הוסרה המסכה / על פרשת בני סכנין ובשארה
תדמית "המאמי הלאומית" של מי שהייתה פעם סמל לדו קיום, נסדקת לאט-לאט עם השנים. במשך הרבה זמן זה סתם הציק, כעת עם התרומות "מהדוקטור ולא פוליטיקאי" כדבריו של יו"ר הקבוצה - זה מתחיל לעבור את הגבול. תרחיקו את הפוליטיקאים מהסיפור הזה
עוד ב-ynet ספורט:
- מנקודה לנקודה: צפו בקליפ שערי השבת
- מזרחי הביתה / פלג סוגר שבת
- שבת מטורפת באנגליה: 28 שערים ב-6 משחקים. צפו
מצד שני, האנשים בסכנין לא טיפשים. וזה מה שהרבה יותר מדאיג. משום מה מצטיירת כאן התמונה כאילו הדבר נעשה במכוון, בידיעה ובמטרה להבעיר את השטח. מין יריקה בפרצוף שתגרום לך לשאול – זו באמת הייתה יריקה, או סתם נפלט להם?
טקס הוקרה שטותי או מגן הוקרה כסוף שממילא לא יגיע אל בשארה (יש שליחויות של הדואר לקטאר?), זו לא הנקודה. הבעיה היא עצם העובדה שבני סכנין, קבוצה הרשומה בהתאחדות לכדורגל בישראל, מכריזה בקול רם ומצהירה כי היא מקבלת כסף מאדם אשר ברח מישראל בחשד לריגול נגד המדינה ובסיוע לחיזבאללה. אדם אותו יו"ר סכנין, מוחמד אבו יונס, מכנה "דוקטור ולא פוליטיקאי".
לפני כמה חודשים, חצי מדינה יצאה מכליה והייתה מוכנה להמיר את דתה, רק מכיוון שקטאר היא נותנת החסות הרשמית של "הקבוצה של המדינה", ברצלונה כמובן, אבל איש לא מרים גבה נוכח הזרמת כספים בלתי פוסקת מהמדינה שעל פי הדיווחים, הפכה למממנת העיקרית של החמאס. ארגון שמטרתו להשמיד את ישראל.
דקירה בעין
ויש גם צד עצוב בכל הסיפור המכעיס הזה – הסרת המסכה מעל פניה התמימות של בני סכנין. זו שבמשך שנים הייתה המאמי הלאומית. עלה התאנה המוביל שלנו לדו-קיום ולמחשבה כי אפשר כאן אחרת.
בשנים האחרונות התדמית הזו נסדקת פעם אחר פעם. זה החל בדעיכת ייצוג שחקנים יהודים במועדון, בין אם ביד מכוונת או בין אם ביד המקרה, עד לשני יהודים בלבד בסגל העונה (איציק כהן ורן קדוש), המשיך עם שריקות בוז במהלך שירת ההמנון באצטדיון טדי ודגלי פלסטין ביציעים. עוד דקירה ועוד דקירה, בול בעין. איפה שכואב. הרבה זמן זה סתם הציק, עכשיו זה כבר מתחיל לעבור את הגבול.
זה עצוב, כי היא זכתה לכינוי "המאמי" בכבוד וביושר. היה שם שילוב כמעט מרגש בין יהודים לערבים ששיאו היה הזכייה ההיסטורית בגביע המדינה 2004. היו שם, ועדיין יש, אנשים שבאמת ובתמים מנסים לתרום לדו-קיום.
אחד מהם הוא ראש עיריית סכנין, מאזן גנאים. הוא אמנם נכח בטקס, אבל מי שהבחין, אולי שם לב כי הרגיש שם לא בנוח. אנשים שנכחו במקום, אמרו שהוא סירב להחזיק את מגן ההוקרה ועליו תמונתו של בשארה. רק שכנראה שיש דברים שחזקים גם מהרצון לאחווה של גנאים. קוראים לזה כסף.
סערת המילקי התחלפה לה
נכונה העובדה כי מדי שנה סכנין מצליחה לפתוח את העונה רק בזכות הכספים מקטאר. מצד שני, לקבוצות אחרות המתקשות בליגה, אין אף שייח עשיר שיציל אותן. הן מתמודדות.
העונש על סכנין צריך להיות כבד, בעיקר כספי, ודאי נוכח מה שנראה כמו עבודה בעיניים על מנהלת הליגה, עם עריכת טקס ההוקרה לבשארה ללא אישור. לגבי הכספים עצמם – זה כבר עניין בעייתי יותר. כל עוד אין איסור ישיר בחוק על העברת הכספים הנ"ל, או מאנשים אשר רק חשודים במעשה נגד ישראל (מה לעשות, בשארה ברח והוא עדיין בגדר חשוד), לא ניתן למנוע את העברתם.
אבל בכל הנוגע לדיבורי ה-"להעיף אותם לליגה הפלסטינית" או "להרחיק מהליגה", עשו לעצמכם טובה - אל תיכנסו לשם. אל תצטרפו לרכיבה הפופוליסטית והיומרנית של הפוליטיקאים על הנושא, רק בשביל להשיג עוד כמה לייקים בפייסבוק. כמה נוח עכשיו לקואליציה להשכיח את ענייני יוקר המחייה, עם מפגן ראווה פומפוזי על עזמי בשארה.
כי למרות כל מה שצף ועולה על פני השטח בסיפור הזה, נסו לזכור את החוק מספר אחת בספורט – אל תערבבו אותו עם פוליטיקה. כמו סכנין, זה עוד עלול להתפוצץ לכם בפרצוף.
אוהבים ספורט? שונאים פוליטיקה? עקבו אחר הטוויטר של שרון דוידוביץ' או הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלו
לפנייה לכתב/ת 
