חייל בן 19 מת מגידול מוחי; איבריו הצילו 6
לי חסין החל לסבול משכחה ומחוסר שיווי משקל, מה שהוביל לתקריות שבשלן נענש על ידי מפקדיו ורותק לבסיס - עד שהתגלה כי התסמינים נובעים מגידול ענק במוחו. הוא נפטר ימים ספורים לאחר שנותח, ובמרתון השתלות שבוצע ביממה האחרונה הצילו איבריו את חייהם של שישה אנשים
טרגדיה בשירות הצבאי הצילה את חייהם של שישה בני אדם: זה התחיל בחוסר שיווי משקל ובשכחה במהלך השירות הצבאי, אשר גרמה לחייל לי חסין להיענש על ידי מפקדיו ולהיות מרותק לבסיס תקופה ממושכת, עד שנתגלה כי הסיבה לכך היא גידול מוחי ענק בראשו.
הוא נותח, אבל זה היה כבר מאוחר מדי, וימים ספורים אחר כך נקבע מותו. משפחתו תרמה את איבריו, שהצילו שישה בני אדם, בהם ילד בן חמש.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
חותמים עכשיו:
לחתימה על כרטיס אדי מקוון - לחצו כאן
חסין, בן 19 וחצי מפרדס חנה, שירת בתותחנים כחייל מצטיין. "כולם אמרו שהוא דרבן את כולם ומשך קדימה", מספרת אמו חלי. "הוא תמיד היה לוקח את האלונקה כשכולם נשברו. אף פעם לא התלונן, אף פעם לא ביקש חופשת מחלה ותמיד עשה את הדבר הנכון".
"לא חשבנו שזה חמור"
לפני כחודשיים הבחינו ההורים כי הוא סובל משכחה קלה ומחוסר שיווי משקל. "הוא היה שוכח דברים קטנים", משחזרת חלי, "לא ממש התרגשנו מזה. אבל כשראינו שהוא מתנדנד, ביקשנו שילך לראות רופא".
חסין, שהיה טבעוני, עדיין לא קיבל אישור מהצבא לנעליים שאינן מעור, לכן התהלך בנעלי ספורט. "חשבנו שאולי זה משהו אורתופדי בגלל הנעליים. לא תיארנו לעצמנו שמדובר במשהו חמור. הוא הבטיח שיראה רופא, אבל כהרגלו הוא לא התרגש מזה".
השכחה עלתה לו ביוקר: מפקדיו החלו להעניש אותו והוא רותק לתקופה ממושכת לבסיס. רק ביום הכיפורים האחרון, לאחר יותר מחודש שבו היה מרותק, שוחרר לביתו לחופשה קצרה מהגדוד שבו שירת. כשהוא חזר, מצאו אותו הוריו מבולבל עוד יותר ומתקשה להיזכר.
"זה היה הסימן שהדליק לי נורה אדומה", מספרת חלי. "ביקשתי שבאותו יום ילך לראות רופא והוא הבטיח לי. כבר חשבנו שאולי הוא עבר טראומה בצבא. הוא לא היה ילד שמשתף או יתבכיין, והוא תמיד גם היה ילד מאוד בריא שמעולם לא החסיר יום לימודים. סמכתי עליו שכך יעשה".
חסין עלה על הרכבת בדרך חזרה לבסיס, אולם דקות ספורות לאחר שיצא מדלת ביתו, סיפרה אחותו להוריו שהוא מעד קודם לכן באמבטיה. באותו רגע, נסעו הוריו לתחנת הרכבת ואספו אותו לבית החולים הלל יפה, שם התוודה שכבר זמן רב שהוא סובל מכאבי ראש ומהקאות, והחליט לא לספר לאיש. הרופאה חשבה תחילה שהתסמינים קשורים למחסור בוויטמין B12 בשל הטבעונות, אבל שלחה אותו ל-CT ראש שגילה תמונה חמורה: חסין סבל מגידול מוחי גדול.
הרופא יצא עם עיניים אדומות
הוא הועבר באמבולנס למרכז הרפואי שיבא בתל השומר ובדיקת MRI שבוצעה לו באותו לילה אישרה כי אכן מדובר בגידול גדול. חסין נותח למחרת. "הוא לא פחד אף לא לרגע", מספרת אמו. "הוא בטח במדע וברפואה, וגם אנחנו היינו אופטימיים איתו. אבל ראינו שהניתוח מתמשך, מכמה שעות ל-16 שעות מורטות עצבים, שבסיומן הרופא יצא עם עיניים אדומות, והבנתי שהוא פסימי".
במהלך הניתוח סבל לי מדימומים רבים, ולמרות ניסיונות ממושכים, רק חלק מהגידול הוסר. הוא הועבר כשהוא מונשם ומורדם ליחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי והרופאים הבהירו שמצבו קשה מאוד. "היינו כל הזמן אופטימיים", אומרת חלי. "המוח המבריק הזה שלו, שהיינו כל כך גאים בו, אמרנו - לא יכול לאכזב. הרופאים טועים לפעמים, נסים קורים. התחננו שייאבק. הרופא אמר לנו שגם אם הוא יצא מהתרדמת, הוא יישאר צמח. אבל לי לא היה אכפת. נאחזנו באופטימיות עצומה. החזקתי ללי את היד יום ולילה וביקשתי ממנו שלא יוותר ויילחם, וייתן לי סימן קטן".
יומיים אחרי הניתוח, הבחין הצוות הרפואי כי רפלקס האישון של חסין שב לפעול. ההורים היו בטוחים שזה אכן אותו סימן שלו ציפו, אבל זמן קצר לאחר מכן שוב נעלם הרפלקס. לי הועבר לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ כללי, שם נבדק על ידי צוות רופאים חיצוני, שאישר כי הוא סובל ממוות מוחי, וכי לא נותר עוד סיכוי להצילו.
לכל בני המשפחה יש כרטיס אדי
לאחר הבשורה המרה, הסכימו ההורים מיד לתרום את איבריו. "לא הייתה כאן בכלל שאלה", אומרת חלי. "יש לכולנו כרטיס אדי, לי האמין ברפואה, ולא היה לי ספק שהוא היה רוצה לתרום את איבריו ולהציל כמה שיותר אנשים כדי שכמה שפחות אנשים ירגישו את מה שאני מרגישה עכשיו.
"זה נותן קצת כוח, לפגוש מישהו שהלב של לי פועם בו. יש פה איזושהי נחמה קטנה, שהוא העניק חיים לאחרים. אני מדברת אליו כל הזמן, ואם באמת היה שומע אותי, הייתי רק אומרת לו עד כמה אני אוהבת אותו, עד כמה שהוא חסר, כמה שאני מתגעגעת ועד כמה הייתי גאה בו על מה שהיה כל חייו עד יומו האחרון".
איבריו של לי הצילו שישה בני אדם במרתון השתלות מורכב שהתבצע ביממה האחרונה, שבו לקחו חלק עשרות רופאים, אחיות, טכנאים ומתאמי השתלות: בבית החולים בילינסון הושתל לבו בגבר בן 55, שתי ריאותיו בגבר בן 54 והכבד באישה בשנות החמישים לחייה.
בבית החולים שניידר הושתלה אונת כבד בילד בן חמש שסבל ממחלה תורשתית מולדת שגרמה לאי ספיקת כבד. בשניידר הושתלה בנוסף - אחת הכליות בנערה בת 18. כליה נוספת הושתלה בחולה בת 45 בבית החולים רמב"ם בחיפה.
לפנייה לכתב/ת 
