתני פרס ישראל הפרופסורים אליס שלוי, דוד הראל, שמעון זנדבנק, יהושע קולודני, יונה רוזנפלד ויורם בילו, השרים לשעבר רן כהן ויוסי שריד, חברי הכנסת לשעבר אורי אבנרי, יעל דיין, מוסי רז ונעמי חזן, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן-יאיר, הסופרים יהודית כפרי, סביון ליברכט ועמוס מוקדי, המחזאי יהושע סובול, סמנכ"ל בית חולים שיבא וחתנו של שמעון פרס, פרופ' רפי ולדן, ומייסד פורום המשפחות השכולות הישראליות-פלסטיניות, יצחק פרנקנטל.
לפנייה לכתב/ת 
