הר וגיא / על ניצחון מכבי תל אביב
ברכות לגודס על הסיפתח המוצלח כמאמן ראשי ביורוליג, אבל אי אפשר בלי מילה טובה לפניני. כשלימוז' השוותה הוא אמר - לא במשמרת שלי, ודאג להדליק את ההיכל. עידו אשד מסכם
מכבי תל אביב פותחת עונה למרגלותיו של הר. לרוב, אלופות יורוליג מתחזקות בקיץ שאחרי הזכייה, משפצות עמדות חלשות, משפרות חוזים, מאיימות ומכוונות לריפיט. אבל מכבי, כמיטב המסורת, ואולי בעקבות ההפתעה העצומה מעצם הזכייה, עברה קיץ החתמות רדום ומחליש על הנייר.
היא הביאה שני גארדים מהירים לשמר את השיטה, גיבתה את הסופלאקי היווני שהתעבה בקיץ (סופו) ואת החולה המדומה שקופץ גבוה רק כשמתאים לו (טיוס), בעוד בולפס אוסטרלי במצב ניתור קטטוני (מאריץ'). את המאמן הענק שהלך החליפו במוישה וחצי, כשעוד לא ברור לגמרי מיהו החצי.
אבל אחרי הניצחון על לימוז' במחזור הפתיחה של היורוליג כבר ברור - מכבי הצליחה להשתחרר מצילו של ההר הגדול, ואינה מושפעת, לחוצה או משווה את עצמה לקבוצה משנה שעברה. זו הדרך הנכונה, וזו הבשורה החשובה והמעודדת לקראת ההמשך.
סופו הוא הר של כדורסל, וההשפעה שלו על המשחק היא עצומה. ב-13 הדקות שלו על המגרש מכבי נראתה לרגע כמו אלופה בטוחה בעצמה, מסודרת בהתקפה, מאיימת מתחת לסל. בשאר היא פשוט רצה, כידררה, חדרה וקיוותה שהשלשות ייכנסו.
סופו מצליח בכל שנה לערער את החפירות של מאמנים שמדברים על חשיבות ההכנה לעונה והחיבור הקבוצתי. שני אימונים, תן לו כדור ורד שמח להגנה. ונראה שעם הגוגל גלאס שהוא מרכיב הוא אפילו עושה החלטות טובות יותר. כבר עכשיו ברור שהציוות של השחקן בעמדה 4 ליד סופו יהיה קריטי. רנדל לא, סמית' ופניני כן. חייב להיות לידו קלעי שיפתח את ההגנה, ולא חודר שיסתום אותה (כמו עם אליהו לפני ארבע שנים).
מכבי תצטרך את יוגב אוחיון יעיל ושמח
ברכות לגיא גודס על הניצחון הראשון כמאמן ראשי ביורוליג. טביעת ידו בהחלט מורגשת בקבוצה, ומספר החלטות שלו הראו שהוא כבר מחובר אליה היטב. העלאתו של אוחיון בחמישייה חשובה מכמה זוויות: חשוב ליוגב להרגיש חלק מהרוטציה, כי מכבי תצטרך אותו העונה יעיל ושמח.
חשוב גם היה להיינס להתחיל על הספסל, כדי לשחרר לחץ מהציפיות והרינונים שכבר התחילו אחרי המסע הלא מוצלח שלו בארה"ב, ואז להיכנס ביתרון ולהשתלב יפה ובהדרגה. וחשוב למערכת ולאוהדים שיש עדיין צבר בחמישייה של מכבי. יש לזה חשיבות טקסית, סימבולית ומרכיב חשוב בהזדהות האוהדים.
מצד שני, ההחזרה של יוגב למגרש כמה שניות לסיום במקום מאריץ' הייתה מוזרה. מה יש, בן אלטיט לא יכול לתת חצי דקה פה ושם? יוגב לא נער פוסטר. נראה שגודס לא הבין את הלחישה של פיני גרשון.
אפרופו לחישות, האירוע המשמעותי ביותר במשחק מהזווית של צוות האימון בא ברבע הראשון עם העבירה הטכנית שפיני חטף. וואו, זו היתה מכה מתחת לחגורה, שאולי ברגע אחד הבהירה לעוזר המאמן שאכן הוא עוזר המאמן, גם בעיני היורוליג. זה כמעט נראה כאילו מישהו שמעורב מקרוב בהנהלת היורוליג ביקש מהשופטים לעשות סדר עם הבולדוזר כבר מהפתיחה. מעניין מי...
גם ההחלטה לרוץ וללחוץ בכל הזדמנות נכונה לסגל הקיים. זו אולי קבוצה יותר אתלטית מאי פעם, ויש לה הרבה חודרים שעושים סל בכדרור, מצרך נדיר בהיסטוריה של מכבי. בדקות השמחות היו הרבה חדירות אחד על אחד לטבעת (היינס, פארגו, לנדסברג), רק לא כדאי לבנות על זה ברמות הגבוהות יותר.
רק פעמיים שוחק תרגיל עם שלוש מסירות שהביאו לליי אפ קל, נקודה עליה צריך להמשיך לעבוד. 19 ריבאונדים בהתקפה של לימוז' זה מספר שנראה נורא, אבל לצרפתים היו 51 החטאות מהשדה (לעומת רק 27 של מכבי), כלומר פי שתיים הזדמנויות לכדור חוזר בהתקפה.
ועדיין, מה שמדאיג הוא שהכדורים האלה לא נלקחו מעל הטבעת, אלא על הרצפה או בגובה הגוף, בו צריך פשוט מיקום, תזמון וידיים טובות. קבוצה יותר מוכשרת הייתה מענישה את מכבי
באופן חמור הרבה יותר. צסק"א מוסקבה למשל.
The other guy
אבל כשיורדים מהר לגיא, נמצא שם The other guy: כשלימוז' חזרה למשחק והשוותה, התייצב גיא פניני על העמדה ואמר - לא במשמרת שלי. שלשה שהחזירה את היתרון, חטיפה שלקחה כדור וסידרה להיינס עוד שלשה, עצירת הריצה והכוונת פארגו לחדירה שעשתה עוד שלוש נקודות, ואז ההחלטה לא לעצור לכדור אחרון, אלא להרים את היינס ל"אלי-הופ" שהדליק את ההיכל.
גודס כעס כי זה היה מוקדם והשאיר זמן ללימוז' לעוד כדור, אבל הם הצליחו לאבד אותו ופתחו להיינס אפשרות לצלוף מהחצי ולסגור את המשחק. וכך בתבונה ושקט, הטביל פניני את היינס בקבלת הפנים הרשמית של ההיכל, חודשיים-שלושה לפני התכנית המקורית. חשוב מאוד למכבי, גדול הקפטן. נייס גיא.
לפנייה לכתב/ת 
