"הדירה שלך - אם תקנה ריהוט ב-6,000 שקל"
לירן מת"א לא האמין שזה קורה לו: עבור דירת חדר וחצי שאותה רצה לשכור, הוא נדרש לשלם אלפי שקלים לצורך רכישת הריהוט שנשאר בדירה ע"י הדייר שעוזב אותה. "אם בעל הבית היה יודע על כך, הוא לא היה מסכים למסחרה הזאת", הוא אומר ל-ynet. שוחחנו עם דיירים נוספים שהתמודדו עם תופעת ההתניה של רכישת ריהוט תמורת כניסה לדירה, ובדקנו מה אומר החוק
רבות דובר על שוק השכירות הפרוץ בישראל: על הביקוש הגבוה אל מול ההיצע הנמוך, שגורם לעלייה בשכר הדירה; על תופעת השכרת המשנה (סאבלט) ללא ידיעת בעלי הבתים; על חוזי שכירות דרקוניים ובעלי בתים עם דרישות מופרכות; וגם על שוכרים שפשוט לא טרחו לשלם את דמי השכירות או הרסו את הנכס. התופעה הבאה שנתקלנו בה מוכרת אף היא ובעיקר מקוממת - התנייה של כניסה לדירה בתמורה לרכישת ריהוט.
עוד על קנייה, מכירה והשכרה בערוץ הנדל"ן :
- מקרוואן ועד אוהל: מגורים ארעיים בתמונות
- השוכרים שצריכים לבקש סליחה מבעל הבית
- בדיקה: איפה יש דירות חדשות במיליון שקל
- מהן השכונות המבוקשות בקרב הורים לילדים
כזה המקרה של לירן ליברמן (29) מתל-אביב, העובד במשרד עורכי דין, שנדרש לשלם לא פחות מ-6,000 שקל לדייר שאותו היה אמור להחליף - רק כדי "לזכות במכרז" על הדירה. בשיחה עם ynet מספר ליברמן כי למעלה מ-4 חודשים חיפש דירה במרכז העיר ללא הפסקה, "לא בגלל שאני בררן מדי, אלא בגלל מצב הדירות בעיר והמחיר המופקע שבעלי הדירות דורשים עבורן", כך לדבריו. אלא שהפעם ליברמן נתקל בתופעה שהטרידה אותו במיוחד - והוא פרסם על כך פוסט בפייסבוק.
"לפני כשבוע הלכתי לראות דירת חדר וחצי בשטח של 45 מ"ר, כך לפי דברי המפרסם, עם מרפסת שמש חביבה", הוא מספר. "כמו כן, במודעה צוין שהדירה מרוהטת חלקית. הגעתי לדירה ואכן התרשמתי לטובה. אמנם מדובר בחדר אחד גדול ולא בחדר וחצי, אבל הוא ענה על הציפיות". שכר הדירה המבוקש היה 3,700 שקל לא כולל חשבונות, "מחיר די גבוה עבורי - אבל הדירה מצאה חן בעיני והסכמתי", ממשיך ליברמן.
ואז הגיעה הדרישה בנושא הריהוט בדירה. לדברי ליברמן, הדירה המדוברת הייתה מרוהטת כולה, וכשהוא שאל את הדייר שעוזב מה מהריהוט נשאר - אותו דייר טען שחלק מהריהוט מוצע למכירה, והדירה תושכר בעדיפות למי שירכוש את הריהוט. זאת, למרות שבמודעה שפרסם הדייר לא צויין שהשכרת הדירה מותנית ברכישת הריהוט. "אמרתי לו שאני מוכן לרכוש 2-3 מהפריטים המוצעים על אף שאני לא באמת זקוק לאף אחד מהם - ואז הדייר הכניס אותי למעין רשימת המתנה", מספר ליברמן.
כשבוע לאחר מכן, יצר הדייר קשר עם ליברמן והודיע לו שהוא יכול להיכנס לדירה. שמח וטוב לבב חשב ליברמן כי סוף כל סוף מצא מקום לגור בו, אלא שאז שלח לו הדייר הודעה שבה היה מפורט כל הריהוט שעליו לרכוש. "חשכו עיניי כשראיתי את ההודעה הזו, בעיקר בגלל שלגבי חלק מהפריטים שצוינו בהודעה הדייר אמר שישאיר ללא עלות נוספת, ואת שאר הפריטים כלל לא הזכיר במעמד הפגישה", אומר ליברמן.
