שתף קטע נבחר

 

שיחת הטלפון שהפיגה את המתח בחמ"ל אצל הסבתא

במשפחת כהן ניסו לאתר את הבת הילה שטיילה בנפאל והקימו חמ"ל. הבת, שלא ידעה מכלום, יצרה קשר אחרי עוד טרק והופתעה לשמוע על הדאגה הגדולה. וגם: אב ובת שנתקעו בסופה משחזרים את רגעי האימה

כשהילה כהן התקשרה הביתה מנפאל היא לא הבינה את הצרחות מהצד השני. בזמן שהיא טיילה יחד עם חבר נוסף, משפחתה בישראל פתחה חמ"ל בניסיון לאתר אותה אחרי ששמעה את החדשות הקשות בעקבות מפולת השלגים. "התקשרנו לכל גסט-האוס שמצאנו באזור, אבל קיבלנו כל הזמן את אותה תשובה: 'ביג בלגן' – וניתוק", תיארה אחותה רויטל כהן קונריקוס מקיבוץ כפר הנשיא את הדאגה הגדולה.

 

משפחתה של כהן ידעה שהיא אינה נמצאת באזור המפולת, אך לא לקחה סיכון. "כל אחד ניסה בדרכו לנסות ולהשיג מידע", סיפרה כהן-קונריקוס. בני המשפחה פרסמו הודעות בפייסבוק, טלפנו לבתי אירוח בנפאל ואף בדקו מול חברת הביטוח כדי לקבל שבב מידע.

 

"אמרתי למשפחה שאם אנחנו בישראל היינו מנותקים במשך שלושה-ארבעה ימים בגלל סופת השלגים שהייתה בחורף האחרון, אז בטח ששם המצב של התקשורת קשה", סיפרה האחות. "אמרתי שיכול להיות שהילה יושבת באיזו בקתה או גסט-האוס, שקועה בשלג של מטר וחצי ומחכה שאפשר יהיה לצאת, אבל ברור שאי אפשר היה לשבת בשקט, ולחשוש לגורלה". 

הילה כהן. לא ידעה על מה המהומה ()
הילה כהן. לא ידעה על מה המהומה

בזמן שכל המשפחה הייתה על הרגליים, סיימה הילה את הטרק שלה באנאפורנה, והגיעה לעיר פוקרה. כשראתה את המהומה היא התקשרה הביתה. "היא לא ממש הבינה את צרחות השמחה שלנו. רק אחרי כמה דקות הפנימה כמה דאגנו, והבינה את ההיסטריה שלנו. היא אמרה שידעה כמה אנחנו אוהבים אותה אבל לא הבינה עד כמה זה מטורף. עכשיו התחושה היא של אופוריה על כך שהיא בריאה ושלמה", הוסיפה רויטל, "אבל יש כאב עמוק והזדהות עם המשפחות שקיבלו את הבשורה המרה". 

 

צילום: סיון רביב:  

משפחת ויינר: זו חוויה מפחידה, אבל חלק מהחיים    (צילום: סיון רביב)

משפחת ויינר: זו חוויה מפחידה, אבל חלק מהחיים    (צילום: סיון רביב)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

הסופה הגדולה תפסה את עפרי ויינר ואביה עמית. "שמענו רעש שונה מהרגיל, ופתאום הרגשנו שמשהו סחף אותנו למטה", סיפרה הבת. "אבא הצליח איכשהו להגיע אליי ונעצרנו האחד ליד השנייה. ראינו בכל מקום פזורות של אנשים, תיקים, לא יודעת בדיוק מה זה היה, והמשכנו למטה פשוט בלי לעצור".

 

האב עמית הוסיף: "בבוקר מרחוק הסתכלנו על ההרים וראינו מאיפה ירדנו, זה פשוט קשה להאמין שבכלל עברנו שם בלי שביל ובלי כלום, וזה איכשהו צלח. להערכתנו חלק מהאנשים, ראינו את זה בעיניים, באיזשהו מקום התייאשו, קפאו, קפאו להם הרגליים. הרבה מאד נפאלים ראינו שסובלים כי הם לא היו מצוידים אפילו בנעליים מינימאליות. בכלל, אף אחד לא היה כל כך מצויד כי לא התכוננו לדבר כזה. מזג האוויר אמור היה להיות חם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים