שתף קטע נבחר

קנוניה מהכלא: אב אלים פעל לנשל את אשתו

בזמן שהוא מרצה 18 שנות מאסר על אונס בנותיו ותקיפת אשתו, שיתף גבר פעולה עם אביו כדי למנוע ממנה כספים. בית המשפט מנע זאת ממנו

מקרה קשה של אלימות ואונס במשפחה המשיך להעסיק את מערכת המשפט על רקע ניסיונו של אב לעשוק את אשתו וילדיו – קורבנות התקיפות שבהן הורשע ובגינן נשלח לכלא – גם מכספים המגיעים להם. בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קבע שהגבר האלים רקח קנוניה עם אביו כדי להסתיר כסף ונכסים המגיעים לה בעקבות הפרידה ביניהם.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

הרקע לפרשה היה דווקא סכסוך בין בני הזוג לסב, שדרש מהם להתפנות מהדירה שבבעלותו, ובה התגוררו במשך 20 שנה עם שמונת ילדיהם. ב-2013 הורה בית המשפט על פינוי בני הזוג מהדירה, בכפוף לתשלום 200 אלף שקל של הסב.

 

אלא שעוד לפני שהסב שילם את הסכום, נמלטה האישה מן הבית על רקע האלימות של בעלה. שבועיים לאחר מכן הוא נעצר, ובהמשך הורשע באונס בנותיו ותקיפת אשתו, ונגזרו עליו 18 שנות מאסר.

 

במהלך מעצרו חזרה האישה להתגורר בדירה, אלא שבתגובה הגיש נגד הסב צו פינוי מהדירה. היא התנגדה בטענה שעוד לא קיבלה ממנו את הפיצויים שלהם היא זכאית, והגישה תביעה לאיזון משאבים נגד בעלה ואביו. בבית המשפט היא טענה שנוכח הפרידה הם חידשו את הקשר ביניהם ויחד ניסו למנוע ממנה לקבל את חלקה בפיצויים, כך שיגיעו לבעלה בלבד.

 

לדבריה, עם מעצרו של הבעל, וכנקמה בה ובילדיהם, הוא החל להבריח את נכסיו וניסה למשוך כספים משותפים ללא ידיעתה. היא ביקשה שבית המשפט יקבע שהיא זכאית למחצית הרכוש המשותף ויחייב את אביו לשלם לה את חלקה בפיצויים.

 

האב והבן הכחישו בתוקף את טענת הקנוניה והתעקשו שהסב העביר זה מכבר את הכספים לבני הזוג במלואם ובמזומן.

 

פסק הדין אינו המלצה

סגן נשיא בית המשפט, אסף זגורי, קבע שפסק הדין שניתן קבע במפורש שהסב ישלם את הפיצויים לבני הזוג באמצעות הפקדה בקופת בית המשפט. הוראה זו, הזכיר השופט זגורי, אינה בגדר המלצה וזו הייתה הדרך היחידה שבה היה על הסב להעביר את הכספים.

 

משלא פעל לפי הוראות פסק הדין, ומבלי שסיפק לכך הסבר משכנע, נקבע שיש לדחות את הטענה שהכסף הגיע ליעדו.

 

השופט זגורי הוסיף שהתובעת הצליחה להוכיח את דבר הקנוניה – שנרקמה במטרה לנשל אותה מזכותה על פי דין לקבל מחצית מהפיצוי שנפסק – באמצעות אינספור עדויות אובייקטיביות. השופט התייחס בקביעתו גם לעדויותיהם הסותרות של הנתבעים ולכך שלא הציגו כל ראיה להעברת הכספים.

 

משכך התקבלו מלוא טענות האישה והסב חויב לשלם לה 100 אלף שקל. באשר ליתר הנכסים המשותפים נקבע שהתובעת תקבל את מחצית שווי המכונית המשותפת והצהיר כי היא חייבת, יחד עם בעלה, לכסות את החוב שבחשבונם המשותף. הנתבעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים