ניימאר מחדרה / על שלום שוורץ ז"ל
הוא היה בלתי ניתן לעצירה, הכניס את העיר לתודעה ולשפיגלר הוא מזכיר את קפטן נבחרת ברזיל. שולם, כמו שקראו לו כולם, פספס קריירה בבונדסליגה רק בגלל שלא רצה להתרחק מחדרה, שם עדיין זוכרים איך הגיע למגרש במחצית וניצח את מכבי ת"א במשחק שנכנס להיסטוריה. פרידה מהאגדה של הפועל חדרה
מעולם לא היה כל כך צפוף בבית הקברות בחדרה. הגעת המקומיים, שעבורם שולם היה הסיבה לאהבת הכדורגל, הייתה צפויה, אבל היו שם גם כאלה שבאו מרחוק. מהבירה טרח והגיע שלמה מהטבי, מכוכבי הפועל ירושלים ששיחק עם שולם בנבחרת הנוער. ירושלמי נוסף, יוסי מזרחי, התייצב אף הוא ונעמד בסמוך לקבר. החבר הקרוב גידי דמתי, ששיתף פעולה עם שולם בחוד של נבחרות ישראל (נוער ובוגרים) לא הפסיק לבכות.
והיו שם גם אהוד בן-טובים, ואלי כהן "השריף", וצביקה רוזן ויצחק שום שהיו איתו בנבחרת הלאומית, ומרדכי שפיגלר שהספיק לשחק פעם אחת עם שולם בנבחרת, אך בעיקר אימן אותו בהפועל חיפה ובבית"ר ת"א המיתולוגית. "ניימאר מזכיר לי את שולם", אמר מוטל'ה. "קל רגליים, מהיר מאוד, יציאה פנטסטית מהמקום וטכני מאוד". היה שם גם אברהם לב והגיעו כמובן גם הכוכבים המקומייים: שלמה ארצי, אבי ארגז, יוסי סופר, אברהם סלו, שמוליק יעקובובוסקי, אברהם לב, חיים טל, דידי חממי ועוד רבים וטובים.
היום כשכל זאטוט שרק החל לשחק בילדים טרום ב', מלווה בהוריו, בסוכן, בעורך דין ובפסיכולוג, טוב להיזכר איך שולם הגיע לכדורגל. בן למשפחת עולים חדשים מרומניה ששוכנה בשכונת יוספטל, הנושקת למגרש הפועל חדרה. יום אחד, בדרך למגרש, נתקל בו המאמן החדרתי, אלי זוביב, שגידל את כל השחקנים של הקבוצה בימיה היפים.
זוביב קלט מיד את גודל הכישרון של שולם הצנום ודאג לקליטתו במועדון. מהירותו הרבה והשליטה בכדור הובילו אותו לאגף שמאל של ההתקפה, למרות שהיה ימני. שם הוא פרח, ליהטט והיה בלתי ניצן לעצירה. מה שנחשב היום להברקה טקטית של מאמנים, שוורץ עשה כבר לפני 25 שנה.
הוריו של שולם, שהיו טרודים בפרנסה, כלל לא ידעו מה גודל הכישרון. האמת שגם שולם עצמו העדיף את חבריו לשכונה על פני משחקי הליגה. הוא העלה את חדרה לליגה הלאומית (הבכירה באותם ימים) ולמעשה היה זה שהכניס אותה לתודעה הארצית.
דוביד שוייצר ז"ל נאלץ להשקיע מאמצים רבים כדי לשכנעו לשחק במדי נבחרת הנוער באליפות אסיה. שולם פשוט לא רצה להתרחק מחדרה, סיבה שבעטיה ויתר על קריירה בינלאומית בבונדסליגה. בשנות השמונים הייתה זו האנובר 96 שפנתה אליו, אך הוא העדיף את הבית החם.
שולם התחתן בגיל צעיר מאוד עם רחל. בשנת 1979, לאחר הולדת בתם הבכורה ברוריה, הוא ביקש מהנהלת הפועל חדרה שתסייע לו בקניית לול לתינוקת. יושב ראש הקבוצה, נתן שפירא ז"ל, סירב. באותו שבוע אמורה הייתה הקבוצה לארח את מכבי ת"א על שלל כוכביה, בראשות אבי כהן ז"ל טרום עידן ליברפול. שולם, שתמיד ייזכר עם חיוך מרוח על פניו, הודיע שהוא מחרים את המשחק.
מכבי ת"א הוליכה 0:1 בתום המחצית הראשונה. הנהלת חדרה החליטה לעשות מעשה ושלחה משלחת לקפה צנטראל, המסעדה היחידה בעיר, שבה ישב באותם ימים שולם שוורץ. החלוץ שוכנע להגיע למגרש, עלה למחצית השנייה, בישל לעמי אלחדד שער שוויון וכבש עוד שניים בעצמו. המשחק נכנס להיסטוריית הכדורגל הישראלי.
246 משחקים שיחק שולם שוורץ בליגה הלאומית במדי הפועל חדרה, הפועל חיפה ובית"ר ת"א. 36 שערים כבש, אך בעיקר בישל בסיטונות לכל החלוצים ששיחקו לצידו. בנבחרת רשם 11 הופעות וכבש שני שערים.
לאחר פרישתו הוא הספיק לשמש מאמן הנוער של הפועל חדרה ומהר מאוד התפנה לעסקים, שם רשם הצלחה לא פחותה מאשר במגרש, כבעלים של מסעדות ואולמי אירועים בחדרה ובסביבתה.
שוורץ החייכן, הצנוע וטוב הלב היה כזה עד יומו האחרון. בחמש שנות המאבק בסרטן, בימים שבהם לא שהה בבית החולים, הוא נהג להסתובב בעיר. באחד הימים, בעודו מהלך ברחוב עם יעקב וולטוך שהיה יו"ר הפועל חדרה, הבחין שולם בנער שנכנס לתוך פח אשפה גדול כשאמו ממתינה בצד. מדוע הילד בתוך הפח? שאל את האם. "הוא רוצה לקנות לעצמו מחשב חדש, ולכן נכנס לחפש בקבוקים למיחזור", השיבה. שולם לא היסס. בו במקום לקח את הילד לחנות המחשבים הקרובה ודאג שייצא משם מחייך.
בגיל 63, אחרי חודש של ייסורים קשים שבמהלכם ביקש מהחברים להימנע מביקורים, הובא שולם שוורץ למנוחות בבית העלמין החדש בחדרה. יהי זכרו ברוך.