ואז הגיעה שיירת נפאלים על סוסים עם פתק בעברית: "יש ישראלים תקועים. תעזרו לנו"
בשיחה עם ynet סיפרה אחת התרמילאיות, תמר חלק (22), על ההחלטה לא לצאת למסלול על רכס האנאפורנה ועל המכתב הדרמטי שהגיע מפסגת ההר שהודיע לה ולחבריה על מצוקת המטיילים. עכשיו היא מחכה לחילוץ עם עוד 13 ישראלים בקור מקפיא ועם מעט מזון
שלושה ישראלים נהרגו באסון מפולת השלגים באנאפורנה שבנפאל ויש חשש לחייו של ישראלי נוסף שנעדר. בצהריים (יום ה') פורסם שמו של אחד ההרוגים: אגם לוריא, בן 23 מקיבוץ יפעת. בשיחה עם ynet מתארים מטיילים ישראלים החלטה שהתבררה כבחירה לחיים או למוות. שלושה מהם החליטו לא לצאת למסלול ה"פס" עקב תנאי מזג האוויר ונשארו ללון בבקתה במחנה הקבע בשמורה. בשלישי בערב הגיעה אליהם שיירת נפאלים על סוסים שהעבירה לידיהם מכתב כתוב בעברית: "'יש ישראלים תקועים על ה'פס' בפסגה. תעזרו לנו, זו סכנת חיים".
תמר חלק (22) מספרת כי יצרה קשר בטלפון קווי עם השגרירות ועם כוחות החילוץ. רק בבוקר התבררו לה ממדי האסון. האזינו:
תמר היא אחת מבין 14 ישראלים שעדיין נמצאים בבקתה במחנה התורו'נג קמפ ברכס האנאפורנה. "אנחנו בסדר אבל תקועים ללא חימום ומזון - מחכים שכבר יחלצו אותנו מכאן", סיפרה.
היא מספרת שכאשר תנאי מזג האוויר החריפו, החל לרדת שלג כבד עם רוחות עזות, קיבלה החלטה להישאר במחנה: "אני ובן זוגי החלטנו אחרי יום של הליכה שזה חוסר אחריות להמשיך במסלול וזה מאוד מסוכן. ההחלטה לא לצאת לטרק זו ההחלטה הכי חכמה שעשיתי בחיים. חזרנו למחנה ומאותו רגע התחיל כל הבלגן. באותו הערב הגיעה חבורה של נפאלים עם סוסים שהעבירו לנו פתק שנכתב בעברית על-ידי מישהי שהייתה תקועה בפסגת ה'פס' ובו נכתב: 'יש ישראלים תקועים על ה'פס' בפסגה. תעזרו לנו, זו סכנת חיים'".
מיד עם קבלת הפתק, היא התקשרה לשגרירות בקטמנדו והעבירה את הפרטים: "אמרנו שיש סכנה ממשית ל-200 איש שטיילו באותו היום". חלק מספרת כי מאז האסון הם מצויים ללא חשמל וללא חימום וכי התחילו לאסוף רשימות של תרמילאים ישראלים שאותם פגשו במהלך הדרך".
"בגלל לחץ של המדריכים והפורטרים (סבלים) המקומיים שאמרו שזה בסדר ושאין שום בעיה, הרבה יצאו למסע הזה עם כל הסכנות", ציינה. "מחוץ לבקתה שבה אנחנו נמצאים השלג נערם לגובה של שני מטרים ואף אחד לא דיבר איתנו".
בן זוגה, ברק, מוסיף כי הבוקר (שעון נפאל) הגיעו למקום עוד עשרה ישראלים שעלו למקום לאחר שאמרו להם שאפשר לצאת למסלול. "המקומיים נותנים לישראלים מידע שגוי בגלל שיקולים כספיים", סיפר. "אני קורא לכל הישראלים שלא יגיעו לכאן בינתיים כי הצבא סגר כאן את הכול וזו סכנת חיים". הוא קרא לשגרירות ישראל לזרז את מאמצי החילוץ, "אנחנו תקועים בפסגה בלי חימום, בלי אוכל ובלי אף נציג שמדבר איתנו".
אגם לוריא ז"ל: "נועד לגדולות"
מסלול אנאפורנה נמצא כ-160 קילומטר צפון-מערבית לבירה קטמנדו, וכמדי אוקטובר – שיא עונת הטרקים במקום בשל מה שאמור להיות מזג אוויר נוח – היה מלא בתיירים מכל העולם. סוכנות AP דיווחה כי עד כה נמנו לפחות 29 הרוגים באסון. 70 איש עדיין נעדרים ויותר מ-150 מטיילים חולצו על ידי צוותי ההצלה במקום.
