"פעם במיליון שנה". מאדים בהילת שביט
הערב, לראשונה אי פעם, רכבי חלל שעל כוכב לכת ינסו לתעד מעבר של כוכב שביט סמוך לו – וגשם מטאורים במאדים שצפוי להגיע אחריו. וביום שלישי: מטר מטאורים גם בכדור הארץ
כל העיניים של חובבי החלל יופנו הערב (יום א') למקום אחד, לעבר מפגש שעשוי ללמד אותנו לא מעט על סודות היקום. מאדים יחלוף סמוך – יחסית כמובן – להילה הקלושה של השביט, שקוטרה עשוי להגיע בשיאה לכמה עשרות אלפי ק"מ ויותר, "באירוע של פעם במיליון שנה", כדברי בכיר בנאס"א.
כל צי החלליות ורכבי השטח סביב מאדים או על שטחו דרוך לקראת האירוע, שעשוי להוביל לגשם מטאורים עשיר מאוד על מאדים או לתופעות הדומות לזוהר הצפוני. בשעות הערב ייראו שני הגופים סמוכים זה לזה, אם כי השביט חיוור מאוד ואפשר לראותו רק במשקפות, בטלסקופים או בצילום. מאדים נראה ככוכב אדום בהיר מעל האופק הדרום-מערבי מיד לאחר שקיעת השמש.
הזוהר הצפוני של מאדים
הילת השביט, שהוא למעשה גוש קרח שבו כלואים גזים ואבק, נוצרת כאשר שביט מצוי קרוב יחסית לשמש. אז הקרח מתנדף, והאבק והגזים הכלואים בו משתחררים לחלל ויוצרים הילה סביב גרעין השביט, שהוא כשלעצמו קטן מאוד, כמה קילומטרים בסך הכול. גודלה של ההילה, לעומת זאת, עשוי להגיע למאות אלפי קילומטרים. לחץ הקרינה המגיע מהשמש וכן החלקיקים המגיעים ממנה דוחפים את האבק והגזים הלאה מהשביט, וכך נוצר הזנב המפורסם. כאשר מאדים יחלוף בהילה, חלקיקי האבק הרבים המצויים בה יימשכו אל פניו ואז יישרפו באטמוספירה הדלילה שלו וייצרו גשם מטאורים. בנאס"א מקווים לקלוט את גשם המטאורים באמצעות המצלמות של שני רכבי השטח של סוכנות החלל האמריקנית המצויים על מאדים, או באמצעות החלליות החגות סביבו.
האינטראקציה של קרינת השמש עם הגזים בהילת השביט יוצרת תופעה נוספת – חלק מהגזים המצויים בה מתייננים. כאשר אלו יפגשו את האטמוספירה של מאדים הם עשויים ליצור תופעה הדומה לזוהר הקוטב. בתופעה זו חלקיקים טעונים הנורים מהשמש מנותבים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ אל הקטבים, שם נראים אורות הקוטב (אורורה), כאשר חלקיקים אלו מתנגשים בחלקיקים המצויים באטמוספירת כדור הארץ. אמנם למאדים אין שדה מגנטי דוגמת זה של כדור הארץ, אולם החלקיקים הטעונים יפגשו את אטמוספירת מאדים בכל היקפו ולכן אורות הקוטב עשויים להיראות בכל מקום על פניו.
אירועים כאלה של התנגשויות של שביטים בכוכבי לכת הם נדירים, והפעם האחרונה שבה נצפה אירוע כזה היה בעת שהשביט שומייקר-לוי 9 התנגש בכוכב הלכת הענק צדק בשנת 1994, והותיר צלקות ניכרות באטמוספירה של כוכב הלכת הענק. הפעם אמנם לא מדובר בהתנגשות ישירה של השביט במאדים, אך גם מעבר של כוכב לכת בהילה של שביט הוא נדיר מאוד, וזו הפעם הראשונה שרכבי חלל המסיירים על כוכב לכת יצפו בו מקרוב.
האוריונידים באים
לאלו מאיתנו שלא יוכלו להגיע למאדים ולצפות בתוצאות המפגש שלו עם השביט, ממתין פרס תנחומים – מטר המטאורים אוריונידים, ששיאו צפוי ביום שלישי הקרוב. מטר זה מקורו בחלקיקי האבק שהותיר אחריו שביט אחר, מפורסם יותר – שביט האלי, שחלף בפעם האחרונה בקרבת השמש ב-11 באפריל 1986. מטר זה עשיר יחסית, והיעדרו מהשמיים של הירח, הקרוב למולד, עשוי להניב מטר מעניין. קבוצת אוריון זורחת בשעות הלילה המאוחרות בכיוון מזרח, ושיא המטר צפוי לאחר חצות. בשיא המטר הקצב הצפוי הוא 15 מטאורים בשעה, ואלו אמורים להיכנס לאטמוספירה במהירות של 66 ק"מ לשנייה – מהירות גבוהה מאוד ביחס למטרי מטאורים אחרים.
כדי לצפות במטר אין כל צורך במשקפת או טלסקופ, אלא רצוי להגיע למקום חשוך, רחק ככל האפשר ממקום יישוב, כאשר האופק – בעיקר המזרחי והדרומי – פנוי יחסית. כמו בכל מטר יש לזכור: מטר מטאורים אינו גשם של מטאורים במובן הפשוט של המילה, אלא שבשיא המטר ייראו הרבה יותר מטאורים מאשר בלילה ממוצע.
מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2014, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2014 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet
לפנייה לכתב/ת 
