סטודנט, מוכן לעשות תואר בטווח הפצמ"רים?
הרקטות והמנהרות הבריחו סטודנטים, סמסטר הקיץ בוטל, המבחנים נדחו, ההרשמה נפגעה והמוסדות נאלצו לשבור חסכונות. לקראת שנת הלימודים, תמונת מצב של המוסדות האקדמיים בדרום - גם הם קורבנות של צוק איתן
"לפני המלחמה היה לי ברור שאני נשארת בקיבוץ למשך שלוש שנים. זאת לא הייתה שאלה בכלל", אומרת טל. "אבל אז החל המבצע, ולא ישנתי בלילות, חזרתי להורים בגדרה, וזה היה פשוט קשה. בהמשך התגלתה המנהרה בניר עם וזה שבר אותי. החלטתי שאין סיכוי שאצליח אי פעם לישון שם בלילה. אז יש רכבת ישירה מתל אביב למכללה. זה לא יהיה קל בכלל, אפילו קשה, לצאת ב-6:00 בבוקר ולהגיע מאוד מאוחר, אבל אני מעדיפה לנסוע שעתיים, מאשר לא לישון לילה שלם".
יש גם סטודנטים שחושבים אחרת. נועם שאול, מבית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר ועוברת להתגורר בשדרות, והיא מסבירה: "החלטתי ללמוד בספיר אחרי בדיקה מקיפה מאוד של המוסדות האופציונליים והשוואה ביניהם. צוק איתן הרתיע קצת, אבל לא גרם לי לשנות את דעתי. דיברתי עם אנשים שמתגוררים בשדרות ובסביבה והם הרגיעו אותי. אני מתחילה את התואר הזה באנרגיות חיוביות ומקווה שלא אצטרך להתמודד עם מבצע צבאי או אזעקות".
צוק איתן אילץ את המוסדות האקדמיים בדרום לסגור את שעריהם. במשך כמעט חודשיים לא התקיימו לימודים באוניברסיטת בן גוריון, במכללת ספיר, במכללת אשקלון, במכללת סמי שמעון ובמכללת אחווה – כולן ממוקמות בקו האש. עשרות אלפי הסטודנטים שנרשמו לסמסטר קיץ – אלה שלא גויסו למילואים – ישבו במרחבים המוגנים, הלימודים בוטלו וכמוהם גם המבחנים. רק בסוף אוגוסט, עם סיומה הרשמי של המלחמה, החלו ניסיונות לחזור לשגרה. אבל הנזק כבר נעשה – אקדמי, תדמיתי ובעיקר כלכלי.
הממשלה הודיעה שתקצה שישה מיליון שקל לסיוע לחמשת המוסדות, אבל מדובר בטיפה בים. עבור האוניברסיטה והמכללות, חודשי הקיץ מהווים את התקופה שבה מתקיימים הימים הפתוחים ובעקבותיהם ההרשמה ללימודים. אלא שכאמור, למציאות המזרח תיכונית היו תוכניות משלה ליולי-אוגוסט, ורק אחריהם החלו קמפיינים מסיביים להבאת סטודנטים.
קיץ של ביטולים
ההשלכה הבולטת של אירועי הקיץ היא שרוב המוסדות דחו את פתיחת שנת הלימודים בשבוע לפחות, בשל הארכת סמסטר הקיץ. נשיא מכללת ספיר, פרופ' עמרי ידלין, מסביר שלפני שהחל צוק איתן היה הרישום גבוה בכ-15% ביחס לאותה תקופה אשתקד. "זה גרף שבאופן רגיל אמור לטפס מעלה עד פתיחת השנה, אבל הוא נעצר במבצע", הוא אומר.
"ואז החלו ביטולים מסיביים, ורק כמה ימים אחרי הפסקת האש הגרף החל לטפס שוב. אבל בסופו של דבר הנתון המשמעותי ביותר הוא לא הרישום, אלא המימוש, ולכן המבחן האמיתי יהיה בשבועיים הראשונים ללימודים. מעבר לזה הובטח לנו שגם אם תהיה ירידה במספר הסטודנטים, תקציב המכללה לא ייפגע, שזה חשוב מאוד מבחינתנו".