אגם לוריא ז"ל, בן קיבוץ יפעת, החל את טיולו במאי השנה ומאז ביקר בתאילנד, קמבודיה, וייטנאם, הודו ובנפאל. הוא בוגר תיכון "העמק המערבי יפעת" ושירת בלשכת הגיוס בחיפה. אגם השאיר אחריו אם, ורד, מרצה במכללת אורנים, ואחים, שחף ואילאיל. בקיבוצו סיפרו שאגם הוא חובב טיולים. "בחור מדהים", הגדירו אותו מכריו.
"הוא היה אדם מדהים, שחשש לצאת לטיול הגדול אבל מצא שם את האושר", סיפרה נוי עינב מקיבוץ גבת, בת כיתתו. "זה קצת יביך אותו שנגלה, אבל הוא התחיל לכתוב שם שירים, ומהם ראינו שהוא היה מאושר שם, ושאל איך אפשר להעביר את האושר הזה גם לכאן. אין אנשים כמוהו, כולם התאהבו בו. כל מי שפגש אותו נדבק ולא רצה לעזוב, רצו להיות בקרבתו. הוא זהב טהור".
רונית מרקוביץ-וולפין, המחנכת של לוריא בתיכון, וסיפרה שהאמינה שהוא "נועד לגדולות". לדבריה, "מגיל 15 הוא ידע להגיד את הדעה שלו בצורה מכובדת ולעמוד על דעתו. הוא היה מנהיג שכולם מתקבצים סביבו ומקשיבים לו. היה לו צחוק מיוחד ועיניים מאירות. הוא היה מאוד שנון, עם לב רחב".
בועז רנד מחיפה, חברו של אגם, שירת עמו בצבא ולפני כחצי שנה טייל עמו במשך חודשיים בוויאטנם וקמבודיה. לדבריו בזמן האסון התנדב לוריא להיות המפונה האחרון, ולכן לא שרד: "זה כל כך מאפיין אותו. הוא היה מוכן להקריב את עצמו אפילו עבור אנשים שבקושי הכיר".
"מזג האוויר תפס אותם בהפתעה מוחלטת"
באסון נפצעו מטיילים ישראלים נוספים, ו-12 מהם פונו לבית חולים צבאי בקטמנדו. אחת הפצועות היא לינור קגן, בת 22, שטיילה באזור עם חברתה. שמואל קגן, אביה של לינור, סיפר ל-ynet כי בתו סובלת מכוויות קור ברגליה לאחר שהות של 24 שעות בשטח.
"קשה להן מאוד ללכת. הבת שלי בטראומה מכל הדברים שהיא ראתה שם, מחילוץ פצועים ועד פינוי של גופות רבות", סיפר האב. לדבריו, מזג האוויר תפס את התרמילאים בהפתעה מוחלטת. קגן מספר כי הוא דיבר עם בתו פעמיים מאז שאושפזה. "הן היו במפולת, אבל נעצרו שלב לפני. כשהתחילה הסופה התפצלה הקבוצה לשתיים. הן החליטו לא לעלות במעלה ההר, דבר שהציל את חיי בתי וחברתה", אמר האב.
קשאב פאנדיי מאיגוד סוכנויות התיירות בנפאל התראיין לסוכנות רויטרס ומתח ביקורת על השלטון במדינה: "הממשלה שמחה לקחת כסף מתיירים אבל לא עושה כלום עבורם. עכשיו היא צריכה לדאוג לממן תחזיות מזג אוויר ועזרה מהירה להצלת הטיילים".
במקרים מסוימים הפרידה החלטה של שבריר שנייה בין המטיילים. מאיה אורה, מטיילת ישראלית שנפצעה באסון, כבר החלה בירידה מההר עם קבוצתה, וברגע האחרון החליטה להישאר וחברה למטיילים אחרים בבקתה. היא ניצלה, ובדיעבד התברר לה שהמטיילים שאותם עזבה נקלעו למפולת וחלקם נהרגו.
סגן השגריר הישראלי בנפאל, יהונתן לבל, סיפר בשיחה עם ynet כי המטיילים עברו חוויה מטלטלת. "הם ניסו לעבור במעבר במזג אוויר קיצוני מאוד ולא היו מוכנים באופן טבעי לזה משום שבעונה הזו אמור להיות מזג אוויר יפה", סיפר.
לפנייה לכתב/ת 
