סטודנטים לגרמניה: "לומדים שפה ונשארים בארץ"
סטודנטים בחיפה וירושלים לומדים את תרבותה וכלכלתה של האומה הגרמנית כדי להשתלב בה מקצועית, אך לא מדברים על הגירה לשם: "ארצות הברית זולה יותר, מי שעובר לגרמניה עושה זאת רק בגלל עבודה אטרקטיבית"
גרמניה זה לא רק מילקי: עשרות סטודנטים לומדים בשנים האחרונות באוניברסיטת חיפה על אודות גרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה, במטרה להבין את כלכלתה, אופייה ותרבותה. התלמידים לומדים את השפה הגרמנית על מנת להשתלב טוב יותר, אך ראשי המרכזים מעידים כי ירידה מהארץ לגרמניה היא לא אופציה ממשית עבור הסטודנטים. "לארצות הברית היגרו יותר ישראלים", אומרים שם.
מרכז המחקר ללימודי גרמניה הוא מיזם משותף של אוניברסיטת חיפה ושל שירות חילופי האקדמאים הגרמני. הוא הוקם בשנת 2007 ומטרתו העיקרית היא לחשוף את הסטודנטים, החוקרים והציבור הרחב לקהילה הגרמנית בת זממנו, שעברה שינוי לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה ב-1945. בין תחומי המחקר שנתמכים על ידי המרכז נמנים הגירה וקליטה, מדיניות בחינוך בגרמניה ותרבות הזיכרון.
"התעניינות של ישראלים באירופה ובגרמניה בפרט לגמרי טבעית", אומר ראש המרכז פרופסור עלי זלצברגר. "מדובר בגוש המדינות הקרוב אלינו ביותר, שאיתן אנחנו מבצעים את מרב סחר החוץ שלנו. יש לנו סטודנטים שמשפחתם ממוצא גרמני והם רוצים ללמוד על כך יותר, ויש סטודנטים שכבר עובדים במגזר הפרטי או הציבורי כמו דיפלומטים ועובדי משרד החוץ, שיש להם מגע עם אירופה וגרמניה".
פרופ' פיין מודעת לקריאות לעבור לברלין הזולה יותר במסגרת מחאת המילקי, אולם לדבריה ישנם מקרים בודדים של סטודנטים שבחרו לחיות בגרמניה בעקבות סיור או חילופי משפחות. "גם כשזה קורה, זה בעיקר בשל סיבות מקצועיות. הם מצאו שם משרה אטרקטיבית ובחרו להישאר. אני בוודאי לא יכולה להגיד שמדובר ברוב, אפילו לא במחצית מהסטודנטים", היא אומרת. "הנושא הכלכלי עולה במהלך השיעורים, אבל בהחלט לא הייתי אומרת שזה נמצא במוקד ההתעניינות. רבים מהסטודנטים והמרצים שלנו שהו בגרמניה, גם אני, וכולנו יודעים שהחיים שם הרבה יותר זולים, אבל זה לא קורה רק בגרמניה. המדינה שלנו פשוט יקרה. מעבר לזה יש גם תנועה הפוכה של גרמנים שנשארו בישראל".
חיזוק לדבריה של פיין התקבל גם מפרופסור זלצברגר מחיפה. "מספר הישראלים שהיגרו או שנסעו באופן זמני לארצות הברית הוא גדול בהרבה ממספר הישראלים שהיגרו לגרמניה מסיבות כלכליות", הוא מסביר. "כ-25 אלף ישראלים חיים היום בברלין, מתוכם ישנם כאלה שנסעו מסיבות של אמנות, לימודים ורומנטיקה. אני חושב שאפשר למצוא מספר בודד של ישראלים שהמוטיבציה שלהם לעזוב הייתה המילקי או רמת החיים מבחינת עלויותיה. המחאה על יוקר המחיה בישראל מוצדקת מאוד, אך באותה מידה שמדברים על גרמניה אפשר לדבר על ארצות הברית ומדינות אחרות".
לפנייה לכתב/ת 
