בלונדון יש יותר צווים: בירת גירושים עולמית

לוס אנג'לס ידועה אולי כמקום הטוב בעולם להתחתן בו, אבל לונדון ידועה כבירת הגירושים הבינלאומית. אלפי סינים, רוסים, אמריקנים ואירופים עשירים, שרבים מהם עובדים במרכז הכלכלי של לונדון או מחזיקים בנכס בבריטניה, בוחרים כעת לסיים את נישואיהם בפני שופט אנגלי. למה בדיוק? התשובה לעתים קרובות היא כסף.

מעטים מאותם אנשים הם עשירים כמו איש העסקים המלזי קהו קיי פנג, שלפי הערכות שווה כחצי מיליארד אירו, ופולין צ'אי, שהתקשורת הבריטית הביאה בעבר סיפורים מרתקים על אוסף 1,000 הנעליים שלה. אבל תיק הגירושים של בני הזוג האלה הסב מחדש את תשומת הלב לתופעה שכבר הפכה כמה עורכי דין לעשירים כמעט כמו הלקוחות שלהם.

"אנגליה הפכה ליעד אטרקטיבי מאוד עבור זוגות להליך של גירושים, במיוחד משום שהפסיקות כאן גבוהות בהרבה מבכל מקום בעולם כמעט", אומרת סנדרה דיוויס, שייצגה את דיאנה הנסיכה מוויילס בתיק הגירושים שלה מהנסיך צ'ארלס ואת הדוגמנית האמריקנית ג'רי הול בתיק גירושיה מהזמר מיק ג'אגר.

הבירה הבריטית לונדון. יש גם "דיווה של עולם הגירושים"(צילום: רויטרס)

בית משפט גבוה בלונדון פסק ביום שישי כי הוא יוכל לדון בגירושים של צ'אי ופנג אחרי שעורכי דינו של פנג טענו כי תיק הגירושים הזה צריך להיות מובא בכלל בפני שופט במלזיה, ולא באנגליה. האישה, מיס מלזיה לשעבר, קיבלה בשמחה גדולה את הבשורה.

"אני מרוצה מכך שהשופט הכיר בקשר שלי עם המדינה הנפלאה הזו", אמרה צ'אי, "אני כל כך שבעת רצון מכך שאני, ילדיי וכן, אפילו הנעליים שלי, מצאנו בית כאן".

הצוות המשפטי שלה, שמובל על ידי "הדיווה של עולם הגירושים" עיישה ורדג, טען והצליח לשכנע את בית המשפט כי צ'אי חיה באנגליה (באחוזה בשווי 30 מיליון פאונד מחוץ ללונדון) זמן רב מספיק כדי לענות על הדרישות המשפטיות.

התיק יכול לקבוע שיא חדש באנגליה - הסדר הגירושים היקר ביותר. זאת בשל תקופת הנישואים הארוכה של בני הזוג - יותר מ-40 שנה. השיא הנוכחי מוחזק על-ידי האוליגרך הרוסי בוריס ברזובסקי, שלפי הדיווחים שילם לאשתו לשעבר גלינה בשרובה בשנת 2011 כ-220 מיליון פאונד.

מה הופך את אנגליה ליעד אטרקטיבי כל-כך לגירושים? "התשובה הקצרה היא כסף", אומרת אליזבת היקס ממשרד עורכי הדין אירווין מיטשל. בעקבות פסיקה משפטית פורצת דרך בשנת 2000 בתי משפט באנגליה מתחילים מההנחה הבסיסית שהרכוש הבסיסי של בני זוג נשואים צריך להתחלק חצי-חצי, מה שמיטיב עם בן או בת הזוג המגיעים לנישואים כשהם עשירים פחות.

התפישה הזו ניצבת בניגוד לתפישה במדינות אחרות רבות, ופירושה שהנשים המתגרשות באנגליה יכולות לזכות בנתח מהרכוש המשותף שהוא גדול פי כמה מאשר במדינות אחרות. גורם חשוב נוסף הוא הסכמי טרום-נישואים שנחתמו לפני החתונה כדי להגן על נכסיו של בן הזוג

העשיר יותר: הסכמים אלה אינם מחייבים מבחינה משפטית באנגליה. שופטים אנגלים גם לוקחים בחשבון קשת רחבה יותר של נכסים כשהם מחשבים את הונו של כל אחד מבני הזוג.

הטייקונים ועשירי העולם אינם האזרחים הזרים היחידים הבוחרים להתגרש בבתי משפט באנגליה. בחודש שעבר התברר ש-179 זוגות מאיטליה שניסו להימנע מתהליכי גירושים ארוכים במדינתם בחרו להתגרש בבתי משפט באנגליה אף שהם מעולם לא חיו בה. לבתי המשפט הוגשו הצהרות שקריות על כתובות מגורים באנגליה, בהונאה שארגנה סוכנות איטלקית.