מה מפריע לערבים להצליח בפסיכומטרי?

במציאות הפרדוכסלית של ימינו קיימת טענה שהמבחן הפסיכומטרי כמבחן ממיין בהכרח מפלה אוכלוסיות חלשות. אפילו המתנגדים לטענה הזו אינם יכולים להתעלם מהנתונים שמפרסם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) בשנים האחרונות שמשאירים פער יציב של כ-100 נקודות בממוצע בין הישגי המגזר היהודי לערבי.

עוד בערוץ הדעות של ynet

"קבלת האחר", בלי אף מזרחי / מאיר בוזגלו

די עם ברלין, תעשו רעש בישראל / לירז ברק, ברלין

מחקר משותף של המרכז הארצי ושל חוקרים מאוניברסיטת חיפה שנמשך כשלוש שנים מעלה הבדלים משמעותיים ביעילות קריאה של טקסטים בשפת אם. לפי החוקרים, מקורם של הבדלים אלו הוא בהבדלים במהירות הפענוח והשליפה הלקסיקלית של המילים בכל שפה - דבר שקשור כנראה באופן ישיר למבנה הצורני של השפה הערבית.

בניגוד לעברית, בערבית קיימות שתי צורות של השפה - המדוברת והכתובה (ספרותית). הפער בין השפה המדוברת לכתובה כה גדול עד כי ניתן להגדיר את רכישת השפה הכתובה כרכישה של שפה שנייה, והוכח שהדבר עשוי להשפיע על התפתחותם של מנגנונים לשוניים הכרחיים לרכישת הקריאה. הבדל נוסף הוא שהאורתוגרפיה (מערכת הסימנים והכללים המתייחסים לייצוג הגרפי של השפה, כמו צורת האותיות או ניקוד) של הכתב הערבי מורכבת מזו של הכתב העברי, ויוצרת עומס תפישתי גדול ומקשה בכך על זיהוי מלים וקריאת השפה.

באחד המחקרים אף הוכח שהכתב העברי והאנגלי מעובד ביעילות בשתי האונות של המוח לעומת הכתב הערבי המעובד ביעילות רק באונה השמאלית בשל תכונות צורניות האופייניות לכתב הערבי. בשל גורמים אלו ואחרים, הקורא בערבית מתקשה להגיע לאוטומטיות הדרושה כמו אצל קוראי העברית והאנגלית. קריאה איטית יותר, כידוע, פוגעת ביכולת ההבנה. כי רק בקריאה אוטומטית מתפנה קשב לתפקודים גבוהים יותר. מכאן, בקריאת טקסט מורכב - מתרכזים קוראי האנגלית והעברית בתוכן, ואילו קוראי הערבית מתעכבים על פענוח האורתוגרפיה ומיפוי מילים מהספרותיות ללקסיקון הדיבור.

כאילו לא די בכך, רוב הטקסטים בפסיכומטרי הם טקסטים מתורגמים מהשפה העברית והאנגלית ולא נבנו בשפת האם של הנבחנים. עובדה זו תובעת מהנבחנים הערבים לשלם מחיר כפול. מצד אחד הטקסט המתורגם גדול ב-15% בהיקפו מהטקסט המקורי שממנו תורגם - דבר שמשמעותו צריכה של זמן נוסף לעיבוד. מצד אחר, התכנים הנבחרים לא תמיד תואמים את עולם התוכן התרבותי של הנבחנים כי הם לא נשענים על המקורות התרבותיים של השפה הערבית. אני מסופק אם דובר עברית או אנגלית נתקל אי פעם בבחינות המיון בטקסטים המתייחסים לתקופה הג’אהלית הטרום-איסלאמית ואל מעמד השירה כמשקפת תקופה זו. יחד עם זאת, טקסטים פילוסופיים "ניטרליים" מהתרבות המערבית - היוונית ומתקופת הרנסנס - יש למכביר בטענה שעם טקסטים כאלה יצטרך הסטודנט להתמודד באקדמיה.

אם במהלך לימודיו באקדמיה הסטודנט הערבי לא עושה כמעט שימוש בשפה הערבית הספרותית, נשאלת השאלה למה שהיא תהווה המכשיר הבלעדי שבאמצעותו בוחנים את מיומנויותיו האקדמיות?

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il