Shadow of Mordor: משחק אחד למשול בם
הארץ התיכונה של שר הטבעות מתעוררת לחיים על הקונסולה או המחשב שלכם בשילוב מצוין של משחק תפקידים ואקשן עם סיפור. כן, בדיוק הפוך מטרילוגיית ההוביט
עולם הפנטזיה, שברא טולקין בסאגת שר הטבעות בשנות ה-40 של המאה הקודמת, נולד מחדש עם פיטר ג'קסון בטרילוגיה בקולנוע במאה הנוכחית, וכעת סוף סוף זוכה למשחק מחשב שראוי לו. Middle-earth: Shadow of Mordor, הוא משחק תפקידים- פעולה מצוין ואחד המשחקים הטובים עד כה בדור החדש.
בין ההוביט לטבעות
סיפור המשחק מתרחש כרונולוגית בין אירועי ההוביט לאלו של חבורת הטבעת, החלק הראשון בטרילוגיית שר הטבעות. האירועים מבוססים גם על סיפורת נוספת של טולקין ולא נראה שיש סתירות, וזאת פרי של שיתוף פעולה בין עם אנשי התסריט של המותג הקולנועי (וכן, זה חשוב כשאנחנו מתעסקים באנשים שעשויים להגיד משהו כמו "אבל סאורון שמאלי בספרים").
גיבור המשחק הוא טאליון (Talion) ריינג'ר לשעבר (כמו ארגורן) שנרצח על ידי אנשיו של סאורון עם משפחתו, אך שומו שמיים הוטלה עליו קללה, והוא כעת מת חי. מחפש נקמה, מנוחה לנשמתו ועל הדרך הופך עד למתרחש בארץ התיכונה טרום מלחמת הטבעת הגדולה.
כידוע, אחד לא פשוט הולך במורדור, גם כרוח, אז לגיבור שלנו יש כוחות קסומים ועוזר - רוח של אלף שנלחם יחד איתו ובאמצעותו ובעצם מהווה גם מספר.
הרוע מיוצג במשחק על ידי האורוקים (URUK) - צבאו של סאורון שמתכונן לפלישה בספרים ובסרטים.
הסיפור מועבר וכתוב מצוין. טוב מאוד שלא עמוס דמויות שאנחנו אמורים להכיר מהסאגה ודברים מז'אנר הבדיחות העתידיות כמו פגישה עם גאנדלאף הילד. אז כאלה אין. וגם אין הביטוס מעצבנים. וכן קצת גולום.
להסית את הצבא
בגזרת משחק התפקידים ישנם שני רכיבים עיקריים:
בניית הדמות והתערבות בצבא האורוקים. בניית הדמות שלנו וטיפוחה לא חופשי כמו במשחקים כמו סקיירים ונראה שאנחנו הולכים במעין מסדרון די צר של יכולות וקניית שדרוגים. אין לנו גם נשק לקניה: חרב, פגיון התנקשות קשת לירי חיצים.
הרכיב השני והחדשני הוא במניפולציות בצבא האורוקים. אנחנו עושים זאת בשלב הראשון באמצעות הרג של מפקדים בכירים והמשך, הסתה שלהם אחד נגד השני והשתלטות על מוחם.
בכל פעם שאורוק יהרוג אותנו (פסילה) אנחנו חוזרים לנקודה שממנה התחלנו פעם קודמת. אבל, בשונה ממשחקים אחרים - ישנה המשכיות שהרי אנחנו מגלמים רוח ולא יכולים למות. בכל פעם שאורוק יהרוג אותנו הוא יתחזק ויהיה לנו יותר קשה כשניפגש איתו בפעם הבאה. האורוק גם יזכור מפגשים קודמים. אם פצענו אותו והוא ברח הוא ידבר על זה, אם הוא כבר הרג אותנו הוא יגיד דברים כגון מצחיקים כגון "הרגתי קודם מישהו שנראה בדיוק כמוך! לא משנה כולכם נראים לי דומים" או "שוב אתה? הפעם אני אהרוג אותך בצורה יותר קשה!".