כך, למשל, היה מפורט בהודעת ה-SMS כי "שידה מעץ מלא סגנון עתיק" עולה כ-300 שקל; "ארון שידה גדול בכניסה לבית מעץ מלא סגנון עתיק" עולה כ-750 שקל; "ארון אחסון/בגדים גדול" עולה כ-350 שקל; "שידת מצעים גדולה מעץ" עולה כ-450 שקל; "מדפי עץ מלא ארוכים לאחסון סירים במטבח" עולים כ-200 שקל; ועוד ועוד דרישות כספיות.
"כמובן שאת הטלפון של בעל הדירה לא קיבלתי, ואני לא חושב שהוא היה מסכים לכל 'המסחרה' הזאת שהדייר שעוזב ניסה לעשות", טוען ליברמן. "פשוט לא להאמין שיש אנשים בעיר הזו שמנצלים את המצב הרע בשוק הדירות, ומנסים להיפטר מהזבל שלהם. אני מאוד מקווה שהוא לא ימצא את הפראייר שיהיה מוכן ליפול לידי החוצפה הישראלית הזו".
5,000 שקל עבור מיטה, ארון ומקרר
ליברמן אינו היחיד שנתקל בתופעה הזו - גם ד' (26) מרמת גן נתקלה בתופעה דומה. "חיפשתי דירה שכורה למגורים בעיר, ולשמחתי מכר שלי בדיוק עזב את הדירה שלו - והחלפתי אותו", היא מספרת. "תחילה סיכמנו שאשלם לו כ-2,000 שקל על כמה מכשירים חשמליים וחלק מהריהוט, אך בהמשך הוא החליט לקחת איתו את המכשירים החשמליים".
בסופו של דבר, שילמה ד' רק על "רהיטים מתפרקים וישנים ומזגן שהוא התקין על חשבונו מספר שנים קודם לכן". לדבריה, "בגלל שזה היה חבר, זה הפך לסיטואציה לא נעימה. כשניסיתי לדבר איתו על הסכום, הוא ממש נעלב ואיים להעביר את הדירה למישהו אחר. בסוף התנצלתי ופשוט שילמתי את הסכום".
גם א' (33), עובד בתחום המדיה, מספר כי נדרש לשלם כמה אלפי שקלים על הריהוט כדי להיכנס לדירה באזור הצפון הישן של תל-אביב. "ראיתי מודעה בפייסבוק שהציעה דירה מחולקת עם שני חדרים ושכר דירה שהתאים לי - כ-4,000 שקל", הוא מספר. "זו הייתה דירה ממש שווה, משופצת ברמה גבוהה, מוארת, והסכום היה יחסית הוגן לאזור". אלא שכשפנה א' לדיירת, הודיעה לו האחרונה כי תינתן עדיפות למי שירכוש את הריהוט בדירה תמורת כ-5,000 שקל.
בניגוד לליברמן ולד', א' דווקא היה זקוק לריהוט, "ולזכותה ייאמר שלפחות היא הודיעה לי לפני שהגעתי לראות את הדירה על ההתנייה". עם זאת, אף שהריהוט היה חדש ובאיכות גבוהה, בכל זאת מדובר היה בתמחור גבוה. לא רק זאת, כשא' הגיע לדירה, אמרה לו הדיירת העוזבת שמאחר שכבר שוחחה איתו היא תיתן לו עדיפות, "אבל היא מוכרחה להודות שהיה מישהו שהציע לה לקנות את הריהוט ביותר כסף".
בסך הכל כלל הריהוט מיטה ומזרון, ארונות, מקרר ותנור גז, "והדיירת הוסיפה שאם ארצה את הכורסא ואת שולחן הקפה ומכונת הכביסה, אני יכול להוסיף לתשלום", הוא מחייך. בסופו של דבר, א' לא נכנס לדירה בגלל השטח שלה, אך הוא מודה שמדובר בתופעה לא הוגנת. "זה ממש לא הוגן ש'אונסים' אותך לקחת את הדירה בתנאי לרכישת הריהוט".
"צריך להיות בני אדם האחד לשני"
גם בקבוצות רבות בפייסבוק מפורסמות מודעות עם "התניות". כך, למשל, באחת הקבוצות לחיפוש דירות להשכרה, פורסמה מודעה בצפון תל-אביב על דירה תמורת 1,950 שקל בחודש, שהכניסה אליה אמנם לא "מותנית" ברכישת הארון תמורת 1,200 שקל - אבל "עדיפות תינתן לאנשים שירצו את הארון".
