השינויים בהרכב מועצת הביטחון מחמירים את מצבה של ישראל
מכה קשה לישראל בחזית הדיפלומטית: הצטרפותן הצפויה של מדינות עוינות כמו ונצואלה ומלזיה למועצת הביטחון עשויה לסייע לפלסטינים לזכות בהכרה באו"ם. החדשות הטובות: לפחות טורקיה נותרה מחוץ לשולחן המועצה
האם הפלסטינים מתקרבים להכרה במדינה? שינויים בהרכב מועצת הביטחון של האו"ם מחמירים את מצבה של ישראל בזירה הדיפלומטית ומחזקים את מעמדם של הפלסטינים. דיפלומטים ישראלים מעריכים כעת כי בעקבות השינויים בהרכב המועצה, סביר שאבו מאזן ימהר לנסות את מזלו לאחר 1 בינואר 2015 ויבקש ממועצת הביטחון חברות מלאה של פלסטין באו"ם. זו הדרך היחידה להתקבל לאו"ם כמדינה. עד כה הפלסטינים צלחו את העצרת הכללית והתקבלו כמדינה משקיפה שאינה חברה.
גם וטו אמריקני לא נמצא בכיסה של ישראל, ולדברי גורמים מדיניים, נלקח בחשבון תרחיש רע שבמסגרתו הדמוקרטים יפסידו את הרוב בסנאט בבחירות אמצע הקדנציה בעוד כשבועיים, ואז יהיו משוחררים ממחויבות ועלולים לבוא חשבון עם נתניהו על כל העימותים. "מחכה לנו סופה מדינית בינואר", אמר גורם מדיני. כשברקע ההתקרבות הפלסטינית לקבלת הכרה, השגריר הפלסטיני באו"ם ריאד מנסור אמר אמש כי הממשלה ברמאללה רוצה שהמועצה תצביע עד סוף 2014 על החלטה, שלפיה הכוחות הישראליים יחויבו לסגת מהשטחים הפלסטינים עד לנובמבר 2016.
בסוף השבוע התקיימו בחירות במועצת הביטחון, שבהן נבחרו חמש חברות חדשות שייכנסו לתפקידן ב-1 בינואר. חמש מדינות ייצאו וחמש חדשות ייכנסו ויהיו חברות לא קבועות במועצת הביטחון במשך שנתיים. מאזור אירופה וקבוצת המדינות המערביות ייכנסו ספרד וניו זילנד שיחליפו את אוסטרליה ולוקסמבורג. ההפתעה הגדולה הייתה שטורקיה הפסידה את המושב לספרד בפער של 132 קולות לעומת 60.
ההערכה היא שכך תיראה חלוקת ההצבעה בהחלטה אם לאשר את בקשת הפלסטינים להתקבל כמדינה מלאה באו"ם:
התקווה הישראלית: הווטו האמריקני
מבחינת ישראל, השינויים בהרכב המועצה החמירו את מצבה. במועצת הביטחון חברות 15 מדינות, מתוכן חמש קבועות ו-10 שמתחלפות. כדי להעביר החלטה יש צורך ברוב של תשע מדינות. גם אם הבקשה מתקבלת, לכל אחת מהחברות הקבועות יש אופציה להטיל וטו ולטרפד את ההחלטה.
עד היום, לישראל היו שתי טבעות הגנה במועצת הביטחון: היעדר רוב והחשוב יותר וטו אמריקני מובטח. היה מקובל לחשוב שלפלסטינים היו רק שבע מדינות שתמכו בבקשתם להתקבל כמדינה חברה ולכן לא נדרש כלל וטו אמריקני.
כעת המצב השתנה. לאחר השינויים בהרכב, ישראל איבדה למעשה שתי מדינות ידידותיות מאוד שתמכו בה בדמות אוסטרליה ורואנדה וכעת היא מקבלת שתי מדינות בעייתיות מאוד שניתן לספור אותן אוטומטית כמי שיצביעו בעד הפלסטינים ונגד ישראל: ונצואלה ומלזיה. בישראל נושמים לרווחה שהטורקים לא זכו במושב כי אז מצבנו היה גרוע שבעתיים ולפלסטינים היה לא רק רוב של 9 מדינות אלא 10 מדינות מובטחות.