בשביל החיילים
עם סיום מבצע צוק איתן החלו כל המוסדות לקיים את הבחינות שבוטלו. פרט למתן מועדים נוספים, דחיית מועד הגשות עבודות, מתן "עובר בינארי" בקורסים מסוימים, עבודה כחלופה למבחן ותרגולים, יצאו המוסדות בדרום בקמפיין הטבות שמטרתו משיכת סטודנטים.
מכללת ספיר, למשל, נעזרה באיסוף תרומות של הסוכנות היהודית, שיאפשרו הענקת סיוע כלכלי בשכר דירה לסטודנטים שיבחרו להתגורר ביישובי עוטף עזה, בטווח של 4-0 קילומטר מהרצועה. כל סטודנט שיתגורר ביישובים האלה צפוי לקבל מענק של כ-4,000 שקל. כמו כן, 240 סטודנטים מהמכללה שגויסו במהלך "צוק איתן" ושירתו יותר משבועיים, יזכו למלגה של 5,000 שקל כל אחד מטעם קרן רוטשילד קיסריה.
במכללה האקדמית אחוה יקצו יותר מ-250 אלף שקל לתמיכה בסטודנטים פעילים המשרתים במילואים, וכן בסטודנטים וסטודנטיות שבני ובנות זוגם שירתו במסגרת המבצע שבעה ימים או יותר. כמו כן יינתנו מענקים למועמדים חדשים לתואר ראשון ששירתו במבצע, וכן לסטודנטים המתגוררים בטווח של 40 ק"מ מהרצועה ושהכנסתם נפגעה כתוצאה מהמבצע.
בנוסף, סטודנטים ששירתו 22 ימים ויותר יזכו בקורס קיץ חינם, ואלה ששירתו 30 יום ויותר יזכו לשני קורסי קיץ חינם.
במכללת סמי שמעון מגבשים בימים אלה את סל ההטבות לסטודנטים ששירתו במילואים והוא יפורסם לאחר החגים. במכללת אשקלון מציינים כי בשל דחיית סמסטר הקיץ וקיום מועדים מיוחדים, הבחינות ממשיכות להתקיים גם בימים אלה, ואף יגלשו לתוך סמסטר א' של שנת הלימודים.
הידוק חגורה קיצוני
כאמור, שישה מיליון השקלים שהממשלה הודיעה שתעביר לא מרשימים את ראשי האוניברסיטה והמכללות בדרום. נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, מנסה להסביר מדוע מדובר בסכום מזערי, שבפועל לא יסייע לה יתר על המידה: "עלויות המבצע עבורנו היו שמונה מיליון שקל,
שכללו בין השאר הוצאות של קבלנים, מכרזים שלא יצאו לפועל, מבחנים, הקלות, משכורות, מענקים ללוחמים, אירוע למשרתי המילואים ועוד. מהממשלה אנחנו נקבל מיליון שקל".
לדבריה היא נאלצה לקצץ את התקציבים השוטפים במחלקות השונות בחמישה אחוזים ואת תקציב ההנהלה בכ-20%. "עשינו הכול על מנת שתהיה מינימום פגיעה בסטודנטים", היא אומרת. "לא קיצצנו בדברים שקשורים באופן ישיר בהוראה ומחקר. הייתה לנו קרן רזרבה שנועדה לימים קשים ונאלצנו לפתוח אותה ולהשתמש בכולה. אנחנו שוב נכנסים להידוק חגורה קיצוני. היינו בתהליך של פיתוח מואץ מאוד, ולצערי אנחנו צריכים לשים ברקס על דברים מסוימים, אבל אנחנו לא ניסוג".
נשיא מכללת אחווה, פרופסור עליאן אלקרינאוי, הוסיף: "בינתיים לא קיבלנו את הכסף שהובטח לנו, ואני מקווה שנקבל אותו בהקדם. צריך להבין שברגע שיש ירידה במספר הסטודנטים הנזק שנגרם הוא לטווח הרחוק. אנחנו מנסים להעמיד מלגות וסיוע לסטודנטים, אבל זה דורש מאיתנו יכולת כלכלית. הממשלה חייבת לקחת את זה בחשבון ולסייע לנו לחזור לתלם".
לפנייה לכתב/ת 