במודעה אחרת מעידה הדיירת שעוזבת כי מדובר בדירת שותפים "במיקום מטורף במרכז העיר" המיועדת "לרציניים בלבד" ובחדר "נשארים ארון ושני מדפים לרכישה". ובאותו האזור מציע הדייר שעוזב דירת גג "עם גג ענק ומפנק", כאשר "הריהוט למכירה - עדיפות למי שיקנה את הריהוט!".
גם בקבוצה "דירות מפה לאוזן בת"א" בניהולה של מיכל כהן, פורסמה מודעה "לבנות בלבד" עבור דירה במרכז תל-אביב, שהכניסה אליה "מותנית בקניית המזגן" ויש גם "אופציה לקנות את הספה". זמן קצר לאחר מכן ביקשה כהן ממפרסם המודעה להסירה, והמודעה אכן הוסרה. "אני לא מאשרת מודעות כאלה בקבוצה", היא מסבירה ל-ynet, "כשמדווחים על מודעה כזו, המפרסם מתבקש להסיר את הדרישה הזו, אחרת המודעה נמחקת והוא עלול להיחסם בקבוצה".
לדברי כהן, המנהלת גם את לוח המודעות האינטרנטי "סיטי וול", "אני לא מאשרת התנייה ברכישת ריהוט, בנוסף לתופעות אחרות ולא ראויות שאין להן מקום בקבוצה. אנחנו לא נותנים יד להתנהגות של 'שוק'. אנחנו גם לא מאשרים בקשות של 'דמי עזיבה' או דמי תיווך ממי שהוא לא מתווך, ויש לנו גם חוקים ברורים לגבי מתווכים. צריך לזכור להיות בני אדם האחד לשני - זה הכי חשוב", היא מבהירה.
הבעיה: החוק אינו מתייחס לתופעה
נשאלת השאלה מה אומר החוק על התופעה של התניית כניסה לדירה תמורת רכישת הריהוט הקיים, והאם ניתן למנוע אותה בעתיד. לדברי עו"ד אלון אבלה, המומחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי, החוק אינו מתייחס בפסיקה לתופעה זו. "אין מניעה חוקית מהשוכר היוצא להתנות את הכניסה של השוכר הנכנס", הוא אומר.
לדבריו, "מדובר במתן תנאי עסקי-מסחרי, והשוכר החדש חופשי לסרב לשכור את הדירה. נכון שיש כאן מעין 'כפייה בשכירות', אבל חוק השכירות וחוק החוזים אינם אוסרים מהלך שכזה, ועיקרון 'חופש החוזים' חל גם בעניין זה".
עוד הוא אומר כי "מבחינת המשכיר אין כל מניעה לעניין זה - הוא מקבל את דמי השכירות וכל 'העסקה והמסחרה' אינה מעניינו. ירצה השוכר החדש להיכנס - בסדר, ואם לא - גם בסדר. דרישת רכישת הרהיטים כתנאי לכניסה לדירה מקובלת ויכולה גם להיות סבירה בשוק שכירות גועש וחם כדוגמת תל-אביב וגוש דן. גם בחו"ל, למשל, שכירת דירה ורכישתה כוללת במקרים רבים את הריהוט".
ואולם, מוסיף עו"ד אבלה, "ככל שיש תנאי להעברת השכירות (יציאת השוכר מהדירה - ה.צ) מהשוכר היוצא לשוכר הנכנס, לפיו המשכיר יסכים לכניסת שוכר חדש רק אם הוא ירכוש את הרהיטים המצויים בדירה, או אז - דרישה כזו יכולה להיחשב כתנאי מגביל ותנאי לא סביר שנועד בפועל למנוע את יציאת השוכר הראשון מהדירה".
במצב כזה, הוא אומר, "ייתכן שיוכל השוכר היוצא לטעון משפטית נגד המשכיר, בטענה כי הוא מסכל את יציאתו מהדירה בהעמדת תנאי בלתי סביר כדוגמת רכישת ריהוט הדירה". עם זאת, במרבית המקרים במסגרת תופעת ההתנייה, השוכר היוצא אינו יוצא נפגע, כי אם מחפש הדירה שמבקש להיכנס אליה כשוכר חדש.
"גם בהצעות חוק השכירות האחרונות משנים 2014-2013, אין כל התייחסות לתופעה", מסכם עו"ד אבלה, "מערכת היחסים החוקית-חוזית מתמקדת בין המשכיר לשוכר בלבד באופן ישיר, ואין כל התייחסות בין עסקה זוטא בין שוכר יוצא לשוכר נכנס".