לישראל נותרה כעת טבעת ההגנה האחרונה והיא הווטו האמריקני שבישראל בונים עליו. אלא שהאמריקנים יעשו הכול כדי שלא להשתמש בווטו הזה וסביר שיפעילו לחצים על חברות מועצת הביטחון שלא לתמוך בקבלת פלסטין בצעד חד צדדי.
האמריקנים ינסו להציג אלטרנטיבות כגון חידוש המו"מ בין הצדדים. האירופים מצידם עשויים להציג פשרה: לא לקבל את פלסטין כמדינה חברה אלא פרמטרים להסדר הקבע וסיום הכיבוש: נסיגה ישראלית לקווי 67' עם חילופי שטחים ומזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית.
דיפלומטים ישראלים אומרים כי כעת אבו מאזן מקבל רוח גבית וסביר שילך על כל הקופה ויממש את האיומים שלו: לא רק ללכת למועצת הביטחון אלא גם לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג. השינויים לרעתה של ישראל במועצת הביטחון יבואו לידי ביטוי לא רק בהצבעה על קבלת פלסטין כמדינה אלא גם בהצעות החלטה אחרות שיגיעו בעניין ישראל כגון גינוי ישראל על בנייה בהתנחלויות או מבצעים צבאיים, קריאה להקמת ועדות חקירה של האו"ם בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני ועוד.
הכישלון של ארדואן
הטענה במסדרונות האו"ם שמצרים וסעודיה פעלו בצורה משמעותית נגד טורקיה מול מדינות ערב והמדינות הבלתי מזדהות ואפשרו את הניצחון הספרדי במרוץ לכיסא במועצה. גם יוון פעלה נגד טורקיה. ישראל הצביעה באופן לא מפתיע בעד ספרד.
תבוסתה של טורקיה היא מכה ליוקרתו של ארדואן, שלו זה היה המבחן הבינלאומי הראשון מאז שנכנס לתפקיד נשיא המדינה. טורקיה נכנסה בשנים האחרונות לעימותים עם מדינות רבות וכעת היא משלמת את המחיר ובגדול. הטורקים שילמו את המחיר גם על סירובה של טורקיה לקחת חלק בקואליציה הבינלאומית נגד דאעש. שר החוץ הטורקי החדש הגיע במיוחד לאו"ם וקיים סבב פגישות שכנוע – אך נכשל כישלון חרוץ.
דרום אמריקה: ונצואלה אחרי צ'אבס נותרה אנטי ישראלית
בדרום אמריקה נכנסה ונצואלה במקום ארגנטינה. שליחת נציג מטעם הנשיא ניקולס מדורו לכיסא במועצת הביטחון מהווה התפתחות שלילית מאוד מבחינת ישראל לאחר ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין ונצואלה לישראל ועקב היחסים ההדוקים בין המדינה הדרום האמריקנית לאיראן.
האמריקנים כבר מתחו ביקורת על בחירתה של ונצואלה למועצת הביטחון ואמרו שהדבר אינו מעלה בעיות מול מגילת היסוד של האומות המאוחדות.
שגרירת ארה"ב באו"ם סמנתה פאוור אמרה כי פעילותה של ונצואלה באו"ם וההפרות של זכויות אדם בארצה – מנוגדים לרוח אמנת האומות המאוחדות. "ארה"ב תמשיך לקרוא לממשלת ונצואלה לכבד את הזכות הבסיסית של חירות וזכויות אדם לתושביה", הוסיפה.
ונצואלה נבחרה כי הייתה המועמדת היחידה מבין מדינות אמריקה הלטינית. רוב המדינות ביבשת תמכו בה לא משום שהן אוהבות את ונצואלה אלא בעיקר כדי לשמור על עצמאות היבשת מול לחצי המערב.
באסיה קיבלנו את מלזיה, מדינה עם נתח גדול של אוכלוסייה מוסלמית, במקום דרום קוריאה המערבית. כמו ונצואלה, גם עם מלזיה אין לישראל קשרים דיפלומטיים והמדינה האסייתית אף תומכת בהטלת חרם על ישראל. באפריקה אנו רואים את אנגולה מתיישבת על כיסא המועצה במקומה של רואנדה.
לפנייה לכתב/ת 