חקירות ועינויים
חוץ מלצבור עוצמה על ידי הרג מפקדים זוטרים אנחנו אנחנו יכולים לאסוף לאסוף מידע על החולשות של הבכירים באמצעות חקירות ועינויים של אורוקים. כך, נניח, יש מפקד אחד שמפחד מאש או פגיע לתקיפה בחצים וכדומה. בכל מקרה, אם לא הרגנו את הכפופים הם בדרך כלל יצטרפו אם מישהו מתעסק עם הבוס שלהם.
מבנה צבא האורוקים מושפע מהפעולות שלנו. אם אורוק זוטר יהרוג אותנו, הוא יתקדם להיות קפטן וישמח ש"סאורון ישים אליו לב סוף סוף", ובהמשך נוכל לראות אותם מתקדמים עוד ואף מחליפים נשק וכדומה.
עוד דבר נחמד: לכל אורוק יש סימנים המבדילים אותו מאחרים. שמות ציוריים, מסכות, פרצופים מבטאים ואופי ואפילו נעימה כשהוא מתקרב.
קרבות באטמן
האקשן של המשחק מבוסס על מנגנון הקרב מסדרת באטמן של אותה חברה שהגיע לשלמות בארקהאם סיטי (משחק השנה ל-2011). הפעולות הבסיסיות הן אופי המשחק הוא עם 4 כפתורים עיקריים - התקפה, התקפה לשבירת הגנות, גלגולים והגנה. לכך יש להוסיף צירופים של מכות מיוחדות וירי חיצים בזמן קליע. בסופו של דבר מה שאנחנו מקבלים הוא כמו סרט או ריקוד מהנה.
מדובר בכמה פעולות שאנחנו יכולים לעשות באמצעות צירופים ולבסוף להוציא אותם להורג כוצירופים של מכות מיוחדות כמו ניקוז אנרגיה או הוצאה להורג.
דם שחור
בנוגע לעריפות ולא רק: יש משהו מאוד סאדיסטי במלחמה שלנו עם האורוקים כולל חקירות ועינויים. אני בדרך כלל לא מתרשם מאלימות במשחקי מחשב (ולא חושב שהיא מעודדת אלימות במציאות), אבל זה די קיצוני כאן. במשחק הזה יש המון דם - של אורוקים, אבל עדיין דם. אחרי מאות כאלה בשעה, ויתרתי לרוב האורוקים על עריפת הראש. בכל זאת, יש להם ממש אישיות במשחק הזה.
עוד דבר שקצת הפריע לי: המשחק כולו סובב סביב הקרבות וצבירת העוצמה. היה נחמד לגלות אולי עוד דברים שאינם דווקא קשורים לכך. משימות צד של חקירה, ציד מגוון וכדומה.
איחלתי לאורוק בהצלחה
המשחק נבדק על אקסבוקס וואן ומציג ארץ תיכונה נהדרת וזורמת על הקונסולה הזו. על מחשב חזק או PS4 לא צפויות בעיות גם (המשחק יצא גם לדור הקודם).
אין תלונות על התפעול זוויות המצלמה, מנגנוני השדרוג ובקיצור: הכל טוב.
אורך החיים של המשחק הוא כשבועיים. אני נמצא אחרי 21 שעות משחק ב-85% השלמה של כל המשימות.
את הסיפור הראשי אפשר להשלים בשבוע, ואחר כך פתוח את כל היכולות ולסכל כמה דורות של אורוקים בפיקוד העליון. אחר כך מבינים שאורוקים אחרים מחליפים אותם וזה לא באמת משנה (לא שאני אומר שסארומן פרטנר).
בקיצור: נחכה לDLC, ולעוד כמה כותרים - שוודאי יגיעו.
