הקפאת ביציות לעובדות? הנצחת האפליה
ההצעה של פייסבוק ואפל לממן הקפאת ביציות לעבודותיהן, מנסה לנטרל את המרכיב הפיזיולוגי המוטל על האישה להרות כדי להפוך אותה ל"עובד האידאלי" הגברי. במקום זאת, יש לאפשר לנשים להביא ילדים לעולם בצורה טבעית ובגיל בו פוריותן בשיא - מבלי לפגוע בסיכויי קידומן בעבודה. דעה
פייסבוק ואפל, המעסיקות עשרות אלפי עובדים ברחבי העולם, הודיעו לעובדותיהן כי הן יממנו עבורן טיפולי שימור פוריות - "הקפאת ביציות" - במידה שטיפולים אלו אינם נכללים בסל שירותי הבריאות וביטוחי הבריאות באותן מדינות.
אך האם מדובר באמת במהלך מתקדם המאפשר לנשים למקסם את יכולותיהן התעסוקתיות וכך לצמצם פערים של אי שיוויון והזדמנויות בעבודה? כדי להשיב על כך, נבחן את ההצעה משלוש נקודות מבט:
סיכון וחוסר ודאות
נקודת המבט הראשונה היא הרפואית , שכן בניגוד להריון ולידה טבעיים, בטיפולי הקפאת ביציות מדובר בפעולה פולשנית בה מוזרקים תחילה לאישה הורמונים המגרים את השחלה לייצור ביציות מרובות ובפעולה פולשנית להקפאת הביציות במעבדה. לפעולה רפואית זו סיכונים לא מבוטלים ובכל שנה נפגעות ואף נפטרות מטופלות מסיבוכים של הפריות מלאכותיות.
המשמעות של תוצאת תהליך הקפאת הביציות היא לכאורה, דחיית ההורות לזמן נוח, אך לא כך הוא. הביציות המוקפאות יוחזרו לרחם האישה כשתרצה בהריון, בהליך שנקרא הפרייה חוץ גופית (IVF) . הליך זה אינו פשוט והופך למורכב עם הגיל. הנתונים מצביעים כי רק כ-17% מהביציות המוחזרות בכל הליך זה רגיל יסתיימו בלידת ילד בריא, אך הנתונים פחות טובים ככל שגיל האישה עולה.
הקפאת הביציות עצמה היא טכנולוגיה חדשה שאין לגביה נתונים לאורך זמן, אך ניתן לשער שיש סיכויי ההצלחה בה יהיו דומים או אף נמוכים יותר מאלו של הפריית מבחנה רגילה. כלומר, שאישה הבוחרת במסלול זה צריכה להיות מודעת לעובדה שאין מדובר בהקפאת ביציות שתבטיח לה הורות בגיל נוח יותר אלא שבבחירה זו יתכן שהיא מפחיתה באופן משמעותי את סיכוייה להורות.
תקדים מסוכן
נקודת מבט נוספת היא השפעתה של אפשרות מימון להקפאת ביציות על יכולות הבחירה של העובדת. בעוד שהסרת המכשול הפיננסי להקפאת ביציות יסייע לנשים המעוניינות בדחיית הריון, הרי שאפשרות זו גם עלולה ליצור לחץ בלתי הוגן על כלל הנשים במקום העבודה לבחור במסלול זה כדי לשמור על סיכוייהן לקידום.
הרי אם אחת בחרה באופציה של דחיית ההריון לטובת הארגון, הפרויקט או הקידום - הרי שחברתה תתמודד עם תקדים שלאיטו יהפוך לנורמה מחייבת.
ארגון המעמיד לרשות העובדות אמצעים שיאפשרו להן שלא להעדר מהעבודה עקב לידה (למשל במקום השגחה על פעוטים או אפשרות לעבודה מהבית) - מכתיב את הסטנדרד והנורמה המצופה מעובדותיו. כלומר, למי שמעוניינת להתקדם ולהצליח - הריון ולידה הם עיכוב ומכשול ואנו נסייע לך להתגבר עליהם.
הנצחת האפליה
הנקודה השלישית והחשובה ביותר היא זו השאלה - האם צעד זה מקדם שיוויון הזדמנויות לנשים בעבודה או שמא מנציח מצב של אפליה? המסר העקיף העולה מהצעה זו הוא שהריון והורות מפריעים לנשים להתקדם ולתרום במקום עבודה באופן השווה לגברים.
האפשרות להקפאת הביציות נועדה להסיר את מכשול הפוריות ממסלולן של נשים בעבודה וכאן שורש הבעיה: האם נכון לנטרל את המרכיב הפיזיולוגי המוטל על האישה להרות ולהביא ילדים כדי להפוך אותה ל"עובד האידאלי" הגברי? או שמא רצוי לאפשר לנשים להביא ילדים לעולם בצורה הטבעית ובגיל בו פוריותן בשיא - מבלי לפגוע בסיכויי קידומן בעבודה - ולהערך לכך בהתאם כחברה?
פוריות והורות אינם אינטרס "נשי" אלא אנטרס חברתי ומשפחתי ראשון במעלה. בעוד שמבחינה גופנית נגזר על האישה לשאת את ההריון, הרי שאין הכרח שהאישה תישא גם במשמעויות התעסוקתיות-כלכליות שלו.
לשם קידום שוויון זכויות תעסוקתי עבור נשים ומניעת אפלייה – עלינו לעודד ולסבסד פתרונות שיאפשרו אפשרויות להריון ולידה פיזיולוגיים ובטוחים עבור נשים בכוח העבודה. כלומר, יש להקצות משאבים ותשומת לב ניהולית לשימור ולקידום נשים תוך הבטחת זכותן להורות ופוריות.
רק בסביבת עבודה המעודדת גברים להשתתף בחופשת לידה או חופשת מחלה עבור ילד חולה, מאפשרת לעבוד מהבית או מספקת תעסוקה בחופשים לילדי עובדים - יכולה להשתלב גם הצעה להקפאת ביציות לאותן נשים, ששלל האפשרויות הללו פתוחות בפניהן ועדיין רוצות בה, מתוך מודעות מלאה.
ד"ר גיל סיגל הוא ראש המרכז למשפט רפואי, ביואתיקה ומדיניות בריאות בפקולטה למנהל עסקים הקריה האקדמית אונו, וד"ר נעמי סיגל היא ראש ההתמחות לניהול מערכות בריאות בפקולטה